מגש הכסף של עובדי הקבלן

ביום ד' (9/12) התקיים בוועדת החינוך דיון חשוב בנוגע למורי קבלן. זה לא סוד שמערכת החינוך הממלכתית מלאה מורי קבלן, אולם למשרד החינוך לא היה עד כה מושג כמה כאלו יש בכלל. לאחר מאמצים של הקואליציה להעסקה ישירה והקואליציה להעסקה ישירה בחינוך, החל מיפוי של מורי קבלן אולם תהליך זה טרם הסתיים. 

כמה מורי קבלן יש? למשרד החינוך לא ברור 

בעבר נמצא כי אין מידע מדויק באשר להיקף התופעה. ההערכה נעה על המספרים 2000-4000 מורי קבלן במקצועות הליבה. מבקר המדינה קבע שיש לפעול מול התופעה, אך דבר לא נעשה.

פגיעה במעמד המורה

כמעט בכל בית ספר ציבורי בארץ יש יחס לא שוויוני בין המורים (20% מהמורים מועסקים כמוריי קבלן), שכר לא הוגן, אפליה בתנאי פנסיה, הקביעות, והחופשות, ועוד תחומים שבהם מופרות זכויות שונות של מורי הקבלן. אמנם יש החלטת ממשלה הקוראת למחוק את תופעת "עובדיי הכתף אל כתף", אולם הביצוע לוקה עד לא קיים.

כולם מכירים בבעיה. אבל עשייה? זה כבר סיפור אחר

וועדת החינוך, משרד החינוך, מבקר המדינה, הרשויות המקומיות, עורכי דין, הסתדרות המורים וכמעט כל אדם בישראל- רואים את מדיניות העסקת מורי קבלן כתופעה בזויה הפוגעת במעמד המורה, באיכות ההוראה, בעקרון השוויון, וכזו היוצרת הוראה לא שוויונית לקבוצות אוכלוסיה שונות בארץ. מנגד, משרד החינוך גורר רגליים מול נתונים קשים של 20% מורי קבלן במערכת החינוך. הרשויות המקומיות טוענות כי הן לא הכתובת, וכך גם יתר הנוכחים. מקוממת במיוחד העובדה כי ארגוני העובדים של המורים מתעלמים מהמורים עובדי הקבלן, ולא מוכנים לפעול למענם.

דיון סוער

בוועדה התנהל דיון סוער למדי. מטעם ממשרד החינוך הגיעה סוניה פרץ, מנהלת אגף בכיר, כוח אדם בהוראה. בדיון קודם בוועדה לביקורת המדינה, הציגה מנכ"לית המשרד את המדיניות הרשמית- שלא יהיו מורי קבלן במקצועות הליבה. אולם בסה"כ 149 בתי ספר דיווחו מתוך כלל 2300 בתי הספר. מכאן שהמיפוי עצמו מתנהל בעצלתיים ולוקה בחסר.

לילי בן עמי, מהקואליציה להעסקה ישירה בחינוך: "לראשונה, משרד החינוך, לאחר עשר שנים, מנסה למפות. למה להכיר רק במקצועות הליבה? האם המורה לדרמה פחות חשובה?!"

מרגי (יו"ר הוועדה מטעם ש"ס) השיב לה: "בואי נתמקד במקצועות הליבה".

בן-עמי: "לפי מכון ון-ליר, אנחנו המדינה היחידה שמעסיקה מורי קבלן".

למה משרד החינוך מתעקש להתמקד רק במקצועות ליבה?

פרופ' יוסי יונה (ח"כ מטעם המחנה הציוני): "יש שרירותיות בנושא מקצועות הליבה. השאלה היא איך ממגרים את תופעת עובדי הקבלן בתחומים אחרים- גם המקצועות שאינם מקצועות ליבה. אנו מגלים את התופעה הזו, כמו בתוכנית היל"ה, בעיקר במקומות בהם צריך מורה עם אוזן קשבת מיוחדת לתלמיד, ותופעה זו לא מאפשרת למורה למלא את תפקידו/ה כראוי. אני חושב שצריך לקיים העסקה ישירה בכל מקום בו אפשר, למעט מקומות ששני הצדדים רואים יתרון בהעסקה ישירה- המעסיק והמועסק. זו תופעה שפוגעת גם בילדים ולא מאפשרת להם את ההתפתחות הנכונה".

המרכז לשלטון מקומי יוצג ע"י חגית מגן- ראש מינהל שכר והסכמי עבודה: "אנחנו נגד התופעה. אנחנו לא רוצים להעסיק מורי קבלן. אבל חשוב לעשות הפרדה בין משרה מתוקצבת של משרד החינוך ומשרה לקראת בגרות לזמן מצומצם. אין לי מידע לגבי היקף התופעה".

