ביקורת על משרדי הממשלה בדיון על העסקה קבלנית בשירות המדינה

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת דנה בשבוע שעבר (ד') בהצעה לסדר של חבר הכנסת יעקב מרגי (ש"ס) בנושא העסקה קבלנית בשירות המדינה. ישנם מספר אופנים שבהם המדינה מעסיקה עובדים ועובדות בהעסקה קבלנית: עובדי שמירה וניקיון במוסדות המדינה, עובדים מקצועיים בתחומי עיסוק שונים שעובדים מטעם המדינה (בעיקר מורים ומורות, ועובדים ועובדות סוציאליים), ועובדים ועובדות המועסקים בהעסקה קבלנית במסגרת פרויקטים מסוימים במשרדי הממשלה.

נושא הדיון שיזם ח"כ מרגי עסק בעניינם של העובדים מהסוג האחרון. עובדים אלה מכונים עובדים "כתף אל כתף". הם עובדים יחד עם חבריהם במשרדי הממשלה, הם עושים את אותה עבודה, המשרד שלהם הוא זה שנושא בעלות השכר שלהם. אולם תנאי העסקתם רעים לאין שיעור מאלה של חבריהם: שכרם נמוך יותר, הם עובדים במסגרת פרויקטים זמניים, ללא כל ביטחון תעסוקתי, ללא אופק קידום, ועם תנאים סוציאליים פחותים מאלו של חבריהם. על אף שהמשרד הממשלתי הוא זה שנושא בעלות שכרם, המעסיק הישיר שלהם הוא חברת ההעסקה הקבלנית. כך החברה גוזרת קופון על חשבון העובדים, שעושים עבודה זהה לעמיתיהם המועסקים באופן ישיר בשירות המדינה.

בפתח הדיון אמר ח"כ מרגי: "עובדי כתף אל כתף עושים את אותה העבודה כמו חבריהם בשירות הציבורי, אך בסוף יום העבודה הם הולכים הביתה בהרגשה שהם סוג ב'."

חיים כץ (הליכוד), יו"ר ועדת העבודה והרווחה אמר: "מבקשי העבודה שהמדינה רוצה להכניס אותם למעגל התעסוקה במסגרת תכנית "מעגלי תעסוקה" (התכנית החדשה של משרד הכלכלה לעידוד תעסוקה ונחשבת כהחייאת תכנית ויסקונסין, ח.י.) בסוף ייצמדו למנטורים שהם בעצמם עובדי קבלן." כץ, בעצמו יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית, המליץ ליו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקובי, "להתעורר".

נציג נציבות שירות המדינה, מוטי אהרון אמר שלדעת הנציבות זו אינה הדרך להעסיק עובדי מדינה. הוא הוסיף שבחלק מהמשרדים העובדים נקלטו כעובדי מדינה או שהעסקתם הופסקה, אך במשרדי הפנים והמשפטים ישנן בעיות של העסקת עשרות עובדי "כתף אל כתף". נציג החשב הכללי בדיון, מרדכי אלישע, אמר שמופו כ- 308 עובדי כתף אל כתף. חברי הכנסת בוועדה לא היו מרוצים מדבריו של אלישע, וביקשו ממנו תמונה יותר מדויקת של תמונת העסקת עובדים באופן קבלני במשרדי הממשלה. יו"ר הוועדה, כץ, ביקש "טבלאות אקסלים".

בדיון דיבר אחד מאותם עובדי כתף אל כתף, אמיר שר. שר מועסק בפרויקט מחשוב באופן קבלני מזה חמש שנים דרך חברת טלדור, ששכרה חברה קבלנית אחרת בשם שעם. "איזה פרויקט נמשך חמש שנים? ויש עובדים שיותר ותיקים ממני, ועובדים כבר 10-11 שנים. כבר ב- 2012 נקבע להפסיק את ההעסקה הקבלנית, ומאז זה לא טופל. משיכת הזמן הזאת היא התעללות בנו, העובדים".

לדבריו הגיב חיים כץ, שאמר שאולי בחקיקה חברי הכנסת יוכלו לפעול בתחום. מעניין שיו"ר הוועדה כץ פתח את הנושא, מכיוון שהוא מציג את חברי הכנסת באור לא חיובי במיוחד: כבר מספר קדנציות שהכנסת מנסה לקדם חקיקה בנושא ביטול עבודת הקבלן במשרדי הממשלה. פעם אחר פעם הצעות החוק הללו נדחו. הפעם האחרונה שהצעת חוק בנושא נדחתה, הייתה בנוגע ליוזמת חקיקה שהונחה עוד בכנסת ה- 18, והונחה מחדש בכנסת ה- 19 בתמיכת 13 חברי כנסת מכל סיעות הבית. בין התומכים אפשר למנות גם את ח"כ כץ.

ההצעה נדחתה ברוב של 45 ח"כים לעומת 36. בין המתנגדים להצעה נמצאים יו"ר הקואליציה, ח"כ יריב לוין, אחד מיוזמי ההצעה, וח"כ שולי מועלם רפאלי מסיעת הבית היהודי, שהצטרפה להנחה המחודשת של ההצעה של שולחן הכנסת. ראוי לציין שחברי הכנסת חיים כץ, וכן אורלי לוי אבקסיס, שהיו בין יוזמי ההצעה, לא טרחו להצביע. כמו כן יוזמים נוספים, ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), וחברי הכנסת ברכה, סוויד ואגברייה (חד"ש) לא נכחו בהצבעה. נראה כי חברי הכנסת אכן יכולים לעשות יותר למען חקיקה בנושא.

בדיון דיברה גם נעמה ניסן כהן, עובדת סוציאלית המועסקת באופן קבלני דרך חברת אריאל, חברת הבת של עיריית ירושלים. ניסן כהן אמרה שבעצם כמה קופונים נגזרים בדרך למשכורתה: היא עובדת בפרויקט של משרד הרווחה, שמעביר את העסקת העובדים אל עיריית ירושלים, שמעבירה בתורה את ההעסקה – בפרויקט ששייך למשרד הרווחה – פעם נוספת לחברת אריאל.

ח"כ מיכל בירן ציינה בדיון שבסקירות שהעבירו מהחשב הכללי ומנציבות המדינה אותם מורים ומורות ועובדים ועובדות סוציאליים כלל אינם נספרים בין עובדי ועובדות הקבלן.

בימים שבהם נערכת חשיבה מחודשת על מדידת אבטלה, וצומחים מושגים חדשים כמו תת תעסוקה, קשה להתעלם מהמצב שבו ההסקה הקבלנית המדינה מתחילה בבית – במוסדות המדינה.

בסיכום הדיון ביקש יו"ר הוועדה כץ מפקידי הממשלה להעביר לוועדה סקירות מדויקות לגבי מספר עובדי הקבלן במשרדים השונים, לקראת דיון נוסף, שיתקיים, לדבריו, עוד לפני יציאת הכנסת לפגרת החורף באמצע מרץ.