עדות מדיון: טענות על אסטרטגיית היציאה מהסגר בוועדת הקורונה

נכתב ע"י קרן בכר

נציג משרד החינוך הציג את תוכנית משרד החינוך להפעלת מערכת החינוך. הוא טען שמשרד החינוך ערוך לכל מצב – מבחינת משרד החינוך הם ערוכים רק מחכים לאישור תקציב.

במהלך הדיון התברר שתוכניות משרד החינוך גובשו ללא התייעצות עם הרשויות המקומיות שבחלקן כבר ממשות תוכניות משלהן שנמצאו יעילות. בנוגע לתגבור מערכת החינוך עלה מהדיון שקיימים 13,000 משרות שיש לאייש שטרם אוישו. גם מבחינת התוכניות המגובשות גם הן יהיו מוכנות רק חמישה שבועות לאחר קבלת התקציב.

יו"ר הועדה, יפעת שאשא-ביטון, ציינה בפני נציג משרד החינוך שלכל אלה יש השפעות קשות על הילדים. בנוסף הועלו שאלות למשרד החינוך לגבי תעודות הבגרות של 2020 שעדיין לא הגיעו – תשובת נציג משרד החינוך שהתעודות אמורות להתפרסם היום או מחר. בשאלה לגבי היקף הלימודים בשנה הנוכחית וכיצד יתנהלו הבגרויות השנה, ענה הנציג שמשרד החינוך הורה על צמצום ומיקוד בחומר הלימוד. הועלו גם שאלות לגבי הערכות משרד החינוך בכל הקשור לצמצום פערים בקרב האוכלוסיות השונות.  לשאלה זו דיווח הנציג שבכוונת משרד החינוך לחלק לתלמידים עד ינואר חצי מכמות המחשבים (לא פירט במה מדובר). לגבי הערכות ותקצוב להגנה על הצוותים, לשאלה זו הוא ענה שציוד להגנה מתוקצב. יו"ר הוועדה סיכמה שתשובות משרד החינוך לא מספקות, יש פתרונות: אפשר ללמוד בחוץ, אפשר לנצל מתנסים ומבני ציבור.

בהמשך דיבר נציג התלמידים, תלמיד כיתה יא וסיפר שהנוער במצוקה. למידה בזום במשך כל כך הרבה שעות לא אפשרית להרבה מהתלמידים. העובדה שהם אחרונים בשלבי היציאה מהסגר גורמת לרבים לדיכאון, להשמנה, לבעיות גב ודלקות בעיניים. הנוער חייב מסגרת, אחרת תופעות אלו רק יוחרפו. גם ככה החבר'ה נפגשים אחד עם השני, הרי לא ניתן לצפות מכל הנוער שישבו בבתים ויחכו שהסגר יפתח.

יו"ר הוועדה התייחסה לדברים אלה ואמרה שבמצב הנוכחי מאבדים שליטה על דור שלם. לא יתכן שאם מותר ל-10 אנשים להיאסף במקום סגור למה הלמידה של חטיבות הביניים והתיכונים לא יכולה להתאפשר קודם. מבקשת פגישה נוספת עם משרד החינוך כדי למצוא פתרונות. הדור הצעיר בכל מקרה נפגש, לא הגיוני שישבו בבית בסגר עוד ארבעה חודשים.

בהמשך הדיון הועלתה הטענה שתקנות משרד הבריאות גורמות בלבול וחוסר הגיון בציבור ולכן הציבור מתרחק ואינו נותן אמון. יו"ר הועדה טוענת שיש לקבוע תקנות ברורות עם כללים ברורים וכך ניתן יהיה לזכות באמון הציבור מחדש. לא ברור מדוע אסור לצאת לטבע, למה רפואה משלימה אסורה אם מותר להגיע לקופות החולים, למה מותר לשחק טניס אבל אסור עם מאמן ועוד ועוד דוגמאות.

נציגת משרד הבריאות, ד"ר שרון אלרואי הסבירה שהנחת היסוד היא קפסולות קבועות ולכן אי אפשר לאפשר פתיחת חוגים, מסחר פרטי וכו'.

ח"כ יוראי, חבר בוועדה, טוען שלא יתכן שנקודת המוצא תהיה סגר. סגר זו לא אופציה, הקורונה פה וצריך ללמוד לחיות איתה. צריך להגיד לציבור מה לא ולא להפך.

ד"ר אלרואי טוענת שניתן לאפשר רק פעילויות ספציפיות בגלל ההדבקה ושצריך להמעיט בהתקהלויות. יו"ר הועדה טוענת שזה לא יעבוד, הסברים אלו לא מספיק טובים כדי לשכנע את הציבור ומחזקת את דבריו של ח"כ יוראי שמשרד הבריאות צריך לתת מתווה כללי ולאפשר לציבור לקבוע לעצמו. הציבור בארץ ממושמע אבל בגלל התקנות הלא ברורות אמון הציבור הולך.

הועלו טענות ממספר נציגים. יו"ר מפעילי תוכניות העשרה טענה שאין מולם שום דיון על חזרה לעבודה. אמנם מקבלים פיצוי אבל הוא אינו מספיק. נציגת התאחדות המלאכה והתעשייה טענה שבעלי עסקים לא מקבלים פיצוי, הביורוקרטיה מסובכת, התשלומים תמיד בדיעבד, לא מבינה למה נשים העובדות בקוסמטיקה וכו' לא יכולות לעבוד, הן בדרך כלל ממעמד אקונומי נמוך. אמנם הן מקבלות פיצוי, אבל נמוך – 3,000-6,000 לחודשים. הרבה מנשים אלו הן חד הוריות. לא יתכן שעסק קטן ישלם חצי מימי הבידוד של עובד. העסקים יקרסו. אבי פרץ יו"ר ענף הטניס טוען שהענף קורס ולא מבין למה מותר לשחק טניס אבל לא עם מאמן.

נציגת פיקוד העורף העבירה נתונים לוועדה על בסיס מחקר שעשו. הנתונים הראו שרק שיעור נמוך מהנשאלים חשים שהם מסוגלים להתמודד עם המצב. רבים מהנשאלים חשים חוסר ודאות כלכלית. הציבור ממושמע ומשתדל לקיים את ההנחיות.

סיכום יו"ר הוועדה: יש לגייס את הציבור על ידי מתן הנחיות ברורות לציבור. כללים פשוטים. יש להגיד מה כן ולהחריג דברים מסויימים. המידע צריך להיות זמין ושקוף. יש לתת פיצוי ריאלי ומראש למגזרים שיודעים שיפגעו. ברגע שהציבור יוכל להחליט על עצמו תחת הנחיות כלליות וברורות של משרד הבריאות (רק כך) ירכש אמון הציבור. תפקידנו לגייס את הציבור. סגר זה לא פתרון. צריך ללמוד לחיות עם הקורונה. בנוסף יש לתת סמכויות לרשויות לפעול תחת מתווה כללי של משרד הבריאות.

– – – – –