עדות מדיון: העברות תקציביות כמשחק – ״אמת או חובה?״

נכתב ע"י יוסי רוזנמן

ועדת הכספים בראשות חה״כ משה גפני אישרה שינויים תקציביים בגובה של כ-11.36 מיליארד ₪. נשמע טוב!!! רק שרובן בכפוף לרביזיה (בדיקה מחדש לשם תיקון או שינוי).

ההעברות כללו שינויים פנימיים במשרדי וגופי הממשלה, והעברות בין תקציבי המשרדים השונים. ההעברות, שרבות מהן אושרו בכפוף לרביזיה, יועדו בין השאר לצרכים הבאים: לסובסידיה לתחבורה, למוסדות להשכלה גבוה, לתוכנית אסטרטגית רב שנתית לפיתוח שדרות וישובי עוטף עזה, לתמיכה לכפרי נוער לנוער נושר, להקמת מחנות צה״ל, להתאמת תשלומי הביטוח הלאומי, למסגרות לאנשים עם מוגבלויות, לפנימיות רווחה, לטיפול באנשים עם אוטיזם, לפיתוח תיירות, למרכזי יום ותעסוקה לאנשים עם מוגבלויות, לטיפול בנערים ונערות בסיכון, למענים לאזרחים וותיקים "תשושי נפש", לקופות חולים, לבתי חולים לבריאות הנפש, לצרכי ביטחון, למבני חינוך, לפיתוח התיישבות הבדואית בנגב, לבתי ספר מקצועיים, למלגות לסטודנטים יוצאי אתיופים, לסבסוד מעונות יום, לפיתוח הכלכלי והתיירותי של ירושלים, לקצבאות ומענקים לניצולי שואה, ולשיקום ותשתיות ביישוב מבוא מודיעים (בעקבות השריפה). ח"כ משה גפני: "אנחנו בסוף השנה, מה שלא נעביר כעת לא יוכל לעבור, יש לנו אחריות להמשך ניהול תקין של המדינה"

זה מה שקורה בממשלת מעבר שרוצה ולא יכולה לקבל החלטות תקציב הגורליות למדינה והאבסורד; מצד אחד מוסיפים מיליונים ומן הצד האחר מקצצים מיליונים. ובכך מסתבר שזוהי השיטה לנהל מדינה משותקת. חה״כ גפני: ״צריך להתאים את עצמנו להתנהלות תחת ממשלה שלא מגובה על ידי קואליציה מתפקדת״.
בתוך כך לאחרונה עסקה הוועדה בין היתר בהעברת תקציב לקראת החורף למשרד הבריאות כשבוועדה נכחו גם אזרחים מתוסכלים מכך שהטיפולים להם הם זקוקים אינם נכללים בסל התרופות וגם עשרות ראשי ערים ורשויות מקומיות מודאגים מהאפשרות שמענקי האיזון המגיעים להם יקוצצו.

חשוב להעריך את העבודה שמבצע יו"ר הוועדה, משה גפני (יהדות התורה), בימים אלה. כל ישיבה שלו נפתחת למעשה בזעקת ״גוועלד״ על כך שאסור לתת לקיפאון הפוליטי להביא לכך שוועדת הכספים תפסיק לתפקד. אחר כך הוא נותן לכל חברי הכנסת המעוניינים בכך לדבר ולפרוק את שעל לבם, תוך שהוא מעניק תשומת לב אישית לכל אחד מהם. בסופו של דבר הוא משקיע מאמץ רב לכך שהוועדה תאשר את ההחלטות שהונחו לפתחה כלשונן ללא שינוי, אם כי מהלכים כאלה מסתכמים בדרך כלל בקיצוצים רוחביים במשרדי הממשלה ובהעברות תקציב ללא הצגת מקור תקציבי והכל בהיקף של מיליארדי שקלים שאמורים לממן סדרה של החלטות שהתקבלו על ידי ממשלה שכבר אינה נהנית מתמיכת רוב הכנסת.
באחת הישיבות האחרונות ליגלגה אורלי לוי-אבקסיס (העבודה-גשר) על כך שהוועדה אישרה תוספת של 40 מיליון שקל למשרד הבריאות כדי להכין את מערכת הבריאות והציבור לחורף, בזמן שהיא מקצצת – כחלק מהקיצוץ הרוחבי – מאות מיליוני שקלים מאותו משרד בריאות.

