Author Archives: הקליניקה לחקיקה חברתית המרכז הבינתחומי הרצליה

הרשויות המקומיות סובלות פגיעה מתמשכת בחסות חוק ההסדרים

— ניתוח חוק ההסדרים 2016 —   תשלומים מהמדינה לרשויות המקומיות לפני עשרים שנה נחקק חוק שביקש להבטיח שאת הכספים שהמדינה חייבת להעביר לרשויות המקומיות היא תעביר בזמן קבוע, בין אם בתשלומים שווים בכל חודש בשנה או בתשלום אחד. לפי החוק התשלום צריך להתבצע עד ה-7 בכל חודש, כנראה מכיוון שתשלומים אלה משמשים פעמים רבות לתשלום משכורות לעובדים ולספקים של ... [קרא עוד]

חוק ההסדרים מתקרב ואיתו בשורות לא טובות במיוחד לעצמאיים ולנפגעי תאונות עבודה

ניתוח חוק ההסדרים: ביטוח לאומי   תוספת לגמלת הבטחת הכנסה למקבלי קצבת זקנה ולקשישים בהתאם למסקנות הוועדה למלחמה בעוני בישראל מחודש יוני 2014, מוצע להגדיל את גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים מכוח חוק הבטחת הכנסה. העלות הכוללת של הגדלת גמלאות הבטחת הכנסה כאמור תעמוד על כ-550 מיליון שקלים חדשים לשנה, החל משנת 2016. גמלאות הבטחת הכנסה משולמות לזכאים בנוסף לקצבת זקנה. ... [קרא עוד]

מיסוי משאבי טבע, יש מקום לאופטימיות

— ניתוח חוק ההסדרים 2016 —   תמצית הצעת החוק הצעת החוק מתמקדת בגביית מס רווחי יתר על הרווחים שנתקבלו מהפקה ומכירה של משאבי טבע שאינם גז ונפט. כלומר, גביית מס על רווחים עודפים, לאחר שהובטחה תשואה נאותה על השקעות החברה.   המצב כיום ביוני 2013 מינה שר האוצר דאז, יאיר לפיד, ועדה לבחינת המדיניות הנהוגה כיום בנוגע לחלק אותו ... [קרא עוד]

שינויים בתחום הבנקאות: תחרות בשוק האשראי הן למשקי הבית והן לעסקים קטנים ובינוניים

— ניתוח חוק ההסדרים 2016 — תמצית הצעת החוק: מטרת התיקון לחוק הוא לאפשר תחרות בשוק האשראי הן למשקי הבית והן לעסקים קטנים ובינוניים. התיקון מציע לאפשר לתאגיד שאינו בנק להנפיק לציבור אגרות חוב וגם לתת אשראי, בתנאים מסוימים. המצב כיום: בנקים הם הגופים היחידים שיכולים גם לתת אשראי וגם לגייס הון באמצעות הנפקת אגרות חוב לציבור. לכן, שוק האשראי ... [קרא עוד]

שינוי כלל ההוצאה, מה זה אומר בכלל ואיך זה משפיע על כל אחת ואחד מאתנו

— ניתוח חוק ההסדרים 2016 — המצב כיום: חוק הפחתת הגירעון החל את דרכו בשנת 1992, בתחילתן של שנות זוהר כלכליות לישראל. לחוק שתי מטרות: אחת, להגביל בחוק את ההוצאה הממשלתית השנתית המותרת, שפועלת במידה רבה כמו זמם על פיותיהם הבזבזניים של שרי הממשלה וחברי הכנסת ומונעת מהם לפגוע בכלכלה במעשיהם חסרי האחריות (למשל, חקיקה חברתית מדי). שתיים, לוודא שהמדינה ... [קרא עוד]

הדיור בחוק ההסדרים: מדריך לאזרח המבולבל

  –ניתוח חוק ההסדרים 2016– תמצית הצעת החוק לייעל את הליך קידום פרויקטים עירוניים ולמזער את הבירוקרטיה הקיימת בהליכי התכנון והבנייה לטובת  קידום הבנייה באזורים מועדפים, ולהגדלת היצע הדירות. המצב כיום בשנים האחרונות נכנסה לפעולה, מתוקף חקיקה, הותמ"ל – ועדת תכנון מרכזית למיזמי בניה גדולים – שמטרתה הייתה להאיץ אישור תוכניות בנייה למגורים וכך להקל על משבר הדיור המתמשך בישראל. ... [קרא עוד]

מה יקרה בביטוח לאומי במסגרת חוק ההסדרים: מגדילים את קצבאות הילדים, תוספת לקצבת הזקנה, קצת מיקור חוץ ופגיעה בעובדים

