המשמר החברתי מלווה את תהליך החקיקה החברתי-כלכלי באופן שוטף ומאפיין את מידת "החברתיות" של כל הצעת חוק רלוונטית עליה מצביעים חברי הכנסת (כפי שמוצג במדד החברתי). בכנס הקיץ הנוכחי, הארגון ומשקיפיו בכנסת צפויים לפקח על ארבע הצעות חוק באופן מיוחד ולתת להן "יחס מועדף". הן נבחרו על-פי מידת התאמתם לסולם הערכי של המשמר החברתי והשפעתם על קבוצות רחבות בציבור הישראלי, ולא רק על-פי תרומתם לקבוצות אינטרס מצומצמות. רשימת ההצעות כוללת שתיים בהם הארגון תומך ושתיים להם הארגון מתנגד.
קראו את המכתב שנשלח לחברי הכנסת בנוגע להצעות החוק.
לא חברתי!
1. "הגברת התחרות" שתגביר את הריכוזיות. או: מה בין המשבר בבזן לדה-הרגולציה בשוק הגז הטבעי?
הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון – הגברת התחרות) – התשע"ד 2014 של ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) וח"כ איילת שקד (הבית היהודי) מבטלת את ההגבלות הקיימות בחוק על מעורבות צולבת של חברות בשוק מכירת הגז הטבעי ובשוק זיקוק הנפט, הגבלות שהיו קיימות בחוק מאז נחקק לפני 12 שנים ונועדו למנוע ריכוזיות בתחום האנרגיה. על אף שאינה מציינת זאת במפורש, הצעת החוק מכוונת להיטיב עם שתי חברות בלבד – בז"ן ופז – בעלות שני בתי הזיקוק היחידים בישראל והיחידות הנופלות תחת הסעיף המגביל "חברות העוסקות בזיקוק יותר מ-10% מהנפט בישראל", אותו מבקשים יוזמי הצעת החוק לבטל.
בזן מהאוויר (צילום: ויקיאוויר \ מרונים)
הצעת החוק משתמשת במילת הקסם "הגברת התחרות", אך עושה בדיוק ההיפך – מגבירה את הריכוזיות במשק האנרגיה הישראלי בכך שמאפשרת לשתי חברות ענק, החולשות כיום על שוק הזיקוק השווה מיליארדים, לתפוס חזקה גם על שוק מכירת הגז הטבעי, השווה מיליארדים. כיאה לפארסת הגז הטבעי המתמשכת בישראל, את הצעת החוק התמוהה אישרו בקריאה טרומית 10 חברי כנסת בלבד, מבלי לקיים דיון בנושא וללא נוכחות של נציגי אופוזיציה במליאה. בשבועות הקרובים תעלה הוועדה לדיון בוועדת הכלכלה כדי להכינה להצבעה בקריאה ראשונה: אנו קוראים לחברי הוועדה שלא לקדם את חקיקתה.
מידע נוסף ניתן למצוא בכתבה הבאה, בהצעת החוק עצמה או בפירוש להצעת החוק.
מה אפשר לעשות?
להפיץ את הבשורה בפייסבוק
2. חוק הדיור הציבורי שיעלים את הדיור הציבורי. או: כיצד יפתור השוק החופשי את בעיות הדיור?
חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), שעבר ב-1998 אך הוקפא שוב ושוב מאז בחוק ההסדרים, נועד לאפשר לדיירי הדיור הציבורי לקנות את דירתם במחיר מוזל ולהעביר את ההכנסות מהמכירה ל"קרן הדיור הציבורי" על מנת שישמשו להגדלת מאגר הדיור הציבורי המדולדל. בעקבות הבחירות האחרונות, חוסר תשומת לב או כוונת מכוון, נכנס החוק לתוקף ב1.1.2013, אולם לא יושם. עתירה לבג"ץ הביאה את הממשלה הנוכחית לתקן לו תיקון – הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 6). בהצעה החדשה חמישה שינויים, שהמשמעותי שבהם הוא שינוי ייעוד ההכנסות ממכירת הדירות – הכספים לא יופנו רק לרכישת דירות ציבוריות חדשות, אלא גם לסיוע בשכר דירה.
כבר היום מעניק משרד הבינוי והשיכון לזכאים ממתינים סיוע בשכירת דירה בשוק החופשי, ואף כי גובה הסיוע עלה בעקבות המחאה החברתית ודו"ח טרכטנברג, הסכום המקסימלי למשפחה עם 3 ילדים הוא 3,000 שקל – וכל מי מבינינו ששוכר דירה יודע שהמדובר בסכום נמוך עד מגוחך (כאשר למשל, הזכאים ל- 33% מקבלים 700 ש"ח, ול- 38% מקבלים 700-