השבוע דנה ועדת השרים ב-31 הצעות חוק פרטיות ובטיוטות חוק ממשלתיות אחת. מבין הצעות החוק הפרטיות תמכה ועדת השרים בחמש הצעות חוק, התנגדה לשבע הצעות, ודחתה את הדיון ב-19 נוספות.
מדד עצמאות הכנסת של המשמר החברתי בודק עד כמה הכנסת עצמאית בקבלת החלטותיה. הנתונים המעודכנים ביותר, ביחס לשנתה הראשונה של הכנסת ה-20, מלמדים שהכנסת מקדמת או פוסלת חוקים בהתאם להחלטות ועדת השרים. המוציאים לפועל של החלטות הוועדה הם חברי הכנסת של הקואליציה, הנתונים למשמעת ברזל קואליציונית. קראו עוד כאן על נתוני מדד עצמאות הכנסת לשנה הראשונה של הכנסת הנוכחית.
בשנים האחרונות הפכה ועדת השרים לענייני חקיקה לגוף העיקרי שאחראי על חקיקת חוקים בישראל. חבריה מתכנסים מדי יום ראשון כדי לקבוע את גורלן של הצעות החוק שיעלו להצבעה באותו השבוע במליאת הכנסת, ועל אף שפעילותה אינה מוסדרת בחוק ולהחלטותיה אין תוקף חוקי מחייב, עמדת הוועדה היא זו שקובעת בפועל כיצד תצביע הכנסת. בכך היא הופכת את הרשות המחוקקת לחותמת גומי דה-פקטו, המאשרת או דוחה חוקים רק על פי הוראות הרשות המבצעת. בניגוד לדיוני הכנסת, ועדת השרים חסויה לחלוטין: בדיונים לא נכתב פרוטוקול ואופן הצבעת חברי הוועדה אינו נרשם. המסמך היחיד המתפרסם הוא סיכום החלטות הוועדה, ובו מוצגת רק ההחלטה הסופית, בלי נימוק או הסבר. מבין השרים החברים בוועדה, שרת המשפטים איילת שקד והשרה לשיוויון חברתי גילה גמליאל מפרסמים בחלק מהמקרים את הצבעותיהם [כאן וכאן].
המשמר החברתי מפיץ מדי שבוע סריקה של המסמך עבור הציבור הרחב, וסוקר את הצעות החוק המרכזיות בתחום החברתי-כלכלי שעלו לדיון בוועדה באותו שבוע. להלן חלק מהצעות החוק שנידונו השבוע יחד עם החלטות הוועדה.
הצעת חוק פיקוח על רווחי שיווק בתוצרת חקלאית
הצעת החוק מבקשת לחשוף את הפער שבין המחיר שמקבל החקלאי בעת מכירת התוצרת שלו, לבין המחיר שמשלם הצרכן בזמן קניית התוצרת, על רקע הפער ההולך וגדל בין המחירים. למעשה, המצב הקיים מרע גם עם החקלאים, שמקבלים תמורה דלה לעבודתם, וגם עם הצרכנים שמשלמים ביוקר. הצעת החוק אף קובעת שבמקרים שבהם פערי התיווך גדולים, יוכלו שרי האוצר והחקלאות לקבוע מחיר מפוקח לתוצרת של הירק או הפרי שיקבעו.
זו לא הפעם הראשונה שעולה הצעת החוק. בכנסת הקודמת ההצעה עברה בקריאה טרומית מספר שבועות לפני פיזור הכנסת, ובכנסת הנוכחית רוב חברי הכנסת הצביעו נגד הצעת החוק במליאה, לאחר שוועדת השרים דחתה גם אז את ההחלטה ביחס להצעת החוק. בתגובה להצעה אמר אז שר החקלאות, אורי אריאל, שהוא יכין צו לפיקוח על המחירים "תוך מספר שבועות", אולם הדבר לא קרה. מספר חודשים לאחר מכן הצהיר השר במכתב ששלח לח"כ חיים ילין, שהגיש הצעה דומה, שבכוונתו להגביר את הייבוא כדי להוריד מחירים (כך חשפנו יחד עם "הכלכלה האמיתית"). לפני שבועיים הודיע השר על כך שייאספו נתונים מהרשתות עד 2017, כדי ללמוד על פערי התיווך. לא ברור למה נדרש כל כך הרבה זמן לאיסוף הנתונים.
ועדת השרים דחתה את הצעת החוק בשלושה חודשים.
הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (ביטול תיקון מס' 8)
מאחורי השם הרשמי של הצעת החוק עומדת מהות פשוטה: ביטול ועדות הקבלה ביישובים הקהילתיים. כיום פועלות ברוב היישובים הקהילתיים בארץ ועדות קבלה שמאשרות או לא מאשרות קבלה של מי שמבקשים לגור באותו היישוב. על פי ההצעה, פעמים רבות אנשים נדחים מסיבות של הדרה של קבוצות אוכלוסייה שונות כמו אתיופים, מזרחים, בעלי מוגבלויות ולהט"בים, דבר המפלה את אותם אנשים לרעה בבקשתם להתגורר באותו יישוב.
הוועדה התנגדה להצעת החוק.