— ניתוח חוק ההסדרים 2016 — תוספת לגמלת הבטחת הכנסה למקבלי קצבת זקנה ולקשישים בהתאם למסקנות הוועדה למלחמה בעוני בישראל מחודש יוני 2014, מוצע להגדיל את גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים מכוח חוק הבטחת הכנסה. העלות הכוללת של הגדלת גמלאות הבטחת הכנסה כאמור תעמוד על כ-550 מיליון שקלים חדשים לשנה, החל משנת 2016. גמלאות הבטחת הכנסה משולמות לזכאים בנוסף לקצבת זקנה. ... [קרא עוד]

חוק ההסדרים והחינוך, מה עומד על הפרק: דחיית חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה

— ניתוח חוק ההסדרים 2016 — חוק יום חינוך ארוך נחקק ב-1997, כאשר מטרתו המוצהרת היא להרחיב ולהעמיק את הידע ולתת הזדמנות שווה בחינוך לכל ילד בישראל. החוק מתייחס לילדים מגיל 5, כשהם עוד בגן חובה, ועד בני 18 המסיימים את לימודי התיכון. בחוק נקבע כי במוסדות החינוך שבהם מונהג יום חינוך ארוך שבוע הלימודים לא יהיה קצר מ-41 שעות ... [קרא עוד]

אוויר נקי? אולי על הנייר

האוויר, הוא סביבנו, מעלינו בתוכנו, הוא תמצית חיינו, איתנו ברגעים המשמחים והעצובים,שייך לכולנו, חוצה הבדלי דת, גזע ומגדר. האווירלא מבחין בין ימין לשמאל, עשיר לעני וצעיר לבוגר. אוויר נקי הוא חברתי. אוויר נקי הוא נחוץ. למרות כל זה, נראה כי בישראל של שנת 2015, האוויר אינו זוכה לכבוד לו הוא ראוי. מצבנו בתחום הטיפול בזיהום האוויר אינו מזהיר. בישראל מתים ... [קרא עוד]

הכרה שמובילה לשינוי- שילוב אנשים בעלי מוגבלויות

בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי תפיסתי לגביי שילובם של אנשים עם מוגבלות. ההבנה כי חובה לאפשר לאדם עם מוגבלות לחיות את חייו בעצמאות מרבית תוך מיצוי יכולתו, חלחלה לתודעה הישראלית בין היתר באמצעות עמותות וארגונים שונים הפועלים לקידום שילובם של בעלי מוגבלות בחברה. חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות יצר מערכת כללים שהשפיעה בעיקר על הליכי בניה חדשה ונגישות למבנים ... [קרא עוד]

ועדות שומה חיצוניות לביטוח לאומי-ראי המציאות

רובנו נתקלנו במכתב גבייה של ביטוח לאומי לגבי הסדר חוב. בהתאם לחוק הביטוח הלאומי (ועדות השומה החיצוניות לביטוח לאומי), מי שאינו מסכים עם קביעת פקידי הגבייה של ביטוח לאומי, לגבי חובו, יכול לערור לוועדת שומה חיצונית שכל סניף ביטוח לאומי חייב שתוקם לידו. המטרה היא מניעת ניגוד עניינים בקביעת ההחלטות. עד כאן הכל מצטייר יפה אך, למעשה החוק אינו מיושם כבר עשרים שנה! כיום ... [קרא עוד]

קיים צורך בפקחים במימון המדינה? נדמה דווקא שהישראלים מצייתים לחוק

בהמשך לפוסט הקודם  תחת נושא "חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים" ובדבר הטענה העיקרית העולה מדבריה של לימור הירשברנד מייסדת עמותת "הלב של בר" כי לא מונו מפקחים מצד משרד הכלכלה לצורך אכיפת החוק מטעמים כלכלים בעיקרם, החלטנו לבדוק בעצמנו האם מקומות המחוייבים ביישום החוק להצבת מכונות דפריבילטור אכן מקיימים אחר הוראות אלו. נזכיר כי מלבד היות החוק דורש הצבת ... [קרא עוד]

חוק אוויר נקי – אז מה לא עובד כאן בעצם (המשך)

בעקבות הפרסומים הרבים בתקשורת, על התחלואה הגבוהה בעיר חיפה והקשר האפשרי בינם לבין זיהום האוויר במפרץ חיפה, החלטנו להתעמק בנושא. בפוסט הקודם הבאנו בפניכם את תחילת הראיון עם ד"ר אריה ונגר, ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה בעמותת "אדם, טבע ודין". עתה נביא בפניכם את המשך הראיון עימו, מסקנותיו של ד"ר ונגר והצעותיו להמשך: ש: אז מה הדרישה בעצם מהמפעלים? עד ... [קרא עוד]

חוק אוויר נקי- אז מה לא עובד כאן בעצם?

