מקום: דואר אלקטרוני
מועד: 30 במרץ 2018
ריכוז החלטות
אישור המשך המסגרת התקציבית שנקבעה לרבעון הראשון של שנת 2018 גם ברבעון השני.
סיכום הדיון
הצבעה: מי המשך המסגרת התקציבית שנקבעה לרבעון הראשון של שנת 2018 גם ברבעון השני.?
תוצאות: ההצעה התקבלה פה-אחד.
ישיבת הוועד המנהל – דיון מקדים להחלטה על התקציב, 22 במרץ 2018
השתתפו:
פעילים: משה פריאל, יוסי רוזנזמן
חברות ועדת ביקורת: עופרה לוי, אילנה בן עזרא
חברי ועד מנהל: יפתח בריל, דניאל דור, ליה נירגד, אריה לוי
מנכ"ל: יוסי צרפתי
החלטות:
- ישיבת ועד הבאה בתחילת מאי.
- עופרה תעביר ליוסי מידע על קרנות ציבוריות
- יוסי יבדוק בנוגע לתחרות WE WORK
- ליה תעביר לוועד המנהל הצעת החלטה לשמור על המסגרת התקציבית של הרבעון הראשון גם ברבעון השני
- תכונס ישיבת ועד לסוף חודש אפריל
ליה: חסרים חברי ועד רבים, אבל אנחנו יכולים לנהל את הדיון לעומקו, כדי לאפשר לחברי הוועד להצביע באופן מושכל בהצבעה אלקטרונית.
יוסי צ':
סיימנו את הכנס, הוצאנו את המדד עם הד תקשורתי יפה מאוד בכל האתרים המובילים, שני ראיונות בטלוויזיה, כמה ברדיו, ההישג יפה מאוד.
סיימנו כנס עמוס מאוד, עם גידול משמעותי בפעילים חדשים גם במחקר וגם בוועדות, גידול שמסתכם בלפחות חמישים שמות חדשים שלקחו חלק בפעילות לפחות פעם אחת.
הלכנו בכנסת בחודשים האחרונים על קו יותר פרו-אקטיבי בוועדות, לא רק מוניטורינג אלא השתתפות פעילה, לקחת את השיח למקומות שאנחנו מוצאים לנכון.
עופרה: מי עושה את זה?
משה: אנחנו, הפעילים.
יוסי: אחד השינויים הגדולים בעבודת המשמר הוא המילגאים, ארבעה מילגאים שכל אחד מהם נותן כעשרים אחוז משרה. יש מלגאי שאחראי להרשמות ועוזר לרעות בליווי הפעילים בכנסת – שי.
משה: בחור כארז.
יוסי צ': אתמול הוא גם העביר הרצאה למכיניסטים ממכינת גליל עליון שהגיעו לכנסת. המילגאים האחרים – ענבל, גל ויעל – עוסקים בווריאציות כאלה ואחרות במחקר. שלושה מהמילגאים מקרן רוטשילד, אחד מקרן אבהארט.
בזירה המקומית מכיוון שצמצמנו את מצבת כוח האדם באופן משמעותי מטבע הדברים היקף הפעילות קצת פחות מהכנסת וגם פחות ממה שהיה בשנה שעברה. פיתחנו והתחלנו להוציא לפועל מודל התרחבות למקומות נוספים, שיביא בחשבון את אילוצי כוח האדם. הליווי יהיה יותר בשלט רחוק, הוצאנו קול קורא וקיבלנו פניות. נבחר כמה מוקדים לפי שורה של קריטריונים: ההיתכנות של המאבק, בנאדם שיכול לארגן סביבו אנשים ולא דורש מאיתנו לבנות קבוצה; מיקומים גיאוגרפייםף ואחרון – לייצר כמה שיותר שונות מבחינת הרכב המשתתפים.
עופרה: מה אתם מציעים להם?
יוסי צ': המשמר מציע להם פלטפורמה שמסייעת להם לקדם את השינויים שהם רוצים בעיר. אחד החידושים הוא יצירת רשת ארצית של רכזים (בהתנדבות) שייפגשו כל חודשיים.
יפתח: התפקיד שלנו הוא בעיקר ייעוץ ועידוד, כי אין לנו משאבים.
דניאל: אנחנו לא רק מייעצים, עוזרים להם למשל להגיש בקשת חופש מידע, אנחנו משתתפים אבל נותנים הרבה אוטונומיה כל עוד זה במסגרת הערכית שלנו.
יפתח: מה עם בחירות 2018, רצינו לעשות משהו.
יוסי: אין משהו קונקרטי על השולחן
משה: אני חושב שזה קצת מסוכן להתייחס לבחירות
עופרה: אבל זה כן זמן טוב למאבקים
יוסי: הייתי מאוד רוצה לעשות משהו סביב הבחירות, אבל במשאבים הנוכחיים לא נוכל להגיע לזה.
דניאל: כשתורמים פוטונציאליים שומעים בחירות, ולא משנה שהתפקיד שלנו אל-מפלגתי, הם נבהלים.
יוסי צ': מכאן לכספים – מצבנו הכלכלי מורכב, הוא לא נורא אבל הוא לא מזהיר. [סוקר את הצפי לתרומות מקרנות שונות – באופן כללי יש צמצום ביחס לשנים קודמות]
קמפיין מימון המונים יעלה בקרוב, אנחנו עובדים יחד עם משרד "דייס". מקווים לגייס 150 אלף שקלים. אחרי שנוריד עמלות של דייס ושל הפלטפורמה אפשר לצפות ל-120 אלף. נעשה קמפיין גמיש, שבו מקבלים את מה שמצליחים לגייס.
אריה: איזה פלטפורמה?
יוסי צ': עדיין לא בטוח, מימונה או הדסטארט.
יפתח: איך מתקדמת העבודה?
יוסי צ': יש סרטון, בשבוע הבא אני נפגש איתם לסגור עוד דברים. אחד הדברים שעשינו זה לבנות טבלה של ארגונים ומעצבי דעת קהל עם הרבה עוקבים שכבר התחייבו לשתף את הקמפיין – הגענו כבר ל-450 אלף עוקבים.
מבחינת תרומות פרטיות: בחודשיים ומשהו האחרונים קיימנו הרבה פגישות, את חלקן לבדי, את חלקן עם ליה, חלקן עם דני, לעניין אנשים פרטיים בתרומות למשמר. זה תהליך מאוד ארוך, אין להימלט מזה, לוקח זמן לבסס אמון ולעורר עניין.
ליה: חשוב לי להדגיש את ההקשר הרחב שבו אנחנו פועלים. התרומות של הקרנות מחו"ל פוחתות באופן רוחבי. הדור הצעיר של התורמים מתעניין פחות במאבקים בישראל ויותר באלה שבאמריקה (ממשל טראמפ). חוק הגיור צינן את יחסי היהודים האמריקאים עם ישראל. בנסיבות אלה חשוב עוד יותר להיערך לגיוס תרומות מהארץ, ולא רק בגלל הנימוק המהותי שתמיד היה חשוב לנו, שאזרחי ישראל יממנו חלק משמעותי מהפעילות האזרחית הזאת. במקביל, יתכן ונצטרך ללמוד לחיות עם פחות כסף.
משה: בתהליך הניסיון לגייס כסף, האם חשבתם גם עד כמה נוכחות הקרן הרחיקה קהל ישראלי מהמשמר החברתי? אם לא היתה הקרן, אלא גוף אחר, האם השורות לא היו נפתחות לעוד פעילים ותורמים?
יוסי צ': גם אם לא הייתי נואם ברוטשילד השורות היו מתרחבות, וגם אם היינו סלחניים יותר לחברי כנסת מסוימים זה היה מרחיב את השורות – אבל יש לנו עולם ערכי מסוים, והקרן באופן כללי תואמת אותו.
דניאל: היה הכי טוב שלא תהיה שום קרן משום סוג בין התורמים שלנו, ושתהיה רשת ישראלים שכולם תורמים כפי יכולתם. אבל בינתיים הקרן תמכה בנו לאורך השנים ואני חושב שהחוצפה של הגורמים בצד השני של להפוך את הקרן לאויב העם היא דבר שאנחנו לא צריכים לקבל על עצמנו.
משה: לא בכדי העליתי את הסוגייה. אנשים אמרו לי, אתם עושים עבודה חשובה, היינו רוצים להצטרף, אבל עצם העובדה שהקרן תורמת לכם גורם לזה שאנחנו לא נצטרף.
יפתח: אנחנו לא צריכים ליפול לבור של קמפיין ההשמצה נגד הקרן.
עופרה: ניסיתים לפנות לקרנות ציבוריות כגון קרן העזבונות?
יוסי צ': קרן העזבונות נותנת הגדרות ברורות יותר השנה, ואנחנו לא מתאימים.
עופרה: אעביר לך פרטים של הקרן לתביעות ייצוגיות. לא בטוח שרלוונטי למשמר אבל שווה לעקוב.
יוסי צ': הזמינו אותנו להגיש מועמדות למיזם עיגול לטובה. זה בתהליך, הגשנו גם לקרנות ישראליות.
עופרה: תבדוק גם את התחרות של WE WORK. צריך פרויקט.
אריה: קמפיין מימון ההמונים זה הכול תשלום חד-פעמי או שאפשר לעשות תשלום חודשי?
יוסי צ': עלתה האופציה, אבל בגלל הצורך המיידי בכסף ננסה לעשות את זה באופן הסטנדרטי יותר. תשלום חודשי דורשת קהילת פעילים גדולה מאוד.
יפתח: במהלך הקמפיין צוברים מידע ושמות שאליהם אפשר אחר כך לפנות לתשלום חודשי.
יוסי צ': [מציג את נתוני התקציב והתזרים לפי החומר שנשלח לחברי הוועד. ]
אריה: כמה כסף אנחנו מוציאים בחודש?
יוסי צ': 57 אלף שקל לחודש על כוח האדם הנוכחי והוצאות תפעוליות.
יפתח: חלק משעות העבודה שלנו עדיין קשורות לפרויקטים שאנחנו מחוייבים לנו?
יוסי צ': הכסף היחידי שלא צבוע לפרוייקטים הוא זה של הקרן החדשה.
אריה: צריך להעביר מסר לפעילים שזו לא בושה לבקש כסף.
משה: אפשר לפנות לאפיק כמו הפקה של אמנים שכל ההכנסות שלה מוקדשות למשמר. אני הצעתי הרצאות.
יפתח: צריך לדבר על הכסף הגדול.
יוסי צ': הכסף הגדול והמיידי לא יגיע מקרנות. כל הקרנות ששלחנו להן בקשות, אם נקבל אישור זה יהיה בספטמבר-אוקטובר, ויכול להיות שהכסף יגיע ב-2019. אנחנו צריכים לכן להתמקד באנשים פרטיים שיכולים לתרום באופן מיידי. הבעיה שלנו קודם-כל תזרימית. תפעילו את כל הגלגלים בראש כדי לחשוב על כל הקשרים שיכולים להיות לכם לתורמים אפשריים.
אריה: כמה זמן בין העלאת הקמפיין מימון המונים ועד שרואים את הכסף?
יוסי צ': עניין של החלטה, אנחנו מדברים על קמפיין של עד חודש, ועד שעובר הכסף זה עוד שבועיים.
ליה: בכל מקרה לא נוכל לאשר יותר מאשר מסגרת רבעונית.
יפתח: בלי קשר לתרומות, האם ההוצאות שלנו תואמות את מה שתכננו? האם אנחנו חורגים מהמתוכנן?
יוסי צ': אין חריגות מהמתוכנן.
ליה: מתי התשובה מהפדרציה?
יוסי צ': סוף אפריל.
ליה: קרן סבה?
יוסי: לא ברור עדיין.
ליה: מה הבקשה שלך מהוועד?
יוסי צ': לאשר את הרבעון הבא שנגמר ביוניץ כשנתקרב לסוף יוני נבין איך תראה מחצית השנה השנייה. הדבר היחידי שאנחנו יכולים לאשר באופן סביר כעת הוא הרבעון השני של 2018.
יפתח: האם נאשר את אותה תוכנית שהיתה, או שאנחנו מצמצמים?
יוסי צ': אי אפשר לחסוך כעת בעלויות, אין אפשרות לקיצוץ נוסף. זה ישתק אותנו.
ליה: האם נוכל לסגור את הרבעון השני גם בלי הכסף מהפדרציה, שנשמע עליו רק בהמשך?
