הדיווחים מדיוני הכנסת נאספים בידי מתנדבי ומתנדבות המשמר החברתי ומתפרסמים בעריכת מתנדבים מתחום העריכה
נוכחים בוועדה: איתן כבל, יואב קיש, עיסאווי פראג', נציגי איגוד הבנקים (דרור פלדמן, טיבי רבינוביץ, גלי כספרי), נציג הדיור הציבורי, נציגת בנק ישראל (ד"ר נאור) ,סגנית המפקחת על הבנקים (עודדה פרץ), נציג מועצת יועצי המשכנתאות (מר רימון), ד"ר שלמה קראי – יועץ לשר קיש, יצחק שחק אקטואר בית משפט.
חבר כנסת יואב קיש החל בלהעלות את הצעת החוק לדיון, אף שעוד לא נכתבה הצעת חוק קונקרטית. הוא פתח ואמר שאינו מעוניין להקשות על בנקים ולהחיל את החוק רטרו אקטיבית, אלא לפתוח אפשרות ללקוח לקבל מסלול ללא עמלת פירעון מוקדם. לב המחלוקת בין ח"כ יואב קיש לבין נציגי הבנקים הוא מה גובהו של הפיצוי שבנק צריך לקבל במידה ולקוח פורע מוקדם מהכתוב את החוב שלו. כמו כן העלה קושי – כאשר מסתכלים על עמלת פירעון מוקדם אזי רק לבנק יש אפשרות לקבל פיצוי; אם לקוח מחזיר כסף מוקדם מהרגיל והתנאים לטובת הבנק, לא מזכים אותו על הפגיעה. בנוסף, קנס עמלת הפירעון המוקדם לא חל על לקוחות עסקיים בעלי חובות שמלכתחילה נלקחו בתנאים סיכוניים יותר. מעבר לכך, כאשר לקוח משלם לבנק את החוב שלו – החוב מגלם בתוכו גם תוספת סיכון עתידית. באם אני סוגר את החוב כעת ולא נכנס לאפשרות של סיכון עתידי- מדוע עליי לשלם על כך? בהמשך חבר הכנסת טען שהנציגים שיושבים בועדה 'מורחים' אותו כבר תקופה ולא נותנים לו עלויות קונקרטיות אלא רק מידע טפל ולא רלוונטי.
גברת עודדה פרץ, סגנית המפקחת על הבנקים התמקדה בתהליך שנעשה בתוך הבנקים על מנת להבין כיצד אפשר להגיע לפשרה טובה יותר בעניין עמלות אלו. היא סיפרה כי נעשו תהליכים ארוכים וכן התקיימו מספר פגישות בנושא, ושהצוות שחקר את העניין החליט שהשארת המצב על כנו היא הדרך הטובה ביותר לא לגרום להפסדים למשק. גברת פרץ העלתה בעיות נוספות כגון ההבדלים בעלויות הגיוס בין הבנקים שעלולים להוביל להטיה לטובת בנקים גדולים משום שלהם יש יותר כוח ויכולת.
במהלך הדיון ח"כ יואב קיש קורא לסכום שהלקום משלם – 'רווחים עתידיים', ואילו סגנית המפקחת מתייחסת אליו כ-'פיצוי'.
גלי כספרי נציגת איגוד הבנקים אמרה כי שוק המשכתנאות הוא שוק יציב ותחרותי, שמוביל למחירים שהם תחרותיים. שנוי בתנאים אלו, היא טענה, לא יהיה לטובות הלקוחות.
ד"ר שלמה קראי, שותף לכתיבת הצעת החוק, אמר כי המשכנתא כובלת ומשעבדת זוגות צעירים אל החוב אל מול הבנק.
מר רימון, חבר הנהלה מאיגוד יועצי המשכנתאות טען כי הבעיה קיימת כאשר מדובר בעסקה של ריבית קבועה. הוא אמר כי 'מפחידים' את הלקוח עם העמלה הזו, הקנס הזה, בעסקת פירעון מוקדם וכך מעודדים אותו לקחת עסקה עם ריבית משתנה – כל זאת בניגוד למדיניות בנק ישראל, שמעודד לקחת ריביות קבועות.
שי חדד אבירן מהמשמר החברתי – שאל את הח"כ איך החוק ימנע מצב הוא הלקוח ישלם את העלויות של העמלה שירדה במקום אחר בעסקה. הוא נענה על ידי ח"כ יואב קיש כי אין עיגון קונקרטי לבעיה הזו, וזה סיכון שתמיד עלול להתממש.
נציגי איגוד הבנקים (טיבי רבינוביץ', דרור פלדמן ועוד) אמרו שהמחשבה על העמלה כעל רווחים עתידיים היא מגמתית ושקרית, וכי שיטת החישוב היום לא נותנת שקל רווח לבנק. העמלה, הם טענו, היא פיצוי לגיטימי וטהור.
גב' נאור מנהלת היחידה הכלכלית בנק ישראל אמרה כי זה לא נכון שכל פעם שבן אדם מגייס סכום כסף ומעוניין להחזירו לבנק – הוא מחויב בעמלה. מצב זה ייחודי למסלול של הריבית הקבועה, ולכן ללקוח עדיף לבחור בריבית המשתנה. בכל אופן רק הלקוח יכול להרוויח מהמצב הזה כי באפשרותו לפרוע מתי שהוא מעוניין. כמו כן, עלויות גיוס היום הן נמוכות מאוד אך בעבר היו גבוהות מאוד ולכן צריך 'להחזיר' את הכסף הזה. על הלקוח לא מוטל להיות אחראי רק על מה עלויות המשכנתא היום אלא גם לאחר שנים מלקיחת המשכנתא.
חבר כנסת עיסאווי פריג' אמר כי הם מודעים לכך שהבנק הוא לא מוסד צדקה וחשוב שהוא ירוויח כסף, ושבכל זאת הוא חושב חושב שהצעת החוק של ח"כ קיש במקומה. הוא ביקש מהנוכחית כי יחפשו יחד להתפשר ולמצוא היכן יוכלו לצמצם את המחלוקות.
בסיכום הישיבה, נקבע כי ייערך דיון נוסף שאליו הצדדים השונים יתבקשו לבוא מוכנים וברורים יותר – ח"כ יואב קיש עם הצעת חוק קונקרטית, וגברת עודדה פרץ עם מידע איכותי ורלוונטי יותר.
