הברזת נציג עמידר מדיון שעסק בהתנהלותה חושפת את הפיקוח הלקוי המוטל על חברת השיכון
ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) זימן ישיבה דחופה של ועדת העבודה והרווחה (22/07/15) כדי לדון במצבה של מזל אראמי, אם חד-הורית ל-6 ילדים, זכאית לדיור ציבורי, שנמצאת ברחוב עם ילדיה מזה כ-3 שבועות בגלל שעמידר לא מוצאים עבורה דירה. היא מתגוררת בקריית אונו, שם גדלה ויש לה משפחה, ובעיר הזו היא מבקשת שימצאו לה דירה. היא זכאית לדירה משנת 2007 וכבר מספר שנים אומרים לה שהיא הראשונה בתור ושהדירה הבאה שתתפנה היא שלה. בינתיים, ב-10 השנים האחרונות, תוך כדי ציפייה לבשורה המיוחלת, היא עברה כ-15 דירות. בכל דירה היא ניסתה להשתקע ולהתארגן ולספק בית לילדיה, אבל מהר מאוד מצאה את עצמה עם חובות תופחים לעירייה ולבעל הדירה, עיקולים, הוצאה לפועל וצווי פינוי. "המקרה של מזל הוא מקרה פרטי שמלמד על כלל הסיפור של זכאי הדיור הציבורי", אמר איציק שמולי וזכה להנהוני הסכמה מכלל הנוכחים.
ואולי נתמקד רגע בנוכחים, שגם משם ניתן ללמוד משהו על הסיפור של הדיור הציבורי: בדיון נכחו שותפיו של איציק שמולי, חברי כנסת מהשדולה לדיור ציבורי (אילן גילאון, אורלי לוי-אבקסיס ודב חנין) וכן מאיר כהן (חבר הוועדה) ואלי אלאלוף (יו"ר הוועדה). בנוסף הגיע נציג משרד השיכון ועוזר של שר השיכון (שנכנס לקראת הסוף), מפקחת ארצית ממשרד הרווחה, מנהל אגף הרווחה בקריית-אונו וכן מספר אזרחים טובי לב שמלווים את מזל בהתנדבות. ומי לא בא? נציג של חברת עמידר. יו"ר הוועדה עיכב את פתיחת הדיון בציפייה לבואו של הנציג, אך לאחר כ-10 דק' של המתנה, מישהו נכנס והודיע כי נציג של עמידר לא יגיע כי "קרה מקרה דחוף ולא צפוי" שמנע את הגעתו. חברי הכנסת לא ידעו לאן להוליך את זעמם ונראה שכל אחד מהם ניסה להתחרות בשני במילים הקשות שהוטחו בחברת עמידר. "זה שנציג עמידר לא הגיע לכאן זו יריקה בפרצוף של הכנסת ושל הוועדה הזו בפרט", זעק איציק שמולי, ואורלי לוי הוסיפה ש"לא יכול להיות שנציגי עמידר ידעו להגיע לכל חבר כנסת ולכל שר כדי לקדם את התכניות היזמיות שלה, אבל כשהוועדה הזאת מזמנת אותם, לא יימצא אחד מבין מאות העובדים שיוכל להופיע לדיון".
בצר להם, חברי הכנסת הפנו את זעמם לנציג משרד השיכון שנכח בדיון ותבעו ממנו תשובות באשר ללוח הזמנים הצפוי שבו מזל וילדיה יקבלו דירה. חברי הכנסת גילו בקיאות מרשימה בחומר והיה ברור שהם בעלי קילומטראז' גבוה בטיפול בתלונות של אזרחים על עמידר ושבאופן ספציפי הם עשו שיעורי בית בעניינה של מזל. הם ידעו להגיד בדיוק כמה משפחות ממתינות בתור בקריית אונו, כמה דירות לא מאוכלסות ובאיזה כתובות וכן כמה דירות נמצאות בבנייה ומהו מועד האכלוס הצפוי שלהן. נציג משרד השיכון, רונן כהן, היה נבוך ממידת הבקיאות של חברי הכנסת בפרטים ומלבד אמירה כללית כי ידוע לו שמזל היא הראשונה בתור לדירה, לא היו לו תשובות מספקות. ניכר היה שיש לו רצון טוב לעזור למזל וכי הוא מופתע מהמידע הרב שהגיע אליו מחברי הכנסת ומהאזרחים שעוזרים למזל, מידע שככל הנראה הוסתר ממנו על-ידי עמידר. בשלב מסוים בדיון הוא אף הצהיר שאם ישנן דירות ריקות בקריית אונו שראויות למגורים, הוא יגיע לקריית אונו באופן אישי כדי לדאוג שהיא נכנסת לדירה.
