אלף קטינות שידוע לרשויות כי נקלעו לזנות כנראה לא מספיקות כדי להכריז על הערכות חירום

נציגת משרד הרווחה סיפרה על תכנית שפועלת כבר שנה בתל-אביב של מרחב פתוח 24 שעות ביממה שבו בני נוער יכולים להתקבל ללון לאכול ולקבל טיפול. 240 ילדים כבר נכנסו למרחב כזה. בכוונתם להקים מרחבים נוספים. ח"כ כהן הצביע על דוח מבקר המדינה משנת 2011 שטען שמשרד החינוך לא יזם פעילות בנושא מניעה ולא הכשיר מורים לזיהוי בעית זנות. נציגת משרד החינוך הצביעה על קושי בטיפול ילדים שעוסקים בזנות כי בדרך כלל הם גם נושרים מהלימודים. ח"כ שאשא: ההתרשמות שלי שהמערכת מפחדת להתמודד עם הנושא.

למה זו תכנית בחירה?

נציגת משרד רווחה: כל שנה יש 700 קבוצות של בני נוער שמתכנסים ודנים בכל הנושאים האלה. ח"כ כהן: זו לא צריכה להיות תכנית בחירה. כשהייתי מנהל בית ספר ונודע לנו שתלמידה עוסקת בזנות, הפסקנו לנשום בבית הספר. חלק מבני הנוער האלה אפילו לא תופס שהוא עוסק בזנות. תלמידה ששכבה עם מישהו בפאב תמורת ג'וינט לא חשבה שזו זנות.

מה באמת קורה בשטח?

נציגת עמותת עלם: אנחנו בשטח מ-2003. במשך עשור מדובר על כמה וכמה אלפים מעבר ל-1000 שאותרו. ככל שמכשירים יותר אנשים צוות המספרים הולכים וגדלים כי מאתרים יותר. הרבה פעמים אין לנו מה להציע. התקדמות הטיפול היא איטית ביחס להתקדמות התופעה. אני לא בטוחה שהעלאה בשנת מאסר תחסל את התופעה. הדוברים ציינו שתי נקודות חשובות: תופעת הזנות נפוצה יותר אצל נערות מאשר נערים. חלק לא מבוטל מהם סבל מפגיעה מינית.

ח"כ שאשא סיכמה את הדיון: אני מבקשת לקיים סיור רחוב לפגוש את הנערות ולהיכנס למרחב שבו הם שוהות. כמו כן מבקשת ממשרד החינוך שיגיעו עם תכנית לטיפול בבעיה עד המושב הבא.