הדיווחים מדיוני הכנסת נאספים בידי מתנדבי ומתנדבות המשמר החברתי ומתפרסמים בעריכת מתנדבים מתחום העריכה
תקציר להצעת החוק
הליך הגבייה כיום מעניק לרשויות ולגופים השונים, כמו המוסד לביטוח לאומי, תאגידי המים והביוב, רשויות מקומיות, מגן דוד אדום, רשות המסים ועוד, בעת גביית חובות סמכויות מרחיקות לכת שפגיעתן בפרט קשה שאינן עומדות בקנה אחד ביחס של כבוד האדם וחירותו ובכך מוביל לא אחת לפגיעה בזכויות של החייב או החייבת לקיום בכבוד.
כיום גם ניתן לנקוט בהליכים למרות שלא הוצאה דרישת תשלום נוספת. בשל פוטנציאל הפגיעה הכרוכה בהליכי הגבייה, מוצע לקבוע שרק הליכים פחות פוגעניים יינקטו בשלב זה, ובהם לא לאפשר הליכים מסוג שלילת רישיון נהיגה, איסור יציאה מהארץ, מאסר, עיקול כללי של חשבונות ונכסים וכיוצ"ב. בהצעה סעיף שדן בסוגי ההליכים בהם כן ניתן יהיה לנקוט באמצעים אלו.
אחד הסעיפים בהצעת החוק עוסק בסמכות שר המשפטים ובהסכמת שר האוצר לקבוע כללים ברורים לעניין פריסה או דחיית תשלומים ובכך להסמיך את המנהל המרכזי לגביית קנסות וחובות בקבלת החלטות בעניין.
מדובר בסעיף חשוב ביותר הנגזר מהזכות לקיום בכבוד ומבקש להבטיח כי חייבים יוכלו לעמוד בתשלום חובותיהם, להתחיל בדרך חדשה ולא להיקלע לחיים של עוני וחובות.
עלתה ביקורת נוקבת נגד השימוש בהליך הגבייה הנהוג כיום, שהרשויות עושות בו כראות עיניהן וללא כל פיקוח. זו הושמעה ברבות השנים מצד בתי המשפט, ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, חברי כנסת, רשות האכיפה והגבייה, לשכת עורכי הדין, המועצה לצרכנות, האקדמיה, כלי התקשורת ועוד. על אף הביקורת שהגיעה מכל גווני הקשת הפוליטית ומגורמים מקצועיים רבים, עד היום לא נעשה דבר בנדון.
רוב ההליכים שנעשים על ידי הרשויות הנם הליכים דורסניים ואינם מגנים על זכויות אדם, וזאת להבדיל מההליכים המוצעים במסלול הגבייה האלטרנטיבי שהסמכות תועבר לידי המרכז לגביית קנסות, שם מוטמעים מנגנונים שונים, שלצד הגבייה של החובות, מבטיחים הגנות חשובות לחייבים, שרבים מהם מוחלשים ובלתי מיוצגים. יתרה מכך, רשויות רבות הפריטו את מערך הגבייה שלהן לחברות פרטיות ללא סמכות וללא פיקוח ראוי, כאשר מטבע הדברים החברות מבקשות לממש את אינטרס הרווח שלהן ולא את האינטרס הציבורי של הגנה על זכויות הפרט. רק לאחרונה בג"ץ קבע כי מדובר בהפרטה אסורה ודרש לבטל כליל את פקודת הרשויות המקומיות המאפשרת זאת, והטיל על הכנסת את הסדרת נושא הגבייה בכוונה לשנות את שיטת הגבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות ובמקרים אחרים בהוצל"פ. כן קבע שיש לקבוע נהלים ברורים תוך עצירת דרכי האכיפה שיצרו הרשויות המקומיות, תאגידי המים, מגן דוד אדום והמוסד לביטוח לאומי, לנוכח השימוש הרב שגופים אלה עושים באופי השירותים שהם מעניקים לתושבי המדינה.
התנגדות נחרצת להצעת החוק כמובן מאליו באה מצד מרכז השלטון המקומי.
לסיכום: הוועדה תמשיך ותתכנס להמשך דיון בנושא במגמה ליצור נוסח מוסכם שינוסח על ידי משרד המשפטים ויאפשר הרצת פיילוט לניסוי השיטה למשך מספר שנים.
.פרשנות בקטנה
החוק המוצע אמור להוציא את סמכות הגבייה מידי הרשויות, יחד עם זאת הוא בא לשמור על אינטרס הגבייה לרשויות אשר מביעות התנגדותן לכך מעצם ההשלכות שבשלילת הסמכויות עלולות לגרום לירידה בהכנסותיהן.
החוק המוצע יאפשר למרכז הגבייה להוכיח את יכולתו לשמור על אינטרס הגבייה של הרשויות המקומיות ורשויות המדינה מבלי שיפגעו, תוך שמירה על איזון ראוי יותר לזכויות הנושים החייבים.
החוק יאפשר למרכז הגבייה בין היתר לטפל בעירעורים על דוחות, מרכז הגבייה יקבע את אחוזי ריבית הפיגורים וכן בסמכותו יהיה לבטל דוחות משיקולים ענייניים כאלו ואחרים ויוכל גם להסדיר פריסת תשלומים בהתאם ליכולתו של החייב תוך הפעלת שיקול דעת הוועדה במינהל הגבייה.
על פניו נראה שחוק כזה אמור להיטיב עם הנושים. השאלה היא האם יעמוד מינהל הגבייה בעומס הצפוי בטיפול בתיקים פעילים וגנוזים. האם יצליח להדביק פערים, לאור העובדה שכיום נמצאים בטיפול כמיליון דוחות של נושים קיימים וכמאתיים וחמישים אלף נושים שאינם ברי השגה.
נכחו:
יו״ר הוועדה: חה״כ ניסן סלומינסקי – סיעת הבית היהודי
חה״כ מרב מיכאלי המחנה הציוני
חה״כ קארין אלהרר – יש עתיד
חה״כ אורי מקלב – יהדות התורה
חה״כ ענת ברקו – הליכוד
האגודה לזכויות האזרח בישראל, המשמר החברתי, הנהלת בתי המשפט, לשכת עורכי הדין, מרכז השלטון המקומי, משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד המשפטים, משרד הפנים, עיריית ירושלים, רשות האכיפה והגבייה.
חה״כ מרב מיכאלי נשארה לבד בדיון לאחר שיתר חברי הכנסת פרשו במהלכו.
יוסי רוזנמן – עיתונאי
