בדיון הוועדה לביקורת המדינה על חוב מדינה לביטוח הלאומי, נעדרו מרבית חברי הוועדה ואיתם לא מעט נציגים של משרדי הממשלה הרלוונטיים. כשמי מהח"כים המעטים שהגיעו כבר שאל משהו, לא היה מי שיענה לו.
מי הגיע ומי לא?
מבין חברי הוועדה השתתפו בדיון: קארין אלהרר (יו"ר), מירב בן ארי ועודד פורר. לדיון הגיע מנכ"ל הביטוח הלאומי, יחד עם עוד חמישה מנהלים בכירים. חדר הדיונים של הוועדה נותר ריק יחסית. השורה השנייה כמעט ריקה, ובשורה הראשונה, מסביב לשולחן, כמחצית הכיסאות פנויים.
מלבד רוב חברי הוועדה שלא השתתפו, גם אחרים בלטו בהיעדרם: החשכ"ל, סגנה, נציגי אגף התקציבים והלשכה המשפטית במשרד האוצר.
רוב בדיון התקיים עם היו"ר. כאשר ח"כ פורר שאל שאלה – היא לא נענתה, כי לא היה מי שיענה.
נציגת אגף שוק ההון, שנכחה בדיון, ניסתה לברר באמצעות הסלולרי מדוע לא הגיעו נציגי אגף התקציבים. ככל הנראה, מישהו באוצר חשב שהנושא לא קשור אל לאגף התקציבים, ולא העביר לאגף את ההזמנה. יו"ר הוועדה סיימה את הדיון אחרי 45 דקות, בגלל שלא ידעה איך להמשיך אותו ללא נציגי האגף.
נראה, שאם מזכירות הוועדה לביקורת המדינה תבהיר בעתיד מי המוזמנים, ותוודא מראש את הגעתם, ואם מישהו באוצר יפיק לקחים מאי הזמנה של אגף תקציבים לדיון שעוסק בין היתר בתקצוב הסבסוד לביטוח הלאומי על ידי המדינה, אז הדיון בוועדה יהיה מקיף ויסודי יותר.
התחייבות בחוסר סמכות
מתוך דוח הביקורת ("משרד האוצר – ניהול החוב הממשלתי והתחייבות הממשלה למוסד לביטוח לאומי", דוח שנתי 66א, התשע"ו-2015):
| ניהול השקעות המוסד לביטוח לאומי בממשלה שלא על פי הוראות החוק |
| 1. לא יושמה החלטת הממשלה מ-2008 להפקיד את כספי הביטוח הלאומי בממשלה בריבית השוק ולהפסיק את הסבסוד למוסד דרך תקציב הריבית.
2. משרד האוצר מנפיק אג"ח מיועדות לביטוח הלאומי, הנושאות תשואה מועדפת הכרוכה בסובסידיה, בלי שהסובסידיה תופיע בהרשאה תקציבית מפורשת וללא דיווח לכנסת ולציבור על הסובסידיה. |
וכן (עם השמטות שלי – ב.ג.):
בהחלטת בג"ץ מ- 15.11.99 נדחתה עתירה נגד הממשלה והתקבלה טענת המדינה כי אין חובה לתקצב את ההתחייבות בגין אג"ח מיועדות בהרשאה להתחייב. אולם בהחלטה צוין: "היה ראוי שלא לעשות שימוש כה גורף מצד הממשלה בפטור שניתן בסעיף 6(ג) לחוק ולהביא בפני הכנסת את פרטי הסדר הסבסוד במסגרת הדיון בתקציב. יתכן שעל המחוקק לשקול אם אין בפטור הרחב שניתן בסעיף 6(ג) לחוק יסודות התקציב משום פגיעה בפיקוח הפרלמנטרי על התחייבויות הממשלה ואם לא הגיע העת לעשות לתיקון הפרצות בנובעות מהוראות הסעיף ולצמצמן.
ניתן לקבוע כי עקרונות ממשל תקין, רוחו ומטרתו של חוק יסודות התקציב וכן הוראות חוק יסוד: משק המדינה מקימים ציפייה כי בעת הגשת התקציב לכנסת, תיתן הממשלה ביטוי לכל ההוצאות הצפויות והמתוכננות, גם מקום שלא הוטלה עליה חובה מפורשת לכך בחוק. כך יובא בפני הכנסת נתון רלוונטי להכרעותיה ביחס לאישור התקציב וההתחייבויות הממשלתיות הכלולות בו".
נציג החשכ"ל אמר שהגילוי על הסבסוד משופר היום לעומת העבר, והוא מופיע בדוח הכספי של המדינה ובדוח יחידת החוב במשרד האוצר. נציג מבקר המדינה בירך על כך, אבל ציין שהביקורת על היעדר הרשאה תקציבית מפורשת – תקפה.
בסוף הישיבה חזרתי ושאלתי על כך. תחילה אמרו לי שהשאלה צריכה להיות מופנית לאגף התקציבים. עניתי, שיש שאלה גם לאגף החשכ"ל – בהיעדר הרשאה תקציבית ובהתקיים החלטת ממשלה להפסיק את הסבסוד, מנין אגף החשכ"ל שואב את סמכותו להמשיך ולהנפיק אג"ח מסובסדות?
הופניתי לסעיף 45 בתקציב. בבית מצאתי כי בסעיף 45, תשלום ריבית ועמלות, תוקצבה הוצאה בסך 38,696,000,000 ש"ח אבל לא תוקצבה הרשאה להתחייב (תקציב המדינה, הצעות לשנות הכספים 2015-2016).
איתנות המוסד לביטוח לאומי
מתוך דוח המבקר: "משרד האוצר לא הביא לדיון בממשלה הצעה לטיפול בכשלים שהעלתה הוועדה שהוקמה לבחינת השמירה על האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי בטווח הארוך (לא הביא לדיון את המלצות הוועדה ולא פתרונות אחרים). כמו כן לא הביא לממשלה הצעה לפתרון בעיית הגירעון האקטוארי של המוסד ולסיכון לקיימות הפיסקלית של תקציב המדינה."
מנכ"ל הביטוח הלאומי אמר שאומנם לא הצליח לגרום לקיום דיון בממשלה על המלצות הוועדה, אך בפועל תקציב המדינה כולל התחייבויות שונות שבעבר הוטלו על הביטוח הלאומי, בסך כ-4 מיליארד שקלים בשנה, כך שהמוסד עתיד להגיע למצב של אי יכולת לעמוד בהתחייבויותיו בשנת 2048 במקום שנת 2042.
אחריות הכנסת לאיתנות הביטוח הלאומי
מנכ"ל הביטוח הלאומי אמר שהמוסד לביטוח לאומי לא קובע את הכנסותיו ולא את הקצבאות שעליו לשלם – נושאים אלו הם באחריות הכנסת. ח"כ בן ארי הפנתה את האתגר לאגף התקציבים. חברי הוועדה לא דנו איך הכנסת תתמודד עם האחריות המוטלת על כתפיה.
