הדיווחים מדיוני הכנסת נאספים בידי מתנדבי ומתנדבות המשמר החברתי ומתפרסמים בעריכת מתנדבים מתחום העריכה
נכתב ע"י שרון שמורק
רקע:
במסגרת חוק הסמכויות שעבר בכנסת ישראל בחודש יולי, הממשלה קיבלה סמכויות נרחבות לתקן תקנות שיש בהן פגיעה בחופש וזכויות הפרט, תחום שעקרונית חייב לעבור בחוק ראשי של הכנסת ולא בסמכות הממשלה, וזאת לעניין התמודדות עם נגיף הקורונה.
הנוסח המקורי של חוק הסמכויות (המכונה לעיתים "חוק הקורונה הגדול") לא הותיר לכנסת שום יכולת לפקח על התקנות וראש הממשלה היה אחראי על תיקון התקנות לבדו. כמובן, זהו מצב בלתי נסבל במדינה דמוקרטית.
בזכות הפיקוח והעבודה המאומצת של חלק מחברי האופוזיציה בתהליך החקיקה (בעיקר ח"כ אלי אבידר, עופר כסיף, קארין אלהרר ויואב סגלוביץ), שונה חוק הסמכויות המקורי ונוספו לו מגבלות. למשל, קבינט הממשלה צריך לתקן את התקנות במקום ראש הממשלה לבדו. כמו כן, ניתן להטיל עונש קנס בלבד (ולא מאסר) בגין עבירה על תקנה שהעבירה הממשלה מתוקף חוק הסמכויות.
מגבלה נוספת, שהכניסה ועדת חוקה בחוק הסמכויות, היא שוועדת הכנסת יכולה לדון ולפסול את החוק במסגרת זמן של 24 שעות שלאחר החקיקה. עם זאת, הוועדה יכולה רק לפסול את התקנה בשלמותה או לקצר את תוקפה ואינה יכולה לשנות או לתקן את לשון התקנות (כמקובל בעבודת ועדות הכנסת).
ביום רביעי האחרון בחצות (7.10.2020) הממשלה העבירה תקנות חדשות ומחמירות ברגע האחרון לפני פקיעת תקנות החירום התקפות.
סיכום הדיון:
לא פשוט לסכם את הדיון שארך מעל 4 שעות ולא רק בגלל אורך הדיון. בדיון נכרכו שני עניינים שקשה לומר מי מהם מטריד יותר: עניין אחד הוא קבלת החלטות מאוד בעייתית של הממשלה והעניין השני הוא התנהלות יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט. יו"ר הועדה, ח"כ יעקב אשר, מתגלה בדיון כמי שייתכן שחוטא לתפקידו כיו"ר ועדה בכנסת ופועל כמי שאולי מקבל הוראות מהממשלה והיושב בראשה ולא מהריבון ונציגיו (כלומר מהאזרחים באמצעות חברי הכנסת ופרט חברי הוועדה).
אתחיל בעניין הראשון – עניין קבלת ההחלטות הבעייתית של הממשלה מתגלה מביקורת שהעבירו חברי הוועדה מהקואליציה והאופוזיציה כאחד על התנהלות הממשלה וכן מביקורת שהעבירו אנשי מקצוע.
עולה מהדיון שרבות מהמגבלות המחמירות שהטילה הממשלה במסגרת התקנות החוק, מנוגדות ממש לדעת אנשי מקצוע וללא כל סיבה מקובלת במדינה דמוקרטית.
פרופ' חגי לוין למשל, טוען בלהט שאין עילה אפידמיולוגית להמשיך במצב חירום מיוחד וקורא לאפשר מיידית פתיחת עסקים קטנים ללא קבלת קהל ולהסרה מיידית של מגבלות התנועה על הציבור. https://youtu.be/rUQa0cYg8PM
גם שר האוצר מתנגד לסגירת העסקים הקטנים מהטעמים שהנזק לבעלי העסקים מסגירתם גדול והסיכון לבריאות הציבור מפתיחתם קטן:
https://www.youtube.com/watch?v=SiUoSI3YllY
ח"כים מהאופוזיציה העלו שוב ושוב בדיון טענות על כך שרבות מגזרות הממשלה הן בסתירה לדעת מומחים, משוללות הגיון ובגדר תרופה שגרועה מהמחלה:
(https://youtu.be/f4yrg4Or26M )
בעיתיות נוספת, בקבלת ההחלטות של הממשלה היא שההחלטה על מצב חירום מיוחד התקבלה על סמך נתונים מוטעים ומוטים. כאן ניתן לצפות בדבריהם של ח"כ אלהרר וסגלוביץ בעניין ( https://youtu.be/obuYnarnw_w )
נושא הטיית הנתונים באופן מגמתי עלה בהרחבה גם בדיונים בוועדת הכנסת לענייני קורונה, שם דובר על אי נטרול העלייה במספר הבדיקות (דרוש כדי לבחון מה העלייה אמיתית בהיקף התחלואה), שינוי הקריטריון לחולים קשים כדי לייצר מצג של מצב חמור יותר, הכללה של מתים בגין מחלות אחרות בספירת מתי הקורונה ועוד.
