האם יוגבל שכרם של עורכי דין המייצגים תביעות בפני הביטוח לאומי?

הוועדה דנה בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת שכר בייצוג בפני המוסד), התשע"ד-2014. ההצעה נועדה להגביל את שכרם של המייצגים את האזרח בפני הביטוח הלאומי. בדיון הוועדה נכחו שישה חברי כנסת (מכיוון שאני כבדת ראייה, לא יכולתי לזהות מי הנוכחים). כמו כן נכחו נציגים מלשכת עורכי הדין ונציגים מארגונים שונים המייצגים אנשים בפני הוועדות הרפואיות של ביטוח לאומי. הדיון נמשך כשעה ורבע.

לסיכום ההצעה לתיקון החוק באתר המשמר החברתי

בתחילת הדיון דיבר ראש לשכת עורכי הדין, שאמר כי מטרת החוקים היא לשמור על טובת האזרח. הוא טען שאם ייקבע סכום מינימלי שיגביל את התשלום שיוכלו עורכי הדין לגבות עבור הייצוג שהם נותנים בוועדות הרפואיות, הרבה אנשים שאמורים ליהנות מהשירות המשפטי לא יקבלו ייצוג. כך אנשים ייפגעו כי עורכי הדין לא ירצו לעבוד בשכר נמוך וימצאו להם מקום עבודה אחר. ראש לשכת עורכי הדין אמר גם שקיימת אתיקה מקצועית אבל אין לקבוע מחירים; יש ועדת אתיקה שדנה בשכר מופרז של עורכי דין. הוא ציין את החשיבות של חופש העיסוק כעורך דין.

אחר כך דיברה עורכת הדין קאופמן. לדבריה, כיום עורכי הדין לוקחים 20%–30% מהקצבה אחרי שהאנשים קיבלו את אישור הוועדה. היא טענה שאין מספיק נתונים כדי לבחון את הצעת החוק (ברקע נשמעו ויכוחים). לפי ההצעה, שכר עורכי הדין המייצגים יוגבל ל-8% מהמענק המאושר; לדעתה זו פגיעה בנכים הקשים עם השכר הנמוך, שלא יוכלו לקבל סיוע. כך לדוגמה אדם שמקבל קצבה של 2000 שקלים, חושב שמגיע לו יותר ובוחר להיות מיוצג על ידי עורך דין. אם יקבל 30% תוספת לקצבה, כלומר 600 שקלים, העו"ד המייצג יקבל שכר של 45 שקלים בלבד. לכן, לטענתה, אנשים כאלה לא יקבלו שירות.

עו"ד קאופמן הציעה להגדיל את הסיוע שאפשר לקבל כיום בחינם. מרכז סיוע  כזה קיים למשל בחיפה, ואפשר לפנות אליו לבד לקבלת סיוע משפטי. המרכז נותן חוות דעת רפואיות ועוסק בהיבט המשפטי. לדוגמה, אדם עם בעיות גב שגורמות לכאב שמקרין לרגל, ומגיע לוועדה – ביטוח לאומי  ידרוש שאורתופד יהיה נוכח בוועדה, ואילו אנשי מרכז הסיוע יטענו שיש צורך גם בחוות דעת של נוירולוג. מדובר ברפואה משפטית, ועורך הדין "עושה סדר" בדברים, כדבריה. עו"ד קאופמן טענה שסופקו כל הנתונים על פעולות המרכז – כמה עובדים יש בו, כמה שעות עבודה נדרשות וכמה עולה שעת עבודה. גם היא, בדומה לראש לשכת עורכי הדין, טענה שהצעת החוק תפגע בחופש העיסוק ושהנכים יישארו ללא ייצוג, כי עורכי הדין לא ירצו לעבוד ללא שכר.

בשלב השני של הדיון הועברה הצעת החוק בקריאה ראשונה, סעיף אחרי סעיף, כדי לראות מה אפשר לאשר. בתחילת החלק הזה נשמעו צעקות בחדר. הסעיפים שאושרו, נכון לעכשיו, הם סעיף המתייחס לכך ששר המשפטים קובע זה שנים שכר מקסימלי ומינימלי לייצוג משפטי כזה תוך התייעצות עם לשכת עורכי הדין. הדעות היו חלוקות בשאלה אם לשכת עורכי הדין היא "גילדה מקצועית" או לא. בסופו של דבר אישרו ששר המשפטים יוכל לשנות את הגבלות השכר.

השלב הבא של הדיון התמקד בפירוט בסעיפים השונים של הצעת החוק, לדוגמה מהי ההגדרה של גמלה. היו שטענו שההגדרה של גמלה רחבה מדי. אחר כך דיברה עורכת הדין רונית מזור. היא ביקשה להבחין בין המושגים "מענק" (עד 19% נכות) ו"גמלה" (מעל 20%). הראשון הוא סכום חד-פעמי ואילו השני קבוע, כמו שמקבלים למשל נכים קשים. אחד הנוכחים טען שהצעת החוק מיועדת להגן על אזרחים מוחלשים, ויו"ר הוועדה קטע את דבריה של עו"ד מזור באמצע.

ישנם שישה או שבעה גופים שמציעים ייצוג בוועדות הרפואיות: לשכת עורכי הדין, "זכותי", "אורפז", יועצי מס ועוד אחדים. נשמעה טענה שלגופים האלה יש אותם אינטרסים ואותן זכויות, רצונות ומטרות. יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ ביקש שישבו עם היועץ המשפטי ויגיעו לניסוחים משותפים. הוחלט שתתקיים פגישה נוספת של הוועדה, אך לא נקבע עדיין מועד להתכנסותה.