כך הועברו 911 מיליון שקל למשרד לביטחון פנים לצורך תוספת לתקציב השכר והגמלאות במשטרת ישראל ובשב"ס – בהתאם להסכם שכר שאושר בממשלה לפני שנה ושתי מערכות בחירות. זוהי לא הפעם האחרונה שבה נשמע על ההסכם הזה. בשנה הבאה – 2020 – יספגו משרדי הממשלה קיצוץ נוסף ואפילו גבוה יותר – בגינו. עוד 131 מיליון שקל הועברו לקרן הרווחה של הסתדרות העובדים – לצורך תוספת "היעדר קביעות" למשרתי הביטחון. את התוספת הזו הם השיגו במסגרת הסכם בין המדינה וההסתדרות, ומיועדים לתשלומי רווחה לגמלאי הפנסיה התקציבית ובני זוגם – אותו מבנה פנסיה בטוח שהציבור הישראלי יכול כיום רק לחלום עליו. 800 מיליון שקל הועברו למימון פרויקט ביטחוני מסווג של משרד הביטחון. כפי שפורסם בעבר, הפרויקט המסווג הזה הוא המכשול התת-קרקעי בין ישראל לרצועת עזה, פרוייקט שקבלת ההחלטות בנוגע אליו נעשתה ללא כל שקיפות מסיבות ביטחוניות ושעלותו הסופית תסתכם בכ-3 מיליארד שקל.
הגורם שקיבל את הסכום הגדול ביותר היה זה שאחראי על הקטסטרופה התשתיתית הגדולה בישראל כיום: משרד התחבורה. אל המשרד הועברו 1.416 מיליארד שקל עבור פיתוח הסעת המונים, טיפול במוקדי סיכון, פיתוח כבישים וסובסידיה עבור תחבורה ציבורית. עוד כ-325 מיליון שקל הועברו לצרכי תחבורה, אבל ספק אם הם יסייעו לבעיית הפקקים. מדובר על סכום שנכנס לסעיף הוצאות חירום אזרחיות ונועד לבניית כבישים ביהודה ושומרון, מתוקף יישום ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה הקודמת.
20 מיליון שקל הועברו להרחבת המענה הממשלתי בנושא האלימות במשפחה. תושבי עוטף עזה, התנחמו ב-20 מיליון שקל שהועברו לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי עוטף רצועת עזה. 400 מיליון שקל הועברו לסבסוד צהרונים בשנת הלימודים הנוכחית, במסגרת תוכנית נטו משפחה של שר האוצר מלפני כשלוש שנים. 84 מיליון שקל הועברו למועצות האזוריות חבל מודיעין ומטה יהודה, עבור שיקום נזקי השריפה שנגרמו להן במאי 2019. 200 מיליון שקל הועברו כחלק מרפורמה של כחלון בענף הבנקאות; כסף שמיועד להקמת לשכת שירותי מחשוב בנקאיים שתעודד כניסת שחקנים חדשים לשוק הבנקאות, כן אושרו תקציבים לקצבאות ומענקים לניצולי שואה וגורמים נוספים.

חשוב לזכור שאילו אותן ההעברות תקציביות היו מובאות אחת לאחת לפתחה של ועדת הכספים תחת עינה הפקוחה של ממשלה מתפקדת, סביר להניח שהכל היה נראה אחרת – אלא שכאן כל הצעות התקציב הובאו כמקשה אחת ובעקבות כך, נותרו לחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה שתי אפשרויות: להתווכח על הסעיפים השונים ולעכב העברת כספים גם לגורמים שהם מסכימים שהכסף חיוני עבורם – או לאשר את העברת כלל החבילה ולהימנע מכך שיו״ר הוועדה יאשים אותם שהם הגורם שמשתק את המדינה. כמובן שהם בחרו באופציה השנייה – בכפוף לרביזיה.

– – – – –