מרגי השיב לה בכעס: "4400 מורי קבלן ע"פ מבקר המדינה. אני מציע שתייצגי את השלטון המקומי ולא תאמרי שאת לא מכירה את התופעה".

מדיון לדיון, יש התקדמות?

ח"כ דר' יוסף ג'אברין (הרשימה המשותפת): "זה דיון שני בוועדה זו בנושא. בפעם הראשונה- דנו בתוכנית היל"ה. אך אין התקדמות משמעותית. משרד החינוך התחייב לברר את היקף התופעה והוא לא עשה זאת. משרד החינוך לא סיפק לנו את התמונה על היקף התופעה, שהוא תנאי בסיסי לטיפול בתופעה. משרד החינוך, נדמה לי, נוקט בסחבת. השלטון המקומי אינו צופה בנושא, הוא חלק מהנושא ויכול להשפיע עליו. בחברה הערבית מימדיי התופעה הרבה יותר גדולים. בגלל הביקורת שיש לנו על שליטת משרד החינוך על מערכת החינוך, אנו נגד מעורבות יתר של המשרד, אך כאן אנו רוצים מעורבות בכדי לקדם את החינוך".

גם התלמידים שמים לב

נוי קריאף, נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית מהעיר נשר: "התלמידים שמים לב שיש הבדלים בין מורים בחדר מורים. עובדי הקבלן לא נוכחים בישיבות ולא מציגים את נקודת המבט שלהם, על תלמיד שחזק יותר במקצוע המוזיקה למשל. יש יחס שונה למורים שונים".

כולם מסכימים על העקרונות, ההתרשלות היא בביצוע

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "מה יצא מהדיון? כולם מסכימים, אך יש פה התרשלות בביצוע. האחריות היא של הממשלה! מספר ילדיי ישראל שעולים לכיתה א' ע"פ חוק חינוך חובה ידוע ע"פ הצפי הדמוגרפי, הם נולדים שש שנים קודם. ההפתעות בפתיחת שנת הלימודים הן באחריות המדינה. העסקת עובדי קבלן היא בעיה של כלל המשק ואין סיבה שלא נתחיל את הפתרון במערכת החינוך. זו תופעה לא שולית ולא זמנית. זה מחדל ואנו מפגינים סלחנות. אני מציע להביא את שר החינוך והמנכ"לית, ולתבוע תוכנית לפתרון הבעיה תוך שנתיים. למערכת החינוך יש מספיק תקציב- תקציב החינוך הוא התקציב השני בגודלו לאחר הביטחון. משרד החינוך לא ניצל חלק מתקציבו".

מרגי השיב לו: "רוב הכסף הולך לתשלום למורים".

רמי עדות, ממכון ון ליר: "חקרנו את התופעה. אנחנו תומכים ונותנים גיבוי מחקרי לקואליציה להעסקה ישירה בחינוך".

עוד הוסיף עדות ואמר: "אם בשנת הלימודים הזו המצב ימשך, ניתן לפעול מול התופעה ברמה משפטית. יכול להיות שלמשרד החינוך יש בעיה אמיתית שהוא לא חושף בנוגע התופעה- אולי היחסים מול הבעלויות. אולי משרד החינוך צריך לשתף אותנו בנושא ולפתוח את הוועדה שהוא הקים לפנינו. לכן אני קורא למודל אחר – להזמין לוועדה נציגים נוספים של משרד החינוך ונציגים מבחוץ לקידום פתרון".

ח"כ מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): כבר דנו בעניין, ואנחנו לא מתקדמים. מורי קבלן וחינוך לא מתיישבים יחד. למה שלא יועסקו באופן ישיר ע"י משרד החינוך או השלטון המקומי? הייתי מורה, ואני יודע שמורי קבלן יושבים מחוץ לחדר המורים. זו בושה.  צריך לפתור, לא לדבר".

עו"ד אריאל קצובר, שהגיע מטעם לשכת עו"ד, הוסיף: "זה נושא כאוב ומביש. איך אפשר שמורים עם תעודת הוראה ותארים יעבדו ללא זכויות?! איך יש למורה אחד זכויות ולשני לא? אין קרנות השתלמות, אין אופק חדש, אין קביעות, והם מפוטרים כל תחילת חופש מחדש. יש כאן פגיעה בזכות לשוויון, בדימוי העצמי של המורים הללו.  לשכת עו"ד תהיה שותפה לכל פעולה שתהיה".

מרגי: "אני מצפה מארגון העובדים שילחם על זה, ולא רק על מה מותר ומה אסור למורה (הדלקת מזגן). איך הם חיים בשקט כשיש שלושה סוגיי מורים בחדר המורים?!"

את זה אמר מרגי בכעס רב. לדעתו קולם של ארגוני המורים לא נשמע בסוגיה זו. אורי לוברטי, יו"ר התאחדות עובדי תוכנית קרב, ענה והסביר מצדו: "עובדי תוכנית קרב הם עובדי הוראה במשרד החינוך. חל מפנה. בעקבות החתימה על ההסכם ב- 20/7/2015 בין יו"ר ההסתדרות ושר האוצר, יהיה שינוי בדפוס העסקה. המנכ"לית התחייבה ליישם את ההסכם הזה. 3000 עובדים סופרים את הימים – 59 ימים".

מרגי ענה בשאלה: "האם סוגיית מורי הקבלן הנוספים נכנסה להסכם הסתדרות-אוצר?"

שמעון פרי, נציג מטעם הסתדרות המורים, בחר להשיב: "אנו בהסתדרות המורים פועלים להכניס את המורים עובדי הקבלן להיות מורים בהעסקה ישירה. לי לא ידוע שמועסקים מורים עובדי קבלן. בבתי הספר היסודיים אני לא מכיר מורי קבלן. אנחנו נאבקים למען ביטול הנושא המביש הזה".

לילי בן-עמי ציינה בכעס: "הסתדרות המורים לא מוכנה לאגד מורי קבלן!"

מרגי השיב: "הייתי שמח אם הייתם מכריזים על השבתת ימי לימודים על נושא מורי הקבלן".

לילי בן-עמי, טענה כנגד: "אנחו בעד שבכל חדר מורים יהיה מעסיק אחד. מבקר המדינה מדבר על הפערים החברתיים – מורי קבלן נמצאים ברשויות החזקות. שם מפצלים את הכיתה ומוסיפים עוד מורה (קבלן). ואילו ברשויות החלשות מוסיפים מורים למקצועות שהם לא ליבה. מבקר המדינה מדבר על הרחבת הפערים בעזרת מורי קבלן ברשויות החזקות. רוב מורי הקבלן מועסקים בתנאים פחותים".

דב חנין (הרשימה המשותפת) הגיע באיחור, ישב, יצא, וחזר. טרכטנברג (המחנה הציוני) הגיע באיחור גם הוא, אך מיד אמר: "מתנצל על האיחור, הייתי במשרד החינוך. עובדי הקבלן במשרד החינוך זה מסר חינוכי רע – מעמד שונה למורים שונים. זה הפן הערכי הבסיסי".

איך מתקנים אפליה? באפליה נוספת

משרד החינוך ממשיך וטוען: אין להעסיק במקצועות ליבה בשעות הלימודים מורי קבלן (ומה עם השאר?). המשרד ימפה את התופעה (עד מתי?). מורי תוכנית קרב יועסקו בהעסקה רציפה 12 חודשים. הם עדיין מחוץ להסכם כולל של כל מורי הקבלן. הוועדה קוראת לצאת למיגור התופעה כולל לוחות זמנים. יוסי יונה התעקש (בצדק) שחשוב להכניס את המקצועות שאינם מקצועות ליבה לדיון ולהסכמי העסקה ישירה עתידיים, כדי לא ליצור שוב מצב של אפליה בין מורי קבלן שיקלטו להעסקה ישירה ואלו שישארו מורי קבלן, כשההבדל היחיד ביניהם הוא המקצוע אותו הם מלמדים.

חקיקה כפתרון?

דב חנין: "אני מציע שאנחנו נשקול לקדם חקיקה מקבילה, אם הנושא לא יתקדם במהירות הרצויה".

מרגי ענה: "אני הגשתי כבר הצעת חוק פרטית בנושא".

 

סוף דבר

הסתיים עוד דיון ערכי מהותי באמירה "אנו קוראים ל…", ובאזהרה לפנות למסלולים המשפטיים או לחוקק חוקים כנגד התופעה.

ועדת החינוך נשלטת ע"י הקואליציה, וכל הגורמים השלטוניים בה ומחוצה לה, כמו גם מבקר המדינה, מסכימים ביניהם. אז למה מדינת ישראל לא מצליחה למגר תופעה זו? האם זו עוד דרך להתנער מחובתה כלפי האזרחים? האם אנחנו בדרך להפרטת החינוך?