הכנסת הנוכחית אופיינה בגל חקיקה אנטי דמוקרטי, שמערער את שלטון החוק ואת חוסנם של המוסדות הדמוקרטיים. דווקא בתקופה גורלית זו ראינו אופוזיציה רופסת, שלרוב מעדיפה להתעסק בביקורת פנימית, במקום לאחד כוחות ולהציג אלטרנטיבה אמיתית בכל המובנים – בהצבעות במליאה, בנוכחות בדיוני ועדות הכנסת ובקידום מסור ואחראי של האינטרס הציבורי. בשנה האחרונה ראינו איך ועדת השרים לענייני חקיקה ממשיכה לשלוט בכנסת בעזרת המשמעת הקואליציונית– מבלי שהאופוזיציה תשכיל להתאחד ולהיערך בהתאם.
האופוזיציה הוכיחה את עצמה לרגע קצר בדיונים על חוק ההמלצות, מאבק שהאדוות שלו הגיעו גם לדיונים על חוק המרכולים. בשני החוקים האלה הגישו חברי האופוזיציה מאות הסתייגויות, הוכרז עוצר קיזוזים, ואפילו חה"כ לפיד החליט שהנושא חשוב מספיק כדי להגיע. כשהם רוצים – הם יכולים, הבעיה היא שרוב הזמן הם כנראה לא ממש רוצים. בשנה האחרונה אושרו בכנסת חוקים בעייתיים רבים מבלי שנראה מאבק אמיתי של האופוזיציה: חוקים שמסרסים את כוחם של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה (בקריאה ראשונה), שמקצרים את דרכם של חברי כנסת לכיסאות הדירקטוריונים בחברות ממשלתיות בתום כהונתם בכנסת, ואפילו חוק שפוטר את המשרד לעניינים אסטרטגיים משקיפות תקציבית.
לעוד פרטים על המדד:
לפרטים על החמישייה הראשונה באופוזיציה
לפרטים על החמישייה האחרונה באופוזיציה
לפרטים על החמישייה הראשונה בקואליציה
לפרטים על החמישייה האחרונה בקואליציה