"כל מה שהממשלה צריכה לדרוש מאחרים, היא עושה נהדר, אבל  כל מה שהיא צריכה לעשות בעצמה- מתקדם הרבה פחות טוב" רק לפני מספר שבועות רעשה וגעשה הארץ סביב נושא זיהום האוויר במפרץ חיפה. דו"ח ראשון שטען לקשר בין תחלואת ילדים גבוהה לזיהום האוויר הביא לעיסוק תקשורתי אינטנסיבי ולצעדים דרמטיים-לכאורה של ראש עיריית חיפה, יונה יהב, בדמות הוצאת צווי שלילת רשיון ... [קרא עוד]

החוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבורי – הזנחה של צדק וערכים

בפוסטים הקודמים הצגנו את תכלית החוק לעידוד טוהר המידות, ואת השחקנים המרכזיים האחראים על הנעת ההליך הבירוקרטי אשר בסופו אמורים להביא לביצועו של החוק. כפי שציינו, ישנם מספר גורמים אשר תפקודם לוקה בחסר, דבר אשר מביא לחוסר יישום מוחלט ואף מצער של מטרה חיונית לעידוד חשיפת שחיתויות. לפיכך, בפוסט זה, אנו רואות חשיבות יתרה בקיום דיון ערכי הסוקר את החשיפות ... [קרא עוד]

אופטימיות בלתי מוגבלת- ניצנים של שינוי בשילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה

בשנים האחרונות הבחנו בניסיונות לקידום חקיקה בנושא שילובם של בעלי מוגבלות בחברה. אין עוררין כי בשני העשורים האחרונים חלה צמיחה במודעות לצורך בהכרה משפטית של בעלי מוגבלות. עד אז, הקושי שבכך נבע מתוך הנחות פרימיטיביות שהזינו את תפיסת השוני המובנה שהצדיק יחס שונה לבעלי מוגבלות. זאת בנוסף להנחות רווחות בדבר אי יכולת שילובם בשל אי רציונליות, העדר אוטונומיה ועצמאות, חוסר ... [קרא עוד]

המשך מעקב ועדות השומה לביטוח לאומי: איפה החוק עומד היום?

כפי שהרחבנו בפוסטים הקודמים, ישנו חוסר הלימה בין החוק לביטוח לאומי המחייב הקמת ועדות שומה חיצוניות לבין הפרקטיקה הנהוגה כיום שבה ישנן ערכאת ערעור פנימית בה נדונים העררים על-ידי עובדי אותו הגוף אשר יצר להם את החיוב מלכתחילה תוך ניגוד עניינים מוחלט. בפוסט זה שמנו לנו כמטרה לבחון לעומק את מערכת היחסים בין המוסד לביטוח לאומי כאורגן ממשלתי לבין החוק הישראלי ומעמדו ... [קרא עוד]

חוק מכשירי החייאה: למנוע את האסון הבא

בעקבות הפוסט הראשון שלנו בנושא אכיפת החוק להצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, הגענו לעמותה שנקראת "הלב של בר". העמותה הוקמה על-ידי לימור הירשברנד, אמה של בר ז"ל, שבגיל 15 לקתה בדום לב בשטח בית הספר בו למדה, וכתוצאה ממנו נפטרה. בבית הספר בו למדה בר לא הוצב מכשיר החייאה שבעזרתו היה ניתן להעניק לה טיפול מיידי, שאולי היה יכול להציל ... [קרא עוד]

המשך מעקב אחר החוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור – בחינת הנפשות הפועלות

לאחר סקירה של החוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור, התשנ"ב-1992 נרצה להתמקד בכשלים בקיום החוק. זאת, כדי להציע בהמשך פתרונות יעילים לקידום ויישום חוק חשוב זה. מבדיקה שערכנו נראה כי החוק כפי שחוקק בשנת 1992 כמעט ולא יושם כלל. החוק בסעיפיו השונים מונה פעולות שיש לבצע כדי לעודד חשיפה של שחיתויות. כך לדוגמה, סעיף 5 לחוק מתייחס להמלצה שיש להגיש ... [קרא עוד]

חוק ביטוח לאומי והמחוקק ה-121

רבות דובר וידובר על מערכת האיזונים והבלמים ומנגנון הפרדת הרשויות של הדמוקרטיה הישראלית. לקורא הממוצע אשר קורא שורות אלה, סביר שהנושא הראשון שיעלה למוחו בהקשר זה הוא נושא בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ וכוחו השנוי במחלוקת לפסול חוקים ולעצבם. אולם, אין רבים יודעים כי סמכויות אלה למעשה ניתנות כלאחר-יד גם לגופים אחרים במערכת הממשלתית הישראלית, אשר עושים בהם כרצונם ונהנים ... [קרא עוד]

נגישות
HTML Generator Sample Page

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs