ב-29/12 התקיים דיון בנוגע להצעת חוק האומנה לילדים. עד היום לא היה חוק אומנה בישראל והתקנות היו על פי משרד הרווחה. מצב שגרם להרבה עוגמת נפש לכל הצדדים כמו: עיכובים בטיפולים, בתשלומים למשפחות האומנה ובהשמה לבתי הספר.
הייתה זו ישיבת המשך להצעת החוק בסעיפים: א. 46- הדן בתשלומים למשפחה האומנת. ב. 47- ההסכמים עם המשפחה האומנת. ג. 48- עוסק במידע וסודיות אשר עוברים למשפחה האומנת על המשפחה הביולוגית והילד שמתקבל למשפחה. כל הסעיפים והפרוט שלהם התקבלו ללא התנגדויות.את הצעת החוק יזמה חברת הכנסת קרין אלהרר (יש עתיד).
משפחה אומנת זו משפחה שמצרפת אליה לתקופות שונות ילדים מבחוץ לאחר שצו בית משפט קבע שיש להוציאם מן הבית בו שהו עד כה. היא מקבלת תשלום ממשרד הרווחה עבור הילד. זהו תשלום עבור הוצאות כמעט ללא רווח, ואליו נלוות עוד הרבה הוצאות על הילד.
עיקרי החוק באים להסדיר את המצב. לראשונה תעוגן בחוק אחריות המדינה למערך האומנה. לפי הצעת החוק יוסדרו מנגנונים של איתור, מיון, רישוי, פיקוח והכשרה למשפחות האומנה. החוק יגדיר מה הזכויות, החובות והסמכויות של כל הצדדים המעורבים בהליך האומנה; יקבע את הקשר בין משפחת האומנה להורים הביולוגיים; יגדיר את זכויות הקטין – עקרון "טובת הילד" הוא עקרון-על בחוק – ויחייב את שמיעת הקטין ואף יידוע הקטין בדבר דרכי תלונה; ייקבע גם הליך חזרה לבית ההורים.
אומנה במשפחה היא מסגרת ההשמה החוץ-ביתית המקובלת במערב; רק אחוז קטן מהילדים מופנה למסגרת פנימייה או בתי ילדים. בארץ המצב הפוך: בשנת 2010 היו בישראל כ-10,300 ילדים בהשמה חוץ-ביתית, ומתוכם רק 2,298 קטינים במשפחה אומנת.
בחוק חסרה התייחסות למצבים שונים כמו ילדי אומנה המחוברים למכשירים, או בעלי נכויות קשות ביותר. בדיון התייחסו לחלק מן המצבים ושינו את הטיוטה.
חבר הכנסת אלי אלאלוף מתמצה בנושא, שואל שאלות מכוונות. הוא מאוד רוצה להעביר את החוק וכנראה כתוצאה מכך הפסיק דוברים באמצע כשלא התייחסו ישירות לחוק. התנהלות זו מנעה ממני להתייחס למצבי אומנה המוכרים לי בעבודתי.
המצב כיום- עמותות מפעילות את האומנות. משרד הרווחה טוען שזהו שיפור עצום לגבי הפעלה על- ידי חברות ממשלתיות. המשרד מפקח פיקוח צמוד והוציא בעבר עמותה שלא עמדה בכללים. היו"ר דרש שניהול האומנה והפנימיות יהיה רק עם עמותות ללא כוונת רווח.
לסיכום מדברי הח"כ אלהרר " מדינת ישראל האחריות שלה. המדינה צריכה לתת את ההסברים. אני רוצה לוודא שאכן היא אחראית. העבודה שנעשתה מרשימה מאוד, אך אסור שאפילו ילד לא יקבל את הטיפול".
עמדת המשמר החברתי
המשמר החברתי תומך בהצעת החוק משום שהיא לראשונה מסדירה ומרכזת את עניין האומנה בישראל, שנותן מענה לאחת האוכלוסיות החלשות – ילדים ונוער בסיכון. חשיבות הצעת החוק היא בקביעת שלום הילד כעיקרון העליון בבחינת הצורך באומנה ובהשמה. יש לציין שהצעת החוק אינה כוללת את כל הדוח עליה היא מתבססת וכדאי להוסיף את הסעיפים החסרים.
נכחו: חלקית מאיר כהן (יש עתיד), שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי). יצחק קדמן -המועצה למען הילד, נציגי משפחות אומנה, משרד הרווחה, משרד הפנים, נציג השלטון המקומי, נציגי הביטוח הלאומי, חברות המפעילות אומנה- "אור שלום" ועוד, האגודה לזכויות האזרח, המשמר החברתי.
קריאה נוספת: הצעת חוק אומנה לילדים