בזמן שאפילו אצל שכנתנו הדלה באמצעים, הרשות הפלסטינית, יש שני מכונים לרפואה משפטית – ישראל תקועה עשרות שנים עם אחד שלא עומד בנטל. הלחץ על המוסד באבו כביר גורר פרשות פליליות, תביעות ענק לפיצויים, וחוסר אמון במערכות האכיפה והצדק.
הוועדה לענייני ביקורת המדינה התכנסה ביום שני (23 במאי 2016) כדי לדון בבקשה לחוות דעת ממבקר המדינה בנושא תפקוד המכון לרפואה משפטית. הדיון היה סוער, והמשתתפים דנו בכל נושא ברצינות רבה ללא פשרות או ניסיונות לרצות אחד את רעהו, בניגוד לרוב הדיונים בוועדות הכנסת.
המכון לרפואה משפטית באבו כביר שבדרום בתל אביב הוא המרכז היחיד הקיים במדינת ישראל בנושא רפואה משפטית – סוג של מונופול בתחום הנתיחות שלאחר המוות. בכל מדינה מתוקנת קיימים כמה מרכזים: אחד מטעם השלטון והמדינה ואחרים שאינם. אפילו ברשות הפלסטינית הקטנה והמוגבלת באמצעים קיימים שני מכונים כאלה. לא מטעמים של תחרות או ניסיון להכשיל אחד את השני, אלא כדי לתת מענה הולם לכל בדיקה וחקירה ולאפשר משפט צדק, הן לחשודים על מיטות הברזל בבתי המעצר והן לקורבנות ולקרוביהם.
מאז קם המכון לרפואה משפטית הוא חלק בלתי נפרד מהזרוע המבצעת של רשויות החוק – הפרקליטות וגם המשטרה שעובדות יחדיו בכל חקירה. לכן חובה להקים עוד מכון לרפואה משפטית כנגד המכון היחיד הקיים, שיהיה מנוהל על ידי גוף ציבורי ממלכתי ובקשר ישיר עם הסנגוריה הציבורית. כך הפסיקה בכל נושא הקשור ברפואה משפטית תהיה הגונה ושקופה במידת האפשרות, ופסק הדין יהיה מקובל על כל הצדדים.
נכון להיום, כשיש מחלוקת בתיק חקירה המבוסס על חוות דעת רפואית שניתנה על ידי המכון לרפואה משפטית ואינה מקובלת על הסנגוריה, הסנגוריה פונה לגוף רפואי זר בחו"ל. כך קרה בתיק זדרוב ותיקי חקירות רבים מאז קום המדינה. התופעה התגברה לאחר שעם השנים התערער אמון הציבור במכון בעקבות תלונות ופרשות רבות שנחשפו בתקשורת נגדו ונגד העומדים בראשו.
מספיק לכתוב בשורת החיפוש בגוגל את השם "המכון לרפואה משפטית" ולקרוא בתוצאות את שלל הכותרות לכתבות ותחקירים נגד המכון שפורסמו על ידי התקשורת ותלונות של אזרחים שטענו כי גופות יקיריהם נפגעו במוסד. כמה מהמקרים הגיעו לתביעות משפטיות ולתשלום מיליוני שקלים לקרובי המתים כפיצוי על הפגיעה בגופות או עקב מתן חוות דעת שגויות.
כל נציגי משרדי הממשלה וחברי הכנסת שהשתתפו בדיון הסכימו שיש צורך דחוף בהקמת עוד מכון לרפואה משפטית בישראל בהקדם.
בדיון הסברתי את עמדתי ועמדת רבים מאזרחי המדינה שאכפת להם מכבוד האדם וקדושתו בין אם הוא חי או מת, כי הפגיעה בכבוד המת ובגופתו היא דבר בלתי נסלח ובלתי מקובל על חוק ודעת ודין, ולא חשוב מה גודל הפגיעה ומהותה, על כמה וכמה כאשר היו מקרים שהיה סחר בחלקים מגופותיהם של מתים על ידי עובדי המכון הפתולוגי, כפי שפרסם העיתונאי רונן ברגמן מידיעות אחרונות (2002), או הסיפור על לבו של השחקן דודו טופז שנשמר בצנצנת במכון הפתולוגי עד שנה לאחר קבורתו – מה שהצריך את פתיחתו מחדש של הקבר. במקרה אחר טירון מצה"ל שהתאבד ובמכון לרפואה משפטית פגעו בגופתו, ועקב כך שילמו מיליון וחצי שקל פיצוי לבני משפחתו, ופרשת זדרוב שעוד מרחפת בתקשורת.
בדיון דרשתי שתקום ועדה ציבורית שתמנה את מנכ"ל המכון לרפואה משפטית ואת הצוות הבכיר בהנהלת המכון, כפי שיש ועדות ציבוריות הממנות שופטים ובכירים בשירות הציבורי, בכדי שלא תהיה השפעה רבה על צוות הנהלת המכון והעומד בראשו. ככל שיהיו יותר מעורבים במינוי ככה תהיה יותר שמירה על איכות ויושר הנבחרים לעמוד בראש המכון ולנהל אותו וגם יותר שקיפות בבחירתם. כמו כן דרשתי כי כל חקירה וטיפול בתלונות ותביעות אזרחים נגד צוות הבכיר והנהלת המכון לרפואה משפטית יהיו שקופים לציבור ולבית המחוקקים, ושתוצאותיהם יפורסמו כנדרש בתקשורת לידיעת הציבור.
מנהל המכון לרפואה משפטית החדש שהתמנה לאחרונה, הד"ר חן קוגל, ביקש בדיון אישור ממשרדי המשפטים והבריאות לפתוח תיקי רצח מהעבר, כדי לבדוק ספקות שהתעוררו באמינותם. הסיבה לבקשה זו היא החשש שפרקליטים הפעילו לחץ על רופאים לשנות את חוות דעתם. הד"ר קוגל הוסיף באומץ כי "שינוי של חוות דעת של רופא המכון ללא בסיס אמיתי, אלא בגלל שפרקליטים השפיעו ולחצו עליו, הוא דבר שלא יעלה על הדעת, ובהחלט יש מקום לפתוח תיקים מהעבר ולבדוק אותם מחדש".
עו"ד אלי אברבנאל, המשנה לפרקליט המדינה, הגיב על דברי ד"ר קוגל מנהל המכון לרפואה משפטית והודה אף הוא שיש לשקול את פתיחתם של התיקים, ובעניין העיכוב בהעברת תגובת הפרקליטות לוועדת הביקורת הסביר כי הפרקליטות התעכבה בהעברת תגובתה לוועדה עקב עריכת בדיקה פנימית, והדגיש ואמר: "רצינו לעשות בדיקה מקיפה וחשבנו שטוב שיראו את המוצר המלא שלנו… התהליך נמשך עד לימים האחרונים, התאריך המקורי שעל המסמך הוא של הטיוטה".
ח"כ יעל גרמן וח"כ רויטל שהשתתפו בדיון, ביקרו את התנהלות המכון לרפואה משפטית ואת התפקוד הלקוי וחוסר השקיפות כולל בנושא הקשרים הפסולים בין המכון לרפואה משפטית לבין פרקליטות המדינה כדברי ח"כ גרמן, וביקשו שהמדינה תקים מכון עצמאי שלא תהיה לו תלות בממשלה.
יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר סיכמה את הדיון ואמרה שכבר בדיון קודם עלתה סוגיית הבעייתיות בתיקים מן העבר, ולכן ביקשה כי בתוך שבועיים תועבר אליה עמדת פרקליט המדינה, לעניין פתיחת תיקים ישנים ובדיקתם החוזרת. היא הוסיפה כי "הפרקליטות איחרה בהעברת תגובתה לוועדה, וכי למרות שתאריך מסמך הפרקליטות הוא מפברואר, הוא הועבר לוועדה רק אתמול". לדבריה, לאחרי קבלת עמדת הפרקליטות והתגובות מכל הצדדים, יתקיים דיון נוסף בכל הנושאים שעל הפרק.
