הדיווחים מדיוני הכנסת נאספים בידי מתנדבי ומתנדבות המשמר החברתי ומתפרסמים בעריכת מתנדבים מתחום העריכה
עיקרי הדברים:
א. שלי יחימוביץ' טוענת כי לאור ההתפתחויות המשפטיות בבית הדין לעררים, ובעקבות העובדות שהתגלו לאחרונה הנוגעות להסכם עם המדינה השלישית, הגירוש יידחה או לא ייצא לפועל.
ב. סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי ורועי שיינדורף, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, טוענים כי המדינה נוקטת בפעולות פיקוח הדוקות, כולל פיקוח רב יותר על קיום תנאי ההסכם במדינה השלישית לגבי אזרחים שיצאו מישראל נגד רצונם, וכן שוקלת כעת הרחבת סמכויות פיקוח.
ג. יוסי אדלשטיין, ראש מינהל אכיפה וזרים, טוען כי בעקבות החלטת בית הדין לעררים, המינהל לומד את ההחלטה, ובהמשך יקיים דיון בנושא.
ד. לגבי בקשות מקלט שהוגשו אחרי ה-1 לינואר 2018 (בינתיים כ-2000), אדלשטיין קבע כי מינהל אכיפה וזרים עדיין בודק מה לעשות בנוגע אליהם, אך כרגע הדיון בהם לא יעכב את הליך הגירוש לגבי אותם מגישי בקשת מקלט.
שלי יחימוביץ'
- שלי יחימוביץ' הדגישה כי קיים שיח עם משרדי הממשלה בוועדת המשנה החסויה שדנה בנושא. בוועדה החסויה עולים פרטים טכניים רבים שאינם יכולים להיות חשופים לציבור. ברצונה להבהיר לציבור כי משרדי הממשלה מקיימים בחינה מחודשתאמיתית לגבי ההסכמים שנחתמו, ולגבי החלטת בית הדין לעררים בנוגע לזכות עריק מצבא אריתריאה לקבלת מעמד פליט.
- יחימוביץ' מבהירה בדבריה כי בעקבות השיח עם משרדי הממשלה, בעקבות סוגיות רבות שעלו וצריכות להיבחן (פסק הדין התקדימי בבית הדין לעררים, סוגיית הבקרה, והעדויות שמגיעות מהארצות השלישיות ומארגונים בינ"ל), להבנתה,הגירוש יידחה, או לא ייצא לפועל.
ח"כ מיכל רוזין
- רוזין ביקשה מענה על שתי שאלות:
o למה הסכם זה הוא היחיד בעולם שהוא סודי, מבין הסכמי העברה אחרים למדינה שלישית?
o מדוע המדינות השלישיות מתכחשות להסכם?
- רוזין הביאה פרטים מביקורה ברואנדה ואוגנדה. היא טענה כי אלו שגורשו עוברים הליך שלא במסגרת ההסכמים, אשר בסופו לא ניתנות להם תעודות, ועל כן הם לא נתפסים כמבקשי מקלט, תושבים זמניים או בעלי תעודות מעבר. היא טוענת כי בפועל הם חסרי מעמד במדינות אלו, יכולים להיעצר בכל רגע, ונשללות מהם זכויות בסיסיות כמו למשל זכות התעסוקה.
- רוזין הטיחה בסגן היועמ"ש שילכו ויבדקו את העובדות בשטח, ולא יסתמכו רק על המגעים הרשמיים והפרטים שנמסרים מטעם המדינה השלישית.
סגנית השר ציפי חוטובלי:
- מבהירה כי המדינה נותנת 3500 דולר סל קליטה למגורשים כאשר השכר הממוצע במשק במדינה השלישית הוא 200 דולר.
- בסוגיית הפיקוח חוטובלי טוענת כי יהיו שליחים של המדינה וכן ספציפית של המל"ל במדינה השלישית, אשר יוודאו כי ההסכם מבוצע לפרטיו. חוטובלי טוענת כי יש פיקוח הדוק על הליך הגירוש, ושיהיה פיקוח חזק יותר לאלו שיגורשו שלא מרצונם
- בסוגיית המעמד – המגורשים יוכלו לקבל בארץ אליה יגורשו 3 סוגי תעודות:
o תעודת מעבר לאנשים שמעוניינים להגר למדינה אחרת.
o קבלת תעודת תושב
o קבלת תעודת פליט
יוסי אדלשטיין – מנהל מינהל אכיפה וזרים
- בין 2009 – 2018 טופלו 7000 בקשות של אזרחי סודאן ואריתריאה.
- בעקבות ההחלטה של בית הדין לעררים, מינהל אכיפה וזרים לומדים את ההחלטה, ויקיימו דיון בנושא בהמשך.
- אדלשטיין הבהיר כי החל ממחצית שנת 2012 כל מי שרצה היה יכול להגיש בקשה למקלט.
- אדלשטיין הדגיש כי אף אדם לא יצא ממדינת ישראל, כל עוד לא הסתיים הטיפול בבקשתו.
- בעניין בקשות שהוגשו החל מה01/01/2018, אשר לפי החוק מדינת ישראל לא מחויבת אליהן (בינתיים כ-2000). אדלשטיין טען כי מינהל אכיפה וזרים יבחן מה לעשות עם בקשות אלו, אולם בשל השיהוי, בקשות אלו לא יעכבו את הליך הגירוש.
רועי שיינדורף, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה
- פסק הדין של ביהמ"ש העליון לגבי הלגיטימציה להסכם הגירוש התקבל בחודש אוגוסט האחרון. בית המשפט בחן גם טענות בקשר לאופן היישום ולפרקטיקה של הגירוש ושל המדינות השלישיות.
- המדינה מפקחת כל הזמן על ביצוע החלטת ביהמ"ש העליון ושוקלת הרחבת סמכויות פיקוח של המדינה.
- בעקבות פסק בית הדין לעררים שניתן בשבוע שעבר, נערכים במשרד היועץ המשפטי לממשלה לבחינת הסוגיה מחדש. המסקנות יתקבלו בימים הקרובים.
פרופ' יובל שני – מומחה למשפט בינלאומי
- ישראל מחויבת לקיים בחינה לגבי בקשות מקלט על בסיס אמנת הפליטים. וזאת על בסיס קביעת העילה שמצביעה על פליטות. שני סובר כי המבחנים שמציבה ישראל מאוד צרים ולא עומדים בסטנדרטים הבינ"ל. כמו כן, ביחס למדינות מערביות אחרות, ישראל נוקטת בפרשנות מאוד מצומצמת ביחס למדינות המקלט.
- נושא השיהוי – בפני אזרחי סודאן ואריתריאה מוצבים כבר שנים קשיים בירוקרטיים בהגשת הבקשות, כך שרבים שלא הספיקו להגיש, זכאים לבחינת בקשתם לפני שייקבע כי לא הגישו בקשה.
- החרגות שהמדינה צריכה לדון בהם – ישנן החרגות לגירוש שהמדינה לא העלתה כדוגמת תושב אריתריאה או סודאן שעונה בארץ מוצאו, או למשל אנשים שהפכו פעילים פוליטיים נגד מדינתם רק אחרי שהגיעו לישראל.
- שני מציג גם מידע שפרסם האו"ם, לפיו מערכת המקלט ברואנדה אינה מתפקדת.
- שני נוגע בהכחשת דבר קיום ההסכמים החשאיים מטעם המדינה השלישית, עליהם ישראל טוענת שחתמה. מה קורה אם ההסכם מופר? איך מדינת ישראל מתכוונת להתמודד ולפקח על קיום ההסכם?
