הצעת חוק התכנון והבנייה מנסה לפתור בעיה אקוטית בהיצע בתי המלון בארץ. אלא שהבעיה לא בהכרח קיימת, ואם לשפוט על פי מספר הלוביסטים שנכחו בדיון, אינטרסים דווקא יש בשפע. ההערות הרבות של חברי הוועדה גרמו לדחיית אישור החוק למועד לא ידוע.
ועדת הפנים של הכנסת התכנסה ב-28 במרץ לקריאה שנייה של הצעת חוק התכנון והבנייה. לפי יוזם ההצעה, שר התיירות יריב לוין מהליכוד, היא נועדה לעודד השקעה בהקמת מלונות בישראל. ההצעה מעבירה את האחריות על אישורי הבנייה לוועדה לתשתיות לאומיות (הוות"ל) במטרה לזרז את ההליכים הביורוקרטיים. "מוכרחים לעשות שינוי יסודי בכל מה שקשור בהליכי בניית בתי מלון", אמר לוין, "תהליך הקמת המלונות מייאש ולא כלכלי, ומתיש יזמים". הצעת החוק מכירה בהקמת בתי מלון כתשתית לאומית, ובאמצעות אישור בניית יחידות מגורים בתוך המלונות היא אמורה לצמצם את הסיכון בהשקעה ולשפר את התשואה.
פרצות מסוכנות בחוק התכנון והבנייה
הבעיות בהצעת החוק, כך נדמה, רבות ומגוונות. בין פגיעה פוטנציאלית בשמורות טבע, חשש מניצול הוות"ל לאישור תוכניות שישרתו רק טייקונים, והבעיה הבסיסית אך לא מדוברת של 53% תפוסה במלונות הקיימים (אז מדוע צריך עוד בתי מלון חדשים?). לא ברור האם החוק מסוגל בכלל להשיג את מטרתו. עד סוף הדיון כבר לא היה ברור מהי אותה מטרה.
כל הח"כים שנכחו בדיון הביעו חששות מנוסח החוק. אורי מקלב (יהדות התורה) קרא להעביר את הטיפול בחוק לוועדה מקצועית; דב חנין (הרשימה המשותפת) ערער על הקביעה שהבנייה מתעכבת בגלל הוועדות המקומיות, שעל פי הצעת החוק יודרו מתהליך האישור. הוא ביקש לקבל את נתוני הבדיקות שמשרד התיירות טען שעשה, במטרה לבחון איפה הסכמי הבנייה נתקעים בפועל, אולם לא נענה.
ערן פייטלסון מהמרכז לשלטון מקומי תמך בטענתו של חנין, ואמר כי ישנה שורה של סיבות לכך שהשטחים לתיירות לא מתממשים, והסיבות אינן קשורות לוועדות התכנון. אחת הבעיות המרכזיות שעלו נגעו למפגעים אקולוגיים. ח"כ תמר זנדברג (מרצ) טענה כי החוק יוצר "נסיגה עצומה אחורנית בשני ערכים חשובים". הראשון שבהם הוא ההגנה על ערכי הטבע, שכן החוק צפוי לסכן את החופים. השני הוא הסכנה שבהכנסת מגורים לתוך מלונות, מכיוון שלדבריה "המלונאות הופכת להיות עיסוק משני למגורים", כפי שלדבריה קרה בפרויקט ״סי אנד סאן״.
ח"כ רויטל סוויד (המחנה הציוני) חיזקה את דבריה של זנדברג. "תראה מה קרה לבתי מלון שנבנו בדיוק על הקונספט הזה של בתי מלון עם דירות מגורים. מדובר במבנים מוזנחים", אמרה, "הדבר הזה הוא מאוד מסוכן. עד שלא מוצאים נקודת איזון נכונה מבחינה עסקית, אבל גם שתקדם בסופו של דבר את התיירות, צריך מאוד להיזהר". זוהיר בהלול (המחנה הציוני) הזהיר ש"המלונות יחסמו את הבריזה מהים, ויעלו את הטמפרטורה בשתי מעלות. בניית המלונות תהפוך את המקומות על החופים לערים חנוקות ונחנקות". בהלול העלה האשמה נוספת, שלפיה "הפרויקטים האלו נועדו להיטיב עם טייקונים… כמה נמכור משאבי טבע לטייקונים? כמה הטייקונים יכולים לנגוס מחיינו?".
ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) חשדה כי החוק מנסה, במסווה של קידום התיירות, להכשיר את הבנייה לאורך חוף הים ולאשר הקמת קזינו באילת. גרמן קראה לעודד את התיירות בדרכים אחרות – באמצעות הורדת מסים, מתן הלוואות נוחות או עידוד התיירות הכפרית, ולא על ידי חוקים שמטרתם לשרת את בעלי ההון.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) הוסיף: "בחרתם פרצה שקוראת לגנב… משרד התיירות לא מסוגל לפקח על שעטנז כזה. התוצאה היא שאנחנו מקימים בתים לעשירים על שפת הים". הדברים האלה של הח"כים מהאופוזיציה נוגעים לאיסור הבנייה על חוף הים, שקובע כי מותר לבנות מלונות במרחק מאה מטר מהחוף, ואילו בנייני מגורים רק במרחק 300 מטר. מכיוון שהחוק מאפשר למכור יחידות מגורים בתוך בתי המלון, הוא עשוי ליצור הלכה למעשה מצב שבו נבנים בנייני מגורים במרחק מאה מטר מהחוף.
ח״כ חנין הוסיף בנושא זה: "שילוב מגורים הוא מתכון לאסון… זה לא עובד. אנחנו נייצר דירות פרטיות על חופי ים ונייצר מסלול מהיר לטייקונים". יעל כהן פארן (המחנה הציוני) גם היא הטילה ספק בפתרון המוצע: "הוות"ל לא באמת מזרזת עניינים. האם עשיתם בדיקת חסמים? עבודה רצינית?״. פארן הביעה חשש מניצול ציני של הוות"ל כדי לאשר בנייה של מלונות ומבני מגורים בשטחים ערכיים, בתואנה כי זה משרת את התיירות.
לאחר שהח"כים סיימו להציג את הסתייגויותיהם הרבות, נציגי ארגוני הגנת הסביבה החלו להתרעם גם הם. איתמר בן דוד ממינהל התכנון בחברה להגנת הטבע העלה ספק בנוגע למניעים של החוק. לטענתו, קיימות מאות תוכניות מאושרות לתיירות, ועל כן אין צורך בעקיפת הוועדות. בנוסף, הוא סיפר כי משרד התיירות נמנע מלענות לפניותיה של החברה להגנת הטבע בנושא. הוות"ל, לדבריו, מייצר דחיקה של הציבור מהליכי תכנון, וכן לא מאפשר הליך ערר, ובכך למעשה מונע התנגדויות ציבוריות לבנייה: "מוצג משבר שבעינינו הוא מלאכותי, וזו בעצם הסיבה להכניס את זה לוות"ל".
על אף שמטרת הדיון היתה להעביר את הצעת החוק לקריאה שנייה, ההסתייגויות הרבות שהציגו כל הנוכחים הובילו לדחיית המשך הדיון במועד לא ידוע.
