ביום ב' (23.11.2015) התכנסה ועדת החינוך, התרבות והספורט לדון במצב מבני החינוך במגזר הערבי בעקבות בקשה של חברי הכנסת עבד אל-חכים חאג' יחיא ויוסף ג'בארין. הדיון ממילא מתקיים על רקע אפלייה תקציבית ממנה סובל המגזר הערבי במגוון רחב של תחומים וחינוך הוא רק אחד מהם.
מה יעשו בלי היתרי בנייה?
חאג' יחיא, שהיה ראש עיריית טייבה בשנים 2005-2007 בדק את העניין וגילה, כמובן, בעיות רבות ומחסור במבנים ובכיתות. אחרי שמנה שלל צרות (אין מספיק ספריות, אין מספיק מחשבים, אין מספיק חדרי שירותים, ועוד), הוא הגיע אל הנקודה שהיא כנראה הנקודה הקריטית בדיון – אין היתרי בניה. ובלי היתרי בניה, אי אפשר לבנות כלום. כך נוצר מצב שלמרות שמתוכננת בניית כאלפיים כיתות, נבנו בערך 200. על בעיית היתרי הבנייה דיברו גם הדוברים הבאים: ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) ציין מיד אחריו כי משרד החינוך טוען כל פעם כי גם אם יש תקציב, אז אין קרקע לבנות עליה, וח"כ חנין זועבי (הרשימה המשותפת) הוסיפה שמשרד החינוך הוא זה שצריך לדאוג למצוא קרקע לבנות עליה.
יוסף ג'בארין, הרשימה המשותפת
משרד החינוך: למרות שיש תקציבים אין קרקע לבנות עליה
אבל לא רק הם – גם נציג משרד החינוך תמיר בן-משה (מנהל מנהל הפיתוח) חיזק את הדברים, ואכן חזר על כך שלמרות שיש תקציבים אין קרקע לבנות עליה, ודברים דומים נאמרו גם על ידי נציגת משרד האוצר. בן-משה טען מצידו כי הוא אינו יכול להיות אחראי גם על המחסור בקרקעות שלא מאפשר את הבניה. הוא מבחינתו יודע שהמקסימום שאפשר להוציא כרגע מתוך התכנון זה 10% ביצוע, ועוד ציין כי הוא אחראי על כלל מדינת ישראל, וכי הראיה ממילא אינה מגזרית מבחינתו ולמעשה המצב במגזר היהודי די דומה. זו אכן התמונה שמצטיירת ממסמכי המחקר שהונחו על שולחן הועדה. למרות זאת, היו"ר יעקב מרגי (ש"ס) דווקא לא חשב כמוהו והצטרף להטלת האחריות על משרד החינוך כמי שצריך לדאוג לכך שתכניות יצאו אל הפועל. מרגי אף הביא כדוגמה את פועלו כשר הדתות בעבר בעניין קבורה בגוש דן, ואף הגדיל לעשות וטען כי בגלל הפערים הערבים זקוקים להשקעה גדולה יותר כרגע (נו, אולי בזה הוא הציל במעט את כבוד הח"כים היהודים שאינם דב חנין ששוב לא נכחו בדיון, כביכול שולי, על המגזר הערבי).
