משה פריאל | הוועדה המיוחדת לפרשת ילדי תימן | איתור ונגישות למסמכים נעלמים מתקופת קום המדינה | 6-3-2017
גם אחרי הסרת החיסיון מהתיקים הקשורים בפרשת ילדי תימן, לא תמו הבעיות. איתור המידע מסורבל, המשפחות לא מקבלות עזרה, והביורוקרטיה הממושכת מולידה חשדות חדשים – שמא הרשויות מנצלות את הזמן כדי לבשל מסמכים שיצדיקו את הגרסה הרשמית. משה פריאל מדווח מהדיון הראשון של הוועדה המיוחדת לפרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן
עשרות אנשים גדשו ביום שני 6 למרץ את אולם "נגב" בכנסת, שבו התקיים דיון ראשון של הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן. הישיבה עסקה באיתור ונגישות למסמכים נעלמים מתקופת קום המדינה.
עבור המוזמנים, בעיקר אלה שהגיעו למסור עדות, היה זה ציון דרך היסטורי בתולדות הפרשה הדרמטית שהסעירה את המדינה בעבר, ועוד תמשיך לזעזע ככל שתתגלה האמת ויבוא תיקון לעוול ההיסטורי.
פתחה את הדיון יו"ר הוועדה ח"כ נורית קורן, ששיתפה את הנוכחים במניע האישי שלה לפעול במרץ להעלאת הנושא לסדר היום הציבורי: "את הסיפורים אודות הילדים החטופים שמעתי עוד מבית הורי כילדה קטנה. לא אתן יד לטיוח ובראש וראשונה אפעל למען איחוד המשפחות והבאת מזור לאותן משפחות שאינן יודעות מנוח מאז נעלמו ילדיהן". קורן גם ציינה כי המשפחות אינן יודעות לאן לפנות ומיהו הגורם שיכול לספק להן מידע. גם כשהמשפחות מצליחות לברר מי אמור לתת להן את המסמכים, הן נתקלותם במערכת ביורוקרטית המערימה בדרכן קשיים. לדברי קורן, "מבית החולים רמב"ם נעלמו הכי הרבה ילדים. המערכת הביורוקרטית מונעת מהמשפחות לקבל תשובות".
ח"כ יואב בן צור חיזק את דברי קורן, והדגיש כי "חשוב להקל את הביורוקרטיה על משפחות החטופים. אי אפשר לפגוע בהם פעם נוספת. גם אם יגלו שהילד אכן נפטר, עדיין זה יקל על המשפחה".
ח"כ מיכל רוזין הדגישה כי משרד הרווחה צריך להקדיש זמן לסקירת תיקי הנעדרים, ולבדוק מה קרה ומה נעשה עם האימוצים בשנים האלה. לדוגמה, "מקרים שבהם אושר אימוץ בלי לדעת מי ההורים הביולוגיים של הילד המאומץ".
תעלומת הרישום המאוחר
מנהל גנזך רשות האוכלוסין וההגירה מאיר אמסלם הציג סקירה של העבודה המתבצעת. "אנחנו מרכזים את כל הרישומים של אותם ילדים עלומים שכל הניירות שקשורים אליהם לא נמצאים. יש לנו את כל ספרי הלידות והפטירות של משרדי הבריאות המחוזיים עד 1955. כל מי שפנה ופונה אלינו מקבל מענה בין כמה שבועות לעד ארבעה חודשים".
ח"כ קורן העירה לאמסלם: "ידוע לי כי בשנת 1959 משפחות מקיבוצים ומושבים בצפון עשו רישום מאוחר של ילדים כבני משפחה". אמסלם השיב: "אני לא מכיר סוג כזה של רישום מאוחר שבו מישהו בא ורק על סמך הצהרה רושמים את הילד כבן משפחה".
אורנה הירשפלד מנהלת השירות למען הילד: "מאז שהנושא עלה לא מצאנו תיק כזה. כל פנייה נבדקת ברשימת תיקי האימוץ שנמצאים וניתנת תשובה למשפחה".
המשפחות חוששות מ"תפירת" מסמכים שיצדיקו את הגרסה הממסדית
רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים במשטרה, אמר: "לא מצאנו תלונות או תיקים שטופלו במשטרה על היעדרויות, ואני מניח שזה בגלל הסיבה שהיו מסמכים ממסדיים לגבי אותם ילדים ולכן המשטרה לא חקרה את המקרים. בתיקי נעדרים התיק נשאר פתוח במשך חמישים שנה ואחר כך מבוער".
ד"ר רפי שובלי מעמותת "אחים וקיימים", אמר כי "העובדה שיש תופעה של 'רישום מאוחר' שאין לו תיעוד במשרד ממשלתי אומרת דרשני. גם הקשר של המשפחות עם גנזך המדינה הוא לא קשר טוב. יש תשובות שמתעכבות. אמרו לנו שכל מסמך שנרצה לראות, נצטרך לכתוב מכתב ולבקש אותו. צריכה להיות הקלה בגישה למסמכים מקוריים. צריך מסלול שיקל על המשפחות מול משרד הבריאות ומשרד הפנים. החשש שלי הוא שנמסור את המסמכים שלנו ועל פי זה 'יתפרו' מסמך שיתאים לגרסת המוסדות".
המשפחות נאלצות לחפש בעצמן
יעל צדוק, עיתונאית שחקרה את הפרשה: "מאז שהחיסיון הוסר, כל מלאכת החיפוש הוטלה על המשפחות. חלק מהמסמכים עדיין חסויים ובחלק לא ברור מה כתוב בהם". היא הוסיפה כי לא המשפחות צריכות להיות הגורם החוקר, אלא המדינה. צדוק גם העלתה סוגיה נוספת: האיסור לקבל מסמכים ללא צו בית משפט. "יש מקרים שבהם מבקשים לבדוק תיקי נפטרים כדי לברר את אמיתות הגרסה, האם רופא מסוים חתם על מסמך רפואי או בכלל לא היה בארץ כשזה קרה. ובגלל שהוא לא בחיים לא נותנים גישה לתיק שלו".
בין המוזמנים היה גם ד"ר צבי בן-ישי, אשר שימש באותן שנים סגן מנהל בית החולים רמב"ם בחיפה. הוא אישר את דברי קורן כי בבית החולים רמב"ם היה מספר הילדים הנעדרים הגדול ביותר. "המסמכים ברמב"ם נמצאים על מיקרופילם, ואם נקבל את רשימת השמות של אותם ילדים נוכל להוציא את סיכומי המחלה לגבי הערתך על מספר הילדים הנעדרים הגדול. התשובה מאוד ברורה: בית החולים קרוב לשער העלייה, ואילו מחנה הילדים מתימן היה בעתלית הסמוכה".
בסיכום הדיון ציינה ח"כ קורן כי ישנה תחושה אצל הפונים לוועדה של חוסר רצון אצל עובדי הארכיונים בבתי החולים לחשוף חומרים בפני המשפחות. הוועדה מבקשת לפשט הליכים ביורוקרטיים עבור בני המשפחות".
