לדיון הזה נקלעתי בטעות.
אל תטעו ותניחו שחיפשתי את הקפיטריה החלבית והגעתי בטעות לחדר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, אלא לא לדיון הזה התכוונתי להגיע. מרתון דיונים נקבע לוועדה, ארבעה מהם, תוך שעתיים בלבד. הפלא ופלא, הועדה לא הצליחה לעמוד בלוח הזמנים הדחוק הזה, ובעת כניסתי לחדר הייתה בפיגור של דיון שלם מאחורי הלו"ז.
כך או כך, זה היה דיון בזק בן 25 דקות, בנושא הצעת חוק איסור הפליה מחמת גיל.
תחילה, ח"כ סטרוק סיפרה על אמה המבוגרת (אשר הופלתה לרעה מחמת גילה), ואז יו"ר הוועדה סיפר על אביו הפנסיונר (אשר הופלה לרעה מחמת גילו).
בתגובה, נציגת משרד הבריאות גילתה סימפטיה לשני הסיפורים, והסבירה כי מערכת הבריאות מתמודדת עם הצפה של תביעות. נושאים אלו מקוממים, והמשרד עושה ככל שביכולתו כדי למנוע הישנותם.
לאחר תגובה זו, יו"ר הוועדה הכריז על ההצבעה, סיכם את קולות הח"כים הנוכחים, וחתם את הדיון. האם למישהו מבין עשרת הנוכחים האחרים היה מה להוסיף לדיון? האם היה מקום לדון בהשפעתו של החוק עצמו, סעיפיו, השלכותיו על המשרדים השונים או על הסתייגויות כאלו ואחרות? כנראה שלעולם לא נדע.
עוד על ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תחת היו"ר חיים כץ:
>>> מפעל החוקים בוועדת העבודה: חצי שעה לכל חוק ובסופה הוא מאושר פה אחד
>>> הדיון המעמיק על שוויון מגדרי: "למה נשים מבקשות שכר שווה בטניס אם הן משחקות פחות משחקונים?"
>>> הדיון בהרחבת קצבת השאירים הסתיים בתוך רבע שעה, החוק אושר בוועדה