יוסי צ': כן, כי החידוש יבוא לידי ביטוי רק במחצית השנייה השנה, באפריל תיכנס פעימה אחרונה של התרומה שלהם משנה שעברה. נאלצתי גם לבקש מהקרן החדשה להקדים את הפעימה השנייה שלהם, שתוכננה ליוני.
ליה: תכלס, יש לנו כסף להמשיך לרבעון שני באותה מסגרת תקציבית שאישרנו ברבעון הראשון?
יוסי צ': כן, בהחלט.
יפתח: אתה אומר שאם לא יהיו חידושים בתרומות נצטרך – מה? לצמצם עוד יותר את המתכונת? להפסיק לגמרי?
יוסי צ': אני לא עוסק כרגע בבניית מסגרת מצומצמת עוד יותר.
יפתח: אנחנו צריכים לחשוב על תסריטים.
יוסי צ': אני לא חושב שנגיע למצב הזה, אז אני לא כותב לו תקציב.
ליה: מבחינת ההתחייבויות הפרויקטליות שלנו נעמוד בכולן בכל מקרה?
יוסי צ': בהחלט. כל התחייבות קודמת או חדשה תבוצע באופן מלא.
יפתח: מה קורה עם האפשרות למזג את הפעילות שלנו עם ארגונים אחרים.
ליה: מעדיפה שנדון בזה לפי הצורך בהמשך. בכל מקרה אני מבקשת שנכנס ישיבת ועד חודש מהיום, לפני סוף אפריל. אני חושבת שיש כאן מספיק מידע כדי שחברי הוועד יוכלו להצביע אל שאלת התקציב.
יפתח: צריך לתת זמן לחברי הוועד להפנות שאלות ליוסי ולאורי.
ליה ויוסי צ': ברור.
ליה: עוד שאלות?
אריה: המדד זכה לחשיפה מאוד חיובית. השאלה אם אפשר למנף את זה?
יוסי צ': זה אחד השיקולים לעיתוי של מימון ההמונים.
ליה: עכשיו אפשר סוף סוף לעבור לנושאים של תוכן. משה רצה לדבר על המדד.
משה: ראשית כל אני רוצה להודות לכל מי שעשו במלאכת ההכנה, הקולגות במחקר. אבל את מה שאני עומד להגיד אמרתי גם בחמשוש לפני שנתיים. שהתחושה היא שאין מספיק פרמטרים בקביעת המדד. אם יוצאים מנקודת הנחה שמסתמכים אך ורק על הצבעות במליאה, כל אלה שנמצאים יום יום בוועדות הכנסת מרימים גבה. כשאני רואה את חיליק בר עם כל הכבוד במקום השביעי, לעומת יפעת שאשא ביטון שעומדת בראש הוועדה לזכויות הילד ואני רואה איך היא דוחפת נושאים חברתיים, אז אני מתחיל לשאול את עצמי מה הטעם שיהיו משקיפים, שנבזבז זמן ואנרגיה להיות נוכחים בוועדה אם אין שום תרגום של העשייה הזאת.
יוסי צ': אתה מדבר על שני חלקים משלימים של אותה תמונה. יש את הפעילות השוטפת בוועדות, ויש את המדד שמשקף משהו אחר.
משה: מדוע לא לשלב?
יוסי: זה מעבר לכוחותנו לשלב את הנתונים מהוועדות.
דניאל: המדד הוא משהו מעשי שאפשר לעבוד איתו בגלל ההצבעות במליאה שמתועדות. אין לנו כלי כזה שיאפשר לעקוב אחרי כל הח"כים גם בוועדות, כי אין רישום שמי של ההצבעות.
יוסי ר': אז זה לא אמין.
יפתח: זה אמין לגבי מה שזה מגדיר כתחום התחולה שלו. נכון שאם המדד היה יכול לבטא משהו עמוק יותר באופן שיטתי ואובייקטיבי, היינו שמחים. אם היינו יכולים לקחת מאגר הצבעות של ח"כים בוועדות היינו יכולים להעשיר את המדד, אבל אין רישום כזה.
יוסי ר': משה מציע להוסיף פרמטרים מהוועדה שאפשר יהיה להתייחס אליהם.
אריה: אי אפשר ליישם את זה באופן מקיף ואמין מספיק על כל הוועדות.
יוסי ר': אז מה הטעם במדד?
