ממשלה שמנה על כנסת רעועה

ממשלה שמנה על כנסת רעועה

לפני חצי שנה סקרה אסתי סגל את בעיות הכנסת, כפי שזיהו אותן המשקיפים הראשונים של "המשמר החברתי". כבר אז ראינו שהכנסת חולה במחלה קשה, אבל לא ידענו עד כמה המצב חמור

השבוע השני של משקיפי המשמר החברתי בכנסת, מעלה דרגה נוספת בהבנת מצבה הרעוע של כנסת ישראל (ואיתה מצבה של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון), ולפני שנמשיך תקציר הפרק הקודם:

כזכור, בכנסת 120 ח"כים. מתוכם 30 שרים ו-9 סגני שרים (כלומר בפועל – 81 חכ"ים פנויים להתעסק בענייני כנסת וחקיקה), 17 ועדות (כך שבכל ועדה  בממוצע 4.7 חברי כנסת), והיא עובדת 3.5 ימים בשבוע (חלק מיום ראשון, שני, שלישי, ורביעי), כשבכל יום מתכנסות לפחות 5 ועדות באין ספור דיונים בכל אחת מהן,  במושב הקודם  (קיץ) הועלו למעלה מ4000 הצעות חוק.

לתוך כל זה נכנסים 132 לוביסטים המייצגים למעלה מ-500 חברות מסחריות ואינטרסים כלכליים. 1.6 לוביסט על כל חבר כנסת (בלי לספור שרים וסגני שרים), שזה יוצר נטל מסוכן על הכנסת (בלשון המעטה).

מחוייבות קואליציונית או מחוייבות לבוחר

היום שחרת סימן קריאה גדול על התנהלות הכנסת, היה יום רביעי ה2.11.11 על ארבע הצעות החוק החברתיות שנפלו בהצבעות במליאה, וליתר דיוק אופן הצבעת הח"כים בנושאים האלו.
אם נבחן את נושאי החוקים ואת המכשילים אותם, אי אפשר שלא להבחין שלא רק שאין מתאם בין האינטרסים של מי ששלחו את אותם חברי כנסת לבין אופן הצבעתם, אלא שיש קונפליקט ברור בין השניים. גם הקהלים של ש"ס וגם הבוחרים של הליכוד זקוקים עד מאוד להעברת החוקים האלוובכל זאת חברי הכנסת (ש"ס וליכוד)הצביעו כמעט כולם נגד (למעט רובי ריבלין שתמך בחוק יסוד זכויות אזרחיות).

וזה כמובן מבהיר יותר מכל את העובדה שאין כל קשר בין תוכן החוק לבין ההצבעה בעדו או נגדו. בסך הכל מדובר כאן במשמעת קואליציונית (וכפי שתיארה אחת המשקיפות שלנו – חבר כנסת נכנס למליאה ושואל את נציג הקואליציה מה הוא צריך להצביע).

מבט חטוף על רשימת המתנגדים לכל ארבעת החוקים קולט את ח"כ מתן וילנאי – אדם ישר, הגון, ונאמן, גם לדעת מתנגדיו. והוא הצביע נגד כל ארבעת החוקים. וזה ברור. יש משמעת קואליציונית והוא איש של אמת ושל מילוי הבטחות. אז הוא נאמן לדרישת הקואליציה ומצביע לפי ההחלטה הקואליציונית. ומה לגבי ח"כ מיכאל איתן? אותו סיפור בדיוק – הצביע נגד ארבעת החוקים.

כי מסתבר, שגם האנשים הישרים וההגונים האלה, כשהם מגיעים לקופסת הזכוכית והשיש המנותקת הזו, תוך זמן קצר יותר או פחות, שוכחים את נאמנותם למצביעים ששלחו אותם לשם. הם ממשיכים למלא הסכמים ולהיות נאמנים להבטחות – קואליציונית. לא להבטחות שהבטיחו לבוחרים שלהם.

מצד שני כדאי לשים לב לאיש ההתיישבות העובדת, מנהיג מפלגת העבודה לשעבר ומנהיג עצמאות דהיום, השר וח"כ אהוד ברק שלא טרח להגיע לאף אחת מההצבעות והשאיר כדרכו את  החובה המסריחה למתן וילנאי, שלום שמחון ואחרים מרסיסי מפלגתו.

