נושא השוויון המגדרי הוא רחב ידיים, טעון במיוחד ורווי חילוקי דעות ואי הסכמות. ח"כ חיים כץ החליט להקציב לו חצי שעה.
מצד אחד, אין סיבה לבקר את כץ, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, על הקצבת הזמן הזו כיוון שנושא הדיון היה "פיצויים בשל נזק שאינו ממוני ונגישות למידע מהמעסיק", ולא בחוק במהותו. מנגד, כץ עסק בעיקר בנושא השוויון המגדרי בכלל, ולמעשה לא התייחס כלל לסעיף זה, ומכאן ביקורת זו.
כץ, כיו"ר ועד עובדי תע"ש, סיפר כי במקום עבודתו נשים הופלו לטובה. הוא עצמו בעד שוויון, ולכן לא מובן לו מדוע נשים דורשות לקבל שכר שווה כשחקניות טניס, למרות שהן משחקות פחות משחקונים (2/3 לעומת 3/5). ויותר מכך, הוא שואל, מדוע נשים פורשות לפנסיה בגיל צעיר יותר מהגברים? ובכך מרוויחות שנים נוספות של פנסיה וקצבאות?
ח"כ עליזה לביא תיארה את המצב בארץ בו קיימת הפלייה בתעסוקה ובשכר. היא מסבירה כי בנושאים רבים קיימת אפליה לרעת הנשים, ועל פי נתוני האו"ם, מדינת ישראל מדורגת במקום לא טוב בנושא השוויון המגדרי. חוק זה מתבסס על חוק עבודת נשים, אשר חוקק בשנות החמישים ע"י גולדה מאיר, ומטרתו לקדם את השוויון. החוק המוצע יתקן גם אפליות מסוימות כנגד גברים.
בנקודה זו בדיון ח"כ מועלם רפאלי והיו"ר מתחילים להשוות את ההליכים הרפואיים השונים שעברו, מתחרים אילו מהם היו כואבים יותר. למרבה המזל, תחרות זו, אשר לא היה בה כבוד לאף אחד מן הצדדים, מסתיימת במהרה. היו"ר מכריז על הצבעה, ולמרות שחלק מהח"כים אפילו לא טורחים להרים את ידם, ההצבעה עוברת בפה אחד.
עוד על ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תחת היו"ר חיים כץ:
>>> מפעל החוקים בוועדת העבודה: חצי שעה לכל חוק ובסופה הוא מאושר פה אחד
>>> שני סיפורים אישיים והחוק מאושר: הדיון שלא היה
>>> הדיון בהרחבת קצבת השאירים הסתיים בתוך רבע שעה, החוק אושר בוועדה