יפתח: המדד זוכה לחשיפה נרחבת, וזה מאפשר לנו להצביע על נושאים שונים. המדד שלנו מצליח יותר מבחינת חשיפה מכל המדדים של ארגונים אחרים, בין השאר כי הוא שיטתי, כמותי, לא מכיל קריטריונים סובייקטיביים.
דניאל: המדד לא מודד הכול, הוא בודק מה עושה הח"כ עם האצבע שלו במליאה. כשמסתכלים מי נמצא בראש ובתחתית הרשימה, אפשר ללמוד דברים משמעותיים. הקצוות מלמדים דברים חשובים, באמצע זה קצת יותר מעומעם. בינתיים אבל זה עושה את העבודה. אם נגיע למצב שאנחנו מקבלים כל פרט על ועדה מסוימת, אז אפשר יהיה להתקדם.
ליה: על הקשר בין המדד לבין הפעילות בוועדות – הפעילות בוועדות והמדד הם שני פרויקטים נפרדים. אבל הם מחזקים זה את זה, כי חלק מהמוניטין של המדד תלוי בכך שעושה אותו הארגון של "האנשים שיושבים בוועדות", זו הגושפנקה המוסרית שלנו; מצד שני, השפעתו של המדד והנראות שלו גורמים לחברי הכנסת להקשיב לנו יותר בוועדות.
משה: צריך להיפגש עם יו"ר הכנסת ולבקש ממנו לדאוג לרישום בוועדות.
יוסי צ': כבר עשיתי את זה לפני חודשיים, ולא הייתה הסכמה. הח"כים מתנגדים.
יפתח: בפגישה עם חטיבת המחשוב של הכנסת נאמר לנו שכל אופן ההצבעה בוועדות צריך להשתנות כדי שאפשר יהיה לנהל רישום מסודר.
יוסי ר': אני עיתונאי, ובעדויות שכתבתי נתתי פרשנות. לא ראיתי למשל ביטוי לפעילות של טלי פלוסקוב. מעבר לזה, כשהגעתי למשמר הבנתי שאנחנו אמורים לבדוק את העבודה של חברי הכנסת באופן אובייקטיבי, בלי קשר להשקפה. אם איש ימין עושה עבודה טובה – הוא צריך לקבל ציון טוב.
דניאל: המדד הוא שיטתי, אבל הוא מבוסס על השקפת העולם שאנחנו מנסים לקדם. אנחנו קובעים עמדה לגבי החוקים, באופן דמוקרטי, וללא קשר לשיוך המפלגתי של מי שהציע אותם. אבל העמדה משקפת את הערכים שלנו.
ליה: אף אחד מאתנו לא חושב שהמדד מושלם, אבל הוא הכי טוב שהצלחנו ליצור עד היום. ומה שעשינו השנה, הוא הרחבת מעגל המצביעים גם מחוץ למעגל פעילי המשמר.
אני חוזרת ואומרת שוב, שכל מחשבה ישימה על הרחבה והעמקה של המדד תתקבל בברכה. אבל לדעתי יהיה פשוט יותר לחשוב במושגים של איזון והשלמה למדד: אם יש ח"כים שלדעת המשקפים שלנו בוועדות ראויים לציונים לשבח, צריך לחשוב על פורמט לזה. זאת יכולה להיות דרך להשלים את התמונה החלקית שיוצר המדד החברתי. ח"כ החודש באתר שלנו, או משהו בסגנון הזה.
אריה: צריך לעשות חמשו"ש.
יוסי צ': יהיה יום היערכות לכנס קיץ ב-26 או 27 באפריל.
אריה: קראתי היום במקרה שהאוצר מתכוון לגרום לקופות הפנסיה הוותיקות להוריד מאה שקל בחודש לגימלאים, זה מעצבן. צריך להוציא על זה אנשים לרחוב. זה עוד לא חוקק.
דני: לסיכום הישיבה אני חוזר כמו תמיד על אותה בקשה: צריך להבחין בין דיווחים על משהו שקרה בכנסת, שיש להם חשיבות כמובן, לבין מצבים שבהם אתם יכולים לדווח על משהו שאתם עשיתם, משהו שהצלחתם לחולל. אני כמי שמנסה לעזור בגיוס התרומות צריך לדעת דברים כאלה, ומבקש שתדאגו להעביר את המידע הזה הלאה.
הישיבה מסתיימת.