ממשלה מתעלמת מהכנסת

הדיווחים מהוועדות מעלים עדויות חוזרות ונשנות על כך שנציגי הממשלה מתעלמים לחלוטין מהבקשות, הדרישות והשאלות המופנות אליהם על ידי חברי כנסת, אין ספור טענות נשמעות בועדות האלו, טענות שרובן מגיעות מחברי כנסת מהקואליציה. בדוגמאות הבאות ניתן לשמוע אותן מח"כ חיים כץ (ליכוד), משה גפני (יהדות התורה) ועוד:

רוב התשובות שנתנו האוצר ומשרד המשפטים לבקשות חברי הכנסת היו שליליות או מסתייגות. כל חברי הכנסת חזרו על כך שהם לא מתכוונים לאשר את הצעת הממשלה ללא מתן פתרונות לשכבות המוחלשות ומעמד הביניים בתחום המסים ובתחום הדיור. חברי הכנסת תקפו את נציגי משרד האוצר שוב ושוב, בייחוד לאחר שנציג המשרד אמר "אם יש כסף, אז ניתן". חברי הכנסת שבו ואמרו מספר פעמים (גם בדיון הקודם) שהם הציעו את ההצעות שטרכטנברג המליץ עליהן עוד הרבה לפני שהתפרסם דו"ח הוועדה, ושמשרד האוצר התנגד לכל ההצעות ולא היה מוכן להקשיב.
(ועדת הכספים דו"ח טרכטנברג, מדווח יונתן שחם)

*

יו"ר הוועדה ח"כ כץ, (ליכוד), דיבר על חוסר שיתוף הפעולה ועל "מריחת זמן" מצד הממשלה ברבים מהנושאים שעולים בוועדה. במהלך הדיון הוא גער בפקידי הממשלה שנכחו על חוסר שיתוף פעולה עם הח"כים.
(ועדת העבודה והרווחה בנושא חוק טיפול בחולי נפש, מדווחים דן גיא ואבנר קנר)

*

את ישיבת הועדה פתחה חברת הכנסת רוחמה אברהם בטענה כי גם לישיבה זו, כמו לישיבה הקודמת שעסקה בתיקוני תקציב, לא קיבלו חברי הכנסת מראש את התיקונים הנדרשים על פי משרד האוצר. טענתה של ח"כ אברהם הייתה כי אין אפשרות לבחון את השינויים בעין ביקורתית כשאי אפשר ללמוד את הנושא. חוברת השינויים שניתנה על ידי משרד האוצר הינה חוברת מלאה טבלאות תקציביות ובקשות משפטיות המקודדות את השינויים. כתשובה לחברת הכנסת אברהם מסר יושב ראש הועדה חבר הכנסת גפני כי גם לו משרד האוצר מעביר את הפירוט דקות לפני הישיבה ואמר "אין 5 דקות, אין שעה, אין שעתיים".
(ועדת הכספים, שינויים בתקציב 2011, 9/11/2011 מדווח אביב סלע)

יותר ויותר ניתן להבחין שפקידי הממשלה מתייחסים בזלזול מוחלט לועדות. אצל פקידי האוצר יש מגמה קבועה להעביר רק חלק מהנתונים. הם נשלחים שוב ושוב לעשות תיקונים אבל ממשיכים בשלהם. הדוגמא האחרונה מראה איך הם מעבירים את סעיפי התקציב בהתאם לרצון משרד האוצר ע"י מניעת הנתונים המסובכים מחברי הועדה והעברת הטבלאות ברגע האחרון שלפני ההצבעה. חברי הכנסת הופכים לסוג של חותמת גומי של משרדי הממשלה.

אהרון פורת ועודד שחורי מעלים קווים לדמותה של השיטה בדיווח שלהם מועדת הכספים בנושא קרן הצלת ארגונים חברתיים "הדיון הזה הוא דוגמה מצוינת לדרך שבה "נערי האוצר", בגיבויו של ראש הממשלה ובהעלמת עין של שאר השרים, מנהלים את המדינה. פעם אחר פעם מתגלה כיצד החלטות ממשלה מתמסמסות בעקבות פעילות פקידי האוצר להפחתת הוצאות המדינה. זוהי אותה מדיניות עקבית שהנהיג האוצר כלפי הכבאים, העובדים הסוציאליים, הרופאים ועוד. אך הפעם לא מדובר בעוד שירות ממשלתי שנחנק ממדיניות האוצר, אלא בשירות שהממשלה כבר הפריטה למעשה – אך מסרבת לתמוך בו. בתחום זה לא הממשלה ולא המגזר העסקי אין עניין להשקיע בו, משום שאין דרך להפיק ממנו רווח, והתורמים המעטים שהחזיקו אותו עד כה קופצים את ידיהם בעקבות המשבר הכלכלי העולמי. כך ננטש המגזר השלישי.

קרן הסיוע הממשלתית לעמותות נועדה לשנות את המצב הזה. אין לדעת אם 200 מיליון שקל יספיקו כדי להציל את המגזר השלישי, אבל אין ספק שהעמותות האלה זכאיות לכל שקל מהם. ולמרות זאת – פקידי האוצר בשיתוף עמיתיהם ממשרד הרווחה מונעים את הכסף הזה מהעמותות משיקולים שרירותיים ובניגוד להחלטת הממשלה".

הכל הצגה?

יותר ויותר עולה השאלה (בהרבה מהדיווחים) "האם הדיונים האלה באמת משמעותיים? מי מחזיק בשליטה, האם כולם בובות או שבאמת אפשר להשפיע? ואם כן איך ומי יכול להשפיע? האם הדיון בועדה הוא אמצעי הרגעה- אנחנו משתפים אתכם במה שקורה ומקשיבים לדעות שלכם, אבל בפועל זה לא משנה כלום?"

האם הכנסת משמשת בעצם חותמת גומי לרצונות הממשלה? היתכן שההתנהגות המביכה (בלשון המעטה) של פקידי הממשלה בוועדות (פקידי האוצר, משפטים, ובריאות, בוועדת עובדים זרים למשל), אינה מקרית אלא מיועדת לזרוע חול בעיני חברי הכנסת כדי להמשיך בהתנהלותם ללא הפרעה? האם הכנסת הופכת בידיהם למכשיר לניפוץ הדמוקרטיה בכך שמצד אחד הממשלה לא ממלאה את התחייבויותיה כפי שנקבעו בחוק או בוועדות, ומצד שני מדרבנת את חברי הכנסת למבול הצעות החוק האנטי דמוקרטיות שעולות יום יום לשולחן הכנסת ועוברות ברובן הגדול תחת משמעת קואליציונית?

בדרך אגב, נעשים כל מיני מחטפים, כמו זה של זבולון אורלב למשל בוועדת החינוך, עת ניסה להשתמש בהיעדרם בשל חג הקרבן של שלושת חברי הועדה הערביים, ולהעביר הצבעה.

וזה מה שמחכה לנו השבוע רק בנושא חופש הביטוי:
היעדר החלטה בעניין העמדתה לדין של חה"כ חנין זועבי בעקבות השתתפותה במשט לעזה – ועדת הכנסת, שני 10:00
– בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, עפ"י סע" 21 לחוק מבקר המדינה בנושא: שיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה על פיטורי עובדים ברשות השידור – [בעניין קרן נויבך ועוד] – ועדת ביקורת המדינה, שני 11:00
– הצ"ח איסור לשון הרע (תיקון – חשיפת פרטי מעוול) התש"ע-2010  הצעה לסדר בנושא: אחריות אתר אינטרנט לתגובות הגולשים – ועדת מדע וטכנולוגיה, שלישי 12:00
– בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, עפ"י סע" 21 לחוק מבקר המדינה, בעניין תפקוד הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו, לשם מניעת הסכנה הנשקפת לחופש העתונות והתקשורת האלקטרונית בישראל, כתוצאה מהשתלטות בעלי ההון – ועדת ביקורת המדינה, רביעי 09:00

ועוד – בוועדת השרים לענייני חקיקה, במזכירות הממשלה, ביום ראשון ב-12:30 – דיון בהצעות החוק השונות להגבלת התמיכה ממדינות זרות במוסדות ציבוריים (חוק העמותות)

מסתבר שגם יוסי ורטר בהארץ מנתח את הדברים בצורה דומה: "ליברמניזציה".

 

פורסם לראשונה ב-12 בנובמבר 2011 במילים מילים, הבלוג של אסתי סגל.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

נגישות
HTML Generator Sample Page

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs