אף שלקחה על עצמה התחייבויות שמרניות, שמשמעותן גידול בסך פליטת גזי חממה עד 2030, ישראל תתקשה לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה בוועידת האקלים בפריז
ועדת המשנה לקידום אנרגיה מתחדשת, בראשותה של יעל כהן פארן, התכנסה ב-30 במרץ 2016 לישיבתה השנייה. הוועדה סקרה את יישומן של החלטות הממשלה השונות בענייני הפחתת פליטות גזי חממה ופיתוח אנרגיה ממקורות מתחדשים. ועדת המשנה הזאת היא תוצר של ועידת האקלים בפריז בשנה שעברה, שבה ישראל התחייבה לשורה של יעדים אנרגטיים.
לאחרונה הכריזה קק"ל על פטור מלא מדמי חכירה לקרקעות שמיועדות לייצור אנרגיה מתחדשת. תוכנית לאומית להפחתת גזי חממה, שלפיה היו אמורים לפעול עד כה, התקבלה ב-2010 ובוטלה ב-2015. כיום אנחנו נמצאים בעיצומה של עבודה על תוכנית לאומית חדשה. בנוסף, במהלך אפריל, השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, אמור לחתום על הסכמי ועידת פריז, ובכך להפוך את היעדים שהציבה ישראל למחייבים.
מרכז המחקר והמידע (הממ"מ) של הכנסת ערך, לבקשת ועדת המשנה, מחקר על המסקנות מכישלונה של התוכנית הקודמת ועל סטטוס ההתקדמות של התוכנית הנוכחית, אותה מעצבת ועדת היגוי בין משרדית, אשר כוללת מספר משרדי ממשלה בהם המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה, רשות החשמל ועוד.
בספטמבר 2015 עברה החלטה 542 להפחתת פליטת גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק. ההחלטה, על בסיסה נכתבו ההתחייבויות לועידת פריז, הגדירה כי עד 2030 תהיה כ-26% הפחתה לנפש. נקודה זו חשובה מכיוון שרוב רובן של מדינות ה-OECD התחייבו להפחתה בסך הפליטות. הפחתה לנפש מאפשרת לישראל גידול של 12.5% בסך הפליטות המוחלט. מלבד ישראל רק מספר מדינות בודדות אשר חברות ב-OECD התחייבו להפחתה פר נפש בלבד – טורקיה, צ'ילה ומקסיקו. נציג משרד האנרגיה הגן על היעד הלא מרשים שישראל הציבה לעצמה: "לכאורה נראה כאילו היעד שלנו הוא לא יעד מאתגר. אבל המדינה שלנו היא שונה. בניגוד למדינות אחרות, המדינה שלנו עם גידול אוכלוסיה חיובי, ויש לנו צמיחת תמ"ג חיובית. אמנם מדובר בגידול אבסולוטי בפליטות, אבל עדיין מדובר ביעדים מאתגרים. 17 אחוז אנרגיות מתחדשות בלי הידרו-אלקטרי ודברים אחרים הם מאתגרים".
החלטת הממשלה הטילה על ועדת ההיגוי הבין משרדית להגיש תוך 45 ימים צעדים אופרטיביים למימוש היעדים, אבל אלה לא הוגשו עד היום, חצי שנה לאחר מכן. נציגי המשרדים תיארו כיצד לאחרונה הושגה פשרה שתקדם לקראת הצעת מחליטים. הם הסכימו על בדיקה של הפחתת פליטות ממשק החשמל, בין היתר הפחתה של שימוש בפחם. כלומר, לדעתם של הממ"מ, התוכנית תכלול החלטה לגבי בדיקה עתידית, אבל בלי מדיניות מעשית בנושא, ועל כן היא לא תגיע ליעד שממשלת ישראל הציבה לעצמה.
הוויכוח על תמהיל הדלקים
הצעת המחליטים מתעכבת ככל הנראה ממספר סיבות. המרכז הישראלי להעצמת האזרח מאמין כי לא רואים ביישום ההחלטה חשיבות מספקת, אחרת היו מקימים גופים מיישמים. הד"ר גיל פרואקטור, נציג המשרד להגנת הסביבה, הסביר כי הבעיה היא מחלוקות מקצועיות בין המשרדים, בעיקר בנושא תמהיל הדלקים. הוא הוסיף ואמר ש"הפוטנציאל של הפחתת גזי חממה כתוצאה מהפחתה של שימוש בפחם הוא מאוד משמעותי. בלי פתרון לעניין הזה לא נוכל לבוא ולקדם את המדינה לקראת עמידה ביעדים שעליהם הוחלט, גם אם ניישם את כל שאר המרכיבים, ובראש ובראשונה התייעלות אנרגטית".
ד"ר פרואקטור כן הביע אופטימיות לגבי הקמת מנגנון יישום ובקרה: "המשרד להגנת הסביבה פועל להקמת כזה מנגנון בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים של אמנת האקלים של האו"ם… אנחנו נדרשים לעשות את זה מתוקף המחויבות שלנו לאמנת האקלים של האו"ם… אחת לשנה נדרש להגיש דוח לציבור ולממשלה שיפרט מה עשינו, וכך גם לאו"ם. סיימנו את הכנת הדוח הראשון שיוגש לאו"ם בימים הקרובים".
החלטת ממשלה מפורטת להשגת היעדים של אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית כנראה לא רחוקה, אולם תמהיל הדלקים צפוי להישאר במחלוקת. אחת הסיבות למחלוקת היא שרשות החשמל לא מראה נכונות לסגור תחנות כוח מבוססות פחם, גם אם הן אינן מוכיחות יעילות אנרגטית. נציגת הרשות טענה כי ההתנגדות נובעת מכך שרוצים להבטיח אספקת חשמל יציבה ויעילה. כהן פארן בתגובה הצביעה על כך שזהו תירוץ שמשמש את חברת החשמל כבר שנים, וכי שמירת תחנות פחם היא "אינטרס אינהרנטי של חברת החשמל. כל רפורמה משאירה להם רק פחם אז הם דואגים לשמר את זה שנים קדימה".
ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני), הח"כ היחידי שהגיע לדיון מלבד לכהן פארן שמובילה אותו (אולם עזב מיד לאחר שסיים לשתף במשנתו), טען כי הבעיה ביישום היא בהיתרי הבנייה לאתרי הפקת אנרגיה מחדשת. לטעמו אין צורך בהחלטות אלא לעקוב אחר הביצוע. הוא הציע להסתכל על התמונה הרחבה יותר, ולשקול להגדיר את העיסוק באנרגיה מתחדשת כמצב חירום: "הקצב של ההתקדמות הוא לא ראוי", אמר ברושי, "צריך לבוא לממשלה ולכנסת עם החלטות יותר נועזות, החלטות שהן קפיצות מדרגה…צריך צעדים שייקלו על הביצוע, כדי שהדוח הבא יהיה לא רק מה החלטנו אלא גם מה עשינו".
הוועדה לא הגיעה וגם לא התיימרה לנסות להגיע להחלטות נועזות, אולם ח"כ כהן פארן התחייבה לערוך ישיבות לא רשמיות בתקופת הפגרה עם גורמים ספציפיים על מנת לנסות להוריד חסמים. בינתיים נדמה שעיניהם של כל הנוכחים נשואות אל השר גבאי ועל אשרור ההתחייבות לאו"ם, התחייבות שאולי תיצור את הלחץ הנחוץ על ישראל.
