כשאנחנו חושבים על דמוקרטיה, אנחנו בדרך כלל חושבים על הבחירות הארציות, אבל האמת היא שהדמוקרטיה באה לידי ביטוי במקומות הרבה יותר קרובים לבית – הרשויות המקומיות. בישיבות ובוועדות של מועצת העיר מתקבלות החלטות שנוגעות ישירות לחיי היום יום שלנו – למשל תכנון של שכונות חדשות, הסדרי חניה, איפה יהיו פחים, איך ייראו הגינות הציבוריות, ועוד אלף דברים שמשפיעים עלינו יום יום.

כל זה מטיל המון אחריות על חברי מועצת העיר. הנציגים שאנחנו בוחרים למועצה הם מעין "חברי כנסת מקומיים", וכמו חברי כנסת – הם צריכים לעבוד, לעמוד בקשר עם הציבור, ללמוד חומר. אבל דבר אחד מבדיל אותם מהקולגות בכנסת: בניגוד לחברי כנסת, שמקבלים שכר גבוה, רוב חברי המועצה עובדים בהתנדבות ולא מקבלים אפילו החזר הוצאות. נשמע חסכוני – אבל זה על חשבוננו.

אז נכון, תפקיד של חבר מועצת עיר הוא בדרך כלל פחות אינטנסיבי מזה של חבר כנסת, אבל בואו ננסה לחשוב רגע: כמה מאתנו מסוגלים לפנות זמן, בהתנדבות, לישיבות שיכולות ליפול על שעות עבודה, כשכל ההוצאות עלינו, וגם לשבת עם תושבים, וגם להשתתף בוועדות עירוניות, וגם לבדוק לעומק איך ראש העיר מנהל את העירייה. זה משהו שמרבית האנשים לא מסוגלים לעמוד בו, גם אם הם מאוד רוצים להיות מעורבים.

וזה גם רע לדמוקרטיה – כי הדרך היחידה של חברי מועצה לקבל שכר היא להפוך לסגנים של ראש העיר – ובשביל זה צריך לרצות את ראש העיר – והופ! אין אופוזיציה.

עכשיו מקדמים בוועדת הפנים הצעת חוק חדשה שבאה לתקן את המצב, ולאפשר לנציגים שלנו במועצה לעבוד בשבילנו, ולא רק לחלטר. ההצעה קובעת שחבר מועצה ברשות מקומית שלא מקבל שכר, יוכל לקבל גמול על השתתפות בישיבות מועצה ובישיבות ועדות, וגם החזר הוצאות. הדיונים צפויים להימשך אחרי פגרת הקיץ. אנחנו במשמר החברתי מקווים שהצעת החוק תעבור, ותסייע ליותר אנשים לקחת חלק בפוליטיקה המקומית.