מאת: גלי אבן-חיים
מזה 67 שנים שבהן לא נערך דיון על השקיפות במוסדות הלאומיים שהוקמו ע"י הרצל. מוסדות אלו פועלים על פי תקנות והסכמים משותפים עם המדינה, והם כפופים לממשל. המוסדות הם: ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית, קרן היסוד וקק"ל, והחטיבה להתיישבות. אלו מתפקדים כחלון הראווה שלנו, מייצגים, ומהווים בסיס לשותפות בין מדינת ישראל לתפוצות. לטענתה של סתיו שפיר (המחנה הציוני), מוסדות אלו חייבים לפעול בשקיפות. הציבור לא יודע איך הם עובדים, ויש להוסיף כללים מחמירים יותר למוסדות אלו. אך האם במפלגתה שלה יש שקיפות מלאה וחל עליה חוק חופש המידע?
יו"ר הוועדה סתיו שפיר (המחנה הציוני) פתחה את דבריה בטענה שבשנתיים האחרונות היא נחשפה לפעילויות מחמירות – לא מוסריות ואף פליליות של החטיבה להתיישבות וקק"ל. בנוסף, היא הציגה לכל חברי הוועדה את דו"ח התקציב של החטיבה להתיישבות שכלל ארבעה עמודי מצגת שבהן היו פרטים מעומעמים, חסרי פירוט ושיקוף. בנוסף היא הוסיפה שהתקציב של קק"ל נמצא באתרם, אך אף הוא מנוסח בצורה לא מובנת בעליל. עוד היא הוסיפה שהתקציב של הסוכנות היהודית מעומעם, אין תקציב מפורסם לקרן היסוד כלל, ואף להסתדרות הציונית- דו"ח תקציב דל. דברים אלו לטענתה סתרו אל הבטחתו של דני עתר יו"ר קקל אשר התחייב לשקיפות .
יצחק הרצוג (המחנה הציוני) הוסיף לדבריה של סתיו רבות על ההיסטוריה של המוסדות הלאומיים ובתגובה חיים ילין (יש עתיד) דרש ממנו להפסיק "לקשקש על ההיסטוריה שאותה כולנו מדקלמים, ולספר על "הסכם סודי" של מפלגתו עם החטיבה להתיישבות. ליצחק הרצוג יש הסכם עם קק"ל, לחטיבה להתיישבות עם אורי אריאל (הבית היהודי). יעל גרמן (יש עתיד) טענה שלמרצ ולמחנה הציוני יש הסכם עם התנועה הרפורמית, וליש עתיד עם התנועה הקונסרבטיבית. כל אלו רצו להתאחד על מנת שהחטיבה להתיישבות תהיה בידיהם. מאחורי הגב התאספו נציגים של המחנה הציוני ויחד עם הליכוד חתמו על הסכם שהחטיבה תהיה שלהם. סתיו שפיר בתגובה טוענת שזהו עוד ספין פוליטי של "יש עתיד".
חיים ילין טען שהוא חייב למוסדות הלאומיים את חייו ובזכותם הוא עלה לארץ. עוד הוא טען שבתור ראש מועצה אזורית אשכול הוא מרוצה מהחטיבה להתיישבות.
הרצוג הדגיש שחבל לו שגורמים בתוך האופוזיציה תוקעים סכין בגב אחד של השני. ציפי לבני (המחנה הציוני) הוסיפה לדברי חבריה למפלגה שהגיע הזמן שהכללים שחלים על ממשלת ישראל יחולו גם על המוסדות. קק"ל היא חברה לתועלת הציבור ולכן לבני רצתה להטיל את חוק מבקר המדינה עליהם ואת חוק חופש המידע על החטיבה להתיישבות.
שפיר בתגובה לכך ענתה שהפוליטיקאים הם קודם כל משרתי ציבור, המפלגה שלה לא בעדיפות ראשונה אלא הציבור. היא רוצה לחשוף דברים בוועדה ולתת רשות דיבור לראשי המוסדות שיחשפו את התקציב שלהם ואת חלוקות הכספים. מאחר ולא ניתנה רשות דיבור לחיים ילין ויעל גרמן, הם עזבו את החדר בזעם. לאחר מכן פנתה לרבים ממנהלי המוסדות הלאומיים. יו"ר קק"ל לדוגמה אמר שהוא יככיף את את המוסד למבקר המדינה, כל מסמך רלוונטי יכנס לאתר, חוק חופש המידע יחול עליהם. עוד הוא הוסיף שבקק"ל יש הרבה אנשים טובים, ולכן היא תהווה מוסד ציבורי ודוגמה של כיצד שקיפות צריכה להתנהל.
שפיר הוסיפה ופנתה לנציגים של הסוכנות היהודית, קרן היסוד והחטיבה להתיישבות. שאול רביד לדוגמה, סמנכל קרן היסוד טען שהמידע שאותו שפיר דורשת למצוא באינטרנט עם הנגשה לכלל הציבור הוא מסווג וחסוי מטעמי פרטיות של תורמים, כיוון שהכסף נאסף בתפוצות. מצד שני, יו"ר הסוכנות היהודית ג'וש שוורץ אמר שהוא ישמח להעביר אל שפיר את התקציב, והסוכנות משתפת פעולה עם מבקר המדינה.
סך הכל נראה כי שפיר יצאה מרוצה מאוד מהוועדה. רוב ראשי המוסדות הלאומיים הסכימו עם טענתה והבטיחו שידגלו בדרך של שקיפות עד שיהיה הסדר חוקי לכך. מה שתרם לתחושה זו הייתה תגובתה של שרן השכל (הליכוד) אשר הגיעה באמצע הוועדה והיא חברה יחידה מן הקואליציה שהופיעה לדיון. היא הייתה בעד השקיפות והדגישה שזו היא שמירה על הדמוקרטיה ללא עניין של ימין ושמאל, חשוב לא לנצל את נושא השקיפות למטרות פוליטיות של ימין ושמאל כלכלי ומדיני. שפיר סיכמה את הוועדה והדגישה שתפעל בכל דרך שבה תוכל על מנת לקדם את השקיפות – איפה שיש שקיפות יש פחות שחיתות.