עוד נקודה בעייתית בהתנהלות הממשלה, היא השימוש שהממשלה עשתה בסעיף הדחיפות כדי להעביר את התקנות ללא אישור ועדת חוקה.
כאמור ועדת חוקה יכולה לבטל תקנות שהעבירה הממשלה תוך 24 שעות מרגע התקנתן. השימוש בסעיף הדחיפות, נועד לאפשר לממשלה להעביר תקנות בלי לאפשר בקרה של ועדת חוקה במקרה של אירוע פתאומי, המחייב תגובה מהירה.
מצב שבו הממשלה חיכתה עד לרגע האחרון לפני פקיעת התקנות הישנות כדי להעביר תקנות חדשות לא נחשב אירוע כזה. כמו כן אין מטרת הסעיף לאפשר לממשלה לחמוק ממעט הפיקוח שחוק הסמכויות מותיר בידי ועדת החוקה של הכנסת.
על השימוש הלא ראוי בנימוק הדחיפות העירו חברי הכנסת מטעם האופוזיציה, העיר על כך היו"ר יעקב אשר וכן ד"ר עמיר פוקס מ"המכון הישראלי לדמוקרטיה". לדברי ד"ר פוקס התקנות הועברו בחוסר סמכות ולכן למעשה הן לא היו תקפות ב-24 השעות שלאחר העברתן (כעבור 24 שעות אם הוועדה לא התכנסה לדון בהן הן נכנסות אוטומטית לתוקף). לתשומת לב של מי שקיבל דו"חות בגין הפרת תקנות הקורונה ביום חמישי חוה"מ סוכות: כנראה שהדו"חות האלה לא תקפים צפו במקבץ הקצר הזה שמתייחס לנושא השימוש הלא ראוי בסעיף הדחיפות: (https://youtu.be/n9HcN9ks5gg )
העניין השני שעולה מהדיון הוא כאמור התנהלות יו"ר הוועדה, ח"כ אשר יעקב.
מדברי הח"כים ומהתנהלות היו"ר בדיון עצמו, משתמע שהיו"ר נמנע מלכנס את הוועדה ונמנע מהצבעות כשיש חשש שהוועדה תקבל החלטות שאינן נוחות לממשלה.
סיפר ח"כ יואב סגלוביץ שהאופוזיציה שחששה מפני ניסיון של הממשלה להאריך את הסגר ביקשה ביום ראשון (תחילת חול המועד סוכות) לכנס את הוועדה ביום חמישי כדי שאפשר יהיה לדון בתקנות הממשלה, אם זו תבחר להאריך את מצב החירום ביום רביעי בחצות (כפי שאכן עשתה). יו"ר הוועדה סרב לבקשה זו https://youtu.be/pXPrv6OQqj0
בתחילת הדיון לשאלתה של שקד, ענה היו"ר שייתכן שבסיום הדיון יצביעו על התקנות והוועדה תקבל החלטה על כך במשותף (https://youtu.be/dSsE3_u6HzA), במהלך הדיון יצא היו"ר למשך זמן מן הדיון (לקבלת הוראות?) ובהמשך הדיון על אף בקשות חוזרות ונשנות של חברי הוועדה הוא סירב לקיים הצבעה על התקנות.
ההתנהלות הזו של יו"ר הוועדה אינה מחוייבת המציאות. ח"כ סגלוביץ מבהיר בדיון, שהוועדה צריכה ויכולה על פי חוק (וגם במסגרת מגבלות חוק הסמכויות) להציב תנאים ודדליינים לממשלה במקום שזו תציב לוועדה: (https://youtu.be/-ylVIklYCBE )
בקדנציה הנוכחית שבה ההצבעות הן כמעט תמיד לפי משמעת קואליציונית התרגלנו לראות שמרבית השינויים לטובת הציבור נופלים בהצבעות (מאחר שהרוב הקואליציוני בכל הוועדות מבטיח הצבעות לטובת הקואליציה). עם זאת, בדיון הנוכחי נוצר מצב נדיר יחסית שבו גם חלק מחברי הקואליציה היו תמימי דעים עם האופוזיציה לגבי השבה לפעילות של עסקים קטנים ללא קבלת קהל, רפואה משלימה, טייקאווי וכן לגבי הקלות לעולם הספורט. לכן, לו הייתה מתקיימת הצבעה כפי שדרשו חברי הוועדה, סביר שהיינו רואים ביטול של חלק מתקנות הממשלה.
בכך שהיו"ר מנע את ההצבעה על התקנות הוא למעשה אפשר את המשכן של התקנות ללא דיון ושינוי, בניגוד לדעת רב חברי הוועדה, בכללם חברי הקואליציה ובניגוד לאינטרס של הציבור.
להלן מבחר אמירות של חברי האופוזיציה על תפקוד הממשלה, הכנסת והוועדה מתוך ההודעה לעיתונות שהוציא הדוברת של ועדת חוקה (בשל תקלה טכנית ההודעה טרם עלתה לאתר הכנסת):
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "צריך להקדיש את הדיון למחשבה איך חבר ועדה מגיע למסקנה שאין ביכולתו להשפיע. חוק הקורונה הגדול מאין כל פיקוח פרלמנטרי והממשלה מוסיפה חטא על פשע, עם כל המגבלות שיש והאין פיקוח, הממשלה באה תמיד בדקה ה-90 ומשתמשת בסעיף חריג הדחיפות. מה אנחנו אמורים לעשות כשהממשלה מאשרת ב-6.10 והתוקף עד מחרתיים. למה לא לכנס קבינט היום או מחר?"
ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו): "לאחר שהממשלה השתמשה בעיקרון הדחיפות, לא ברור איך יו"ר הוועדה לא השמיע זעקה. זה מצטרף לכך שהדיונים שקיימנו היו מאוד מעמיקים אך ללא תכלית. אין קשר בין הדיון החשוב לתוצאת ההצבעה. אף אחד לא צריך להלין על כך שאיבדנו אמון בתהליך שנערך בוועדה ולכן אנחנו הולכים לבג"ץ שייאלץ להתערב".
ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): "סעיף 98 שמונע דיון אמיתי במליאה מאז שהוא קיים 53 שנים השתמשו בו 18 פעמים, 8 פעמים בכנסת הזו. זו חלק מהדורסנות של הממשלה. חוק הקורונה בעצמו רע אך גם מה שנגזר ממנו, מה שמצמצם את המרחב הדמוקרטי, את החירות ואת הרווחה של האזרחים. אומרים חסידיו של הנאשם בשלושה כתבי אישום שעומדת לו זכות החפות, יש עוד אדם- מאהר אל אחרף שנמצא במעצר מנהלי ומסרבים לשחררו 78 ימים, גוסס בביה"ח, והסכימו לשחררו בנובמבר. כלומר שאין על מה להעמידו לדין. אם האדם הזה חלילה ימות, מותו יהיה בראשה של הממשלה והעומד בראשה ושאיש לא ילין על כך שזה יביא לדברים נוראים בשטחים. אין נגדו אפילו כתב אישום ויש לו זכות חפות. מה שהממשלה עושה הוא פשע מלחמה".
ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ): "מה שקורה כאן בחודשים האחרונים הוא סירוס הכנסת. כל מה שקורה נועד למנוע הפגנות בבלפור. איך מנהלים מאבק בווירוס כשהכל נמדד בבלפור? זה טמטום. ההמלצה המקצועית באמצעות הפרוייקטור שמיניתם היא למדיניות דיפרנציאלית שמשמעותה סגר בישובים אדומים שרובם היום חרדים. במקום זאת, עושים פה משחקים של נרטיב, אבל לווירוס לא אכפת מהמשחקים הללו ואנשים מתים".
ח"כ אבידר: "ההתנהלות כאן בוועדה והעובדה שאתה לא מביא להצבעה כאן היום היא עדות מוצקה למה היינו צריכים ללכת לבג"ץ. ההתנהלות שלא להתכנס בחמישי, משיכת זמן בדיון שכבר דנו בו, שלא נאמר בו דבר חדש והדחייה של ההצבעה למחר, אסור היה לעצור את המשק הישראלי ולזרוק מאות אלפי אנשים לאבטלה רק כדי שמישהו לא יפגין בבלפור".
הדיון הסתיים כשחברי האופוזיציה עזבו את הדיון באמירות קשות על כך שיו"ר הוועדה אינו מאפשר להם לעשות את עבודתם למען הציבור (https://www.youtube.com/watch?v=cphGcej1E3E )
לסיכום, חלק מההגבלות שהוטלו במסגרת מצב חירום מיוחד, הן בניגוד לדעת מומחים אפידמיולוגים ובניגוד לעמדת שר האוצר. לוועדה לא ניתנו תשובות מניחות את הדעת באשר לסיבות החלתן של תקנות אלו. רבות מההגבלות שהטילה הממשלה על הציבור יסבו לו יותר נזק מתועלת וכן ההגבלות הוטלו בחוסר סמכות עקב ניצול לרעה של נימוק הדחיפות, המאפשר לעקוף את בקרת הכנסת.
עוד נראה, שוועדת חוקה מיום ליום נראית פחות ופחות כוועדה של הכנסת ויותר כזרוע של הממשלה. עניין זה מתאפשר כך נראה, באמצעות שליטה לכאורה, ביו"ר הוועדה, שנמנע מכינוס הוועדה ומהצבעות כשיש חשש שיתקבלו בוועדה החלטות מנוגדות להחלטות הממשלה.
להלן מקבץ של דברי חברי הוועדה בנוגע לכרסום בסמכויות הועדה והכנסת וסירוסם: https://youtu.be/1PghGCtAyWo
להלן טוויט של ח"כ כסיף על עזיבתם בסוף הדיון: https://twitter.com/ofercass/status/1315295983631306752?s=20
– – – – –
שרון שמורק | ועדת חוקה חוק ומשפט: אישור תקנות הממשלה לשעת חירום מיוחדת | 11-10-2020