במהלך הדיון הלך והתבהר כי האטימות ושרירות הלב שבה עמידר נוהגת ביחס למזל ולילדיה, הינה רק דוגמא קטנה מתוך התמונה הגדולה והמבהילה של האופן שבו עמידר מטפלת בזכאי הדיור הציבורי. מהדיון עלתה תמונה קשה של רמיסת הזכויות של הזכאים בידי עמידר, כאשר במקרה הטוב "מגלגלים" אותם וממסמסים את הפניות שלהם, ובמקרה הרע משקרים להם ואחר-כך מנסים לטייח את השקר במצח נחושה. כך למשל מזל סיפרה שמזה 8 שנים אומרים לה בעמידר שהיא הראשונה בתור לקבלת דירה בקריית-אונו, אבל בינתיים היא גילתה ש – רק בשנה האחרונה! –הביאו שתי משפחות מערים שכנות להתגורר בדירות שהתפנו בעיר, למרות שהעדיפות אמורה להיות לתושבי קריית-אונו הוותיקים. כאשר רונן כהן נציג משרד השיכון ניסה להקשות ולהבין איך זה יכול להיות, ח"כ מאיר כהן התעמת איתו וצעק לעברו "תהיה 'איש חפירות' ותחפור בסיפור הזה, רד לקריית אונו ותראה מה קורה. אני בעצמי כראש עיר ראיתי במו עיניי איך לוקחים משפחות שעושות רעש ובלגן ומעבירים אותן לתחילת התור".
הח"כים התלוננו על העדר הפיקוח של משרד השיכון על עמידר, ועל כך שהמשרד אינו משתמש בסמכותו "לעשות סדר" ולהכפיף את ההחלטות של הגוף הזה למדיניות המשרד. כך למשל הח"כים שיבחו את "הרוחות החדשות שמנשבות במשרד השיכון" אשר תומכות בהחייאת הדיור הציבורי, אך קבלו על כך שעמידר ממשיכה להעמיד בראש סדר העדיפויות שלה את מיזמי הנדל"ן שהיא מקדמת כדי להעשיר את קופתה, ונראה שהיא העדיפה לזנוח בצד את תפקידה הראשוני והעיקרי – לשכן את זכאי הדיור הציבורי. כדוגמא, ח"כ אורלי לוי סיפרה על מיזמי פינוי-בינוי שעמידר מעורבת בהם, בהם היא מבטיחה להקצות בהם דירות לזכאים, ואחרי שהדירות בנויות היא מוכרת אותן בשוק החופשי כי חבל לה לוותר על רווחים וכי "הדיירים לא מתאימים לפרופיל של השכונה". המחטפים הללו מתאפשרים בגלל היעדר השקיפות בעמידר, אשר שומרת נתונים על מלאי הדירות ורשימות ההמתנה רחוק מעין הציבור, וככל הנראה היא נוהגת בחוסר שקיפות גם מול משרד השיכון.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף, סיכם את הדיון בנזיפה חמורה לעמידר. הוא ביקש לשלוח מכתב לכל חברי הכנסת בבקשה שלא יפגשו עם נציגי עמידר עד אשר הם יפרסמו הודעת התנצלות והבהרה על היעדרותם מהדיון. בנוסף לכך התרשמתי שהנושא של הדיור הציבורי קרוב לליבו, מאחר והוא הצהיר שהוא מתכוון להשתמש בכל כובד משקלו כיו"ר ועדה כדי להחיל דין רציפות על מספר חוקים שתקועים בוועדת שרים לענייני חקיקה, כגון החוק שמבקש להחיל שקיפות על ההתנהלות של עמידר. אלי אלאלוף חתם את הדיון בהצהרה כי הוועדה מחויבת להמשיך לעקוב אחר הטיפול של עמידר במזל אראמי, ושהוא רואה את המקרה שלה כמקרה מבחן שניתן ללמוד ממנו על ההתנהלות הכושלת של עמידר בכל הרמות. הוא ביקש ממזכירת הוועדה לקבוע דיון נוסף בעניין לחודש הבא כדי לנתח את המקרה וללמוד על השלכות הרוחב שלו לכלל זכאי הדיור הציבורי.
לקריאה נוספת:
