ישיבת וועדת החוקה דנה בהכשרות חוקרים, פרקליטים ושופטים בנושא עבירות מין (16.2). לדיון לא הגיע אף אחד מחברי הכנסת החברים בוועדה, מלבד מיכל רוזין שניהלה אותה ורויטל סוויד שנכחה בצורה חלקית למדי. הגדיל לעשות נציג הנהלת בתי המשפט שהגיב באופן מתלהם וביטל את הטענות שמועלות באופן מתמשך מזה זמן נגד בתי המשפט.
מי כן הגיע
שלא כמו שאר חברי הכנסת מהוועדה, מטעם רשויות המדינה ועמותו שונות נכחו רבים. נכחו נציגי: משטרת ישראל, צה"ל,שב"ס, פרקליטות, הנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים, עמותת "ידיד", ארגון מרכזי סיוע לנפגעות אונס, ארגון משפחות נרצחות ונרצחים, מרכז "נגה" לזכויות נפגעי עבירה ולשכת עורכי הדין.
בפתח דבריי ברצוני להביע את אכזבתי ומפח נפשי מהזלזול שגילו חברי וועדת החוקה בדיון חשוב זה. הדיון נוהל ע"י ח"כ מיכל רוזין-שגם היתה חברת הכנסת היחידה שהשתתפה בדיון, ח"כ סויד נוכחה בתחילת הישיבה,נשאה נאום קצר והלכה לפגישה אחרת עם אורח מחוץ לכנסת כעבור מספר דקות. ניתן היה לצפות לנוכחות רבה יותר בדיון העוסק בדיני נפשות, גם אם אינו אטרקטיבי ומושך כותרות.
חברת הכנסת רוזין עושה עבודת קודש, בהפנותה את הזרקור לסוגיה רגישה ומורכבת, היא ניהלה את הדיון בשקט, במקצועיות ובאופן רגיש.
מיכל רוזין, ניהול ענייני ורגיש
מה עושה המשטרה?
משטרת ישראל הציגה את היערכותה בצורה סדורה ובהירה. כיום עוברים בכל שנה כ-30 חוקרים השתלמות בחקירה נאותה לקורבנות עבירות מין. המשטרה מתכננת להכפיל את הכמות . הנושא יוגדר כמקצוע הדורש הסמכה, מה שעשוי לתרום לרגישות החוקרים ולפיקוח מקצועי איכותי יותר.
בעיות אקוטיות שעלו הן מחסור בחוקרים ובעיקר חוקרות למגזר הערבי. יש צורך בהכשרת יומנאים ובעלי תפקידים אחרים הבאים במגע עם הפגעת, לורך כל התהליך היא עוברת במשטרה. יש צורך לטפל בחוקרים כדי לשמור על חוסנם ויכולתם להתמודד עם הטראומה המלווה מקרים אלו. מה שמצריך מעקב תמידי ומערך ליווי מקצועי.
מערכת המשפט – מוסיפים חטא על פשע
אחרי דברי המשטרה, ביקשה רוזין מהנהלת בתי המשפט להציג את היערכות בתי המשפט לטיפול בנושא, בפתיח ציינה רוזין כי התפרסמו מספר מקרים בהם טיפול מערכת המשפט גרם טראומה למתלוננות. בתגובה תקף אותה היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט על כך שהרשות המחוקקת לא נוהגת כבוד ברשות השופטת, הסביר כי מדובר במיחזור של טענות ישנות שהוכחו כלא מדויקות. ואף הגדיל וטען כי הטענות נגד השופטים מובלטות ע"י גורמים אינטרסנטיים ותקשורת עויינת.
אחריו דיברו שני אבות לילדים שנאנסו (ילדה וילד) ודבריהם הקשים רק הדגישו את הניתוק מהמציאות וחוסר הקשב לציבור שמגלים חלקים במערכת המשפט. אחד האבות (סיפור ביתו סוקר בהרחבה בתוכנית "המקור") הטיח כי הטראומה שסבלה הילדה במשפט הינה חזקה יותר מטראומת האונס, וכי לו היה מכיר את המערכת לפני כן הוא היה מונע מביתו להתלונן.כמי שצפה בתוכנית והזדעזע עד עמקי נשמתו אני מסכים עימו . אב שני סיפר כי בנו נאנס ע"י נער שכן במשך ארבע שנים וכי לאחר הגשת התלונה הוא חיכה למעלה מחודש עד להגעת חוקרת משרד הרווחה, וגם זאת לאחר שהוא ניצל את קשריו בתקשורת.
הפגנה למען זכויות נפגעות ונפגעי תקיפה מינית
נפגעי עבירה נותרים בעלטה
המשפחה אינה מקבלת שום עדכון על מהלך המשפט ואף לא על המועדי יציאה לחופשה של הנאשם באונס. כך שהילד שנאנס פוחד לצאת החוצה פן יתקל באנס. לדבריו "הילד שלי מפריע למערכת"ובאשר לשופטים-כל השופטים הפליליים עברו השתלמות של 6 ימים, השתלמות זו מוגדרת כחובה-וטוב שכך. נציגת המרכז לנפגעות סיוע הדגישה כי גם שופטים אזרחיים צריכים לעבור את ההשתלמות, טענה כי השופטים כושלים הרבה פעמים בניהול המשפט-בעיקר בעמידה מול הסניגור כדי למנוע פגיעה בקרבן והבהירה כי העובדה שהנאנסות נאלצות להגיע למתן עדות מספר פעמים עקב אילוצים מנהלתיים גורמת להן לסבל קשה.
שופטים לא מכבדים את זכויות נפגעי העבירה
נציגת "נוגה" טענה כי למרות שהחוק מחייב זאת מרבית השופטים לא בודקים עם נפגע/ת העבירה מסכימ/ה לעיסקת הטיעון. אב הנאנסת הציע שבהרכב שופטים למקרי אונס תשב לפחות שופטת אחת. מכיוון לנאנסת קל יותר לדבר עם אישה. לשכת עורכי הדין הציעה לשלב תכנים מתאימים בהשתלמויות עורכי הדין שמעבירה הלשכה.
נקווה שאכן ההצעות שהועלו בדיון, קולם של הנפגעים והעוול שנגרם להם ע"י המערכת, יניעו אותה לכיוון הנדרש.
ח"כית נוספת שהייתה אך נוכחה חלקית (מאוד):רויטל סויד, שאר חברי הכנסת שחברים בוועדה נעדרו כולם.
לקריאה נוספת:
תחקיר "המקור" -השופטים ביקשו מנערה להדגים כיצד נאנסה
