באתי לדיון בנושא פיקוח על השכר במגזר הציבורי בוועדה לביקורת המדינה ושוב נדהמתי מכך שחוץ מהיו"ר אמנון כהן (ש"ס) לא נכח לאורך כל הישיבה אף חבר כנסת. הדיון הפעם נערך בצהריים (יום ג', 24/06/14) וקיוויתי שאולי בשעות אלו יהיו יותר חברי כנסת. ח"כ שמעון אוחיון (הבית היהודי) הגיע לעשר דקות בתחילת הישיבה. דיווחתי על כך גם בדוח שלי מה-13.6.
לצערי אני חוששת שהוועדה לביקורת המדינה כלל לא מעניינת את הח"כים. שתי סיבות אפשריות לכך הן: 1. הוועדה לא מעלה ומציעה חוקים. 2. ישנה הרגשה שהוועדה לא חשובה ועל כן הח"כים לא מרגישים צורך להגיע. תפקיד ועדה זו להעלות קשיים משמעותיים ואי ביצוע של החלטות ודו"חות המבקר. התייחסות הח"כים, לדעתי, היא תעודת עניות של הכנסת, של האופוזיציה ושל הקואליציה. בעבודתה מזמינה הוועדה גופים ואנשים מבוקרים ודורשת מהם התייחסויות, כמו גם התחייבויות לשינוי ולשיפור תהליכים ודרכי עבודה. בידי הוועדה אף למנות ועדת חקירה ממלכתית.
בוויקיפדיה העברית מצוין כי "הוועדה מתרגמת את מסקנות והמלצות מבקר המדינה לשפת המעשה, בכך שהיא דנה בממצאיו ומזמינה לפניה נציגי משרדי ממשלה הנוגעים בדבר. חוק מבקר המדינה מסדיר לפרטים את יחסי העבודה של מבקר המדינה והוועדה, ומקנה לה סמכות להקמת ועדת חקירה לחקירת ממצאיו (סעיף 14 לחוק) וכן לזמן לפניה נושאי משרה בגופים המבוקרים (סעיף 18 לחוק) ואף לדרוש מהם להופיע לפניה. מי שנדרש להופיע לפני הוועדה ולא עשה כן, דינו קנס".
הדיון בדו"ח מבקר המדינה
דו"ח המבקר בחן את החלטת הממשלה משנת 1997 שבה הוחלט להקים באגף השכר יחידת אכיפה שתאתר ותפקח על חריגות שכר במגזר הציבורי. עוד נקבע כי יתבצע תיאום בין הממונה על השכר לבין הגופים השונים – ואולם, מבדיקת המבקר עולה כי תיאום שכזה לא הושלם באופן מלא, לפחות עד נובמבר 2013.
הגופים הציבורים שבפיקוח מונים כ-330 אלף עובדים. מבנה השכר של כל חברה או רשות שונה, כמו כן בתוך כל חברה יש דרגות שכר שונות וספציפיות. למעשה, נתון זה מכשיל בדיקה מעמיקה ומקיפה של הגופים. זו הסיבה שיחידת הפיקוח על השכר הציבורי בחנה בחמש שנים רק שישה אחוזים מהגופים הציבוריים, מהלך שחסך 1.5 מיליארד שקל. "ניתן היה להביא לחיסכון גדול במידה ניכרת", ציין השופט שפירא. ככל שהיו בודקים גופים רבים יותר היה נחסך סכום גדול יותר.
המבקר גילה כי בין 2008 ל-2012, נבדקו בסך הכל: 8% מהרשויות המקומיות, 11% מהחברות הממשלתיות, 1% מאיגודי הערים – ולא נערכה בדיקה לאף חברה עירונית. גם הבדיקות המעטות שכן נעשו, על פי המבקר, לא התבססו על השוואה מדויקת בין מרכיבי השכר השונים". תשתית המידע על השכר חסרה חלק משמעותי מהעובדים ואין בידי הממונה על השכר תשתית מידע הולמת לצורך ביצוע פיקוח ואכיפה ממשיים כנדרש על פי חוק יסודות התקציב", נכתב בדו"ח.
בדיון התגלה שרשות החברות הממשלתיות לא ידעה על ההחלטה לפקח על השכר וגילתה אותה רק בשנת 2013. הרשות הופתעה מאוד ומאז מנסה לכפות על החברות את הפיקוח.
קובי אמסלם, הממונה על השכר, אמר שהיום שיעור דיווח השכר עומד על כמעט מאה אחוז, והוא רק על נתונים סטטיסטיים. עם זאת, החוק קובע אפשרות עקרונית להטלת סנקציות במקרה של חריגות שכר, כמו לעכב העברת תקציבים או להשהות כסף מן העובד או מהתאגיד. אמסלם אמר שפעולת האכיפה צוברת תאוצה ושינתה דרמטית את כמות החריגות, וכי יש להמשיך בה. לצורך כך, באגף לפיקוח על השכר מפתחים מערכת בקרה שתוכל לפקח באופן אחיד על הרשויות.
סיכום שלי מהדיון
כבר בשנת 1997 העבירה הממשלה את ההחלטה לפקח על השכר בגופים הציבורים אך מאז לא הקצתה משאבים על מנת ליישם אותו. באגף שבודק את התנהלות הרשויות המקומיות יש רק תשעה עובדים, במועצות הדתיות ארבעה עובדים – נתון החושף עד כמה הנושא אינו חשוב לממשלה. בששה אחוזים של פיקוח בלבד נחסכו 1.5 מיליארד שקל. אילו הוגבר הפיקוח, היה מהיכן לקחת תקציבים נוספים ליישום המלצות ועדת אלאלוף או כל נושא חברתי אחר.
במשרדי הממשלה הנוגעים בדבר ובאגף הפיקוח על השכר ישנו רצון כנה לבצע את התהליך, אך יש הרגשה שלא בוער, שזה לוקח זמן.
סיכום הישיבה, על ידי היו"ר אמנון כהן
המבקר עשה עבודה מצוינת. הממונה על השכר נתקל בקשיים ועשה עבודה רצינית. צריך חקיקה כדי ליעל את האכיפה ולהגדיל משמעותית את האגף. ישנו שיפור והיו"ר מקווה שיהיה יותר פיקוח בחברות הציבוריות, בשלטון המקומי ובמועצות הדתיות. הוועדה תמשיך לעקוב.
נוכחים נוספים: המפקד על השכר בשרות הציבורי, קובי אמלסם; נציגי משרד מבקר המדינה; רשות החברות הממשלתיות; משרד הפנים; השלטון המקומי; המועצות הדתיות; נציג נציבות המדינה.
דיונים אחרונים בוועדה לביקורת המדינה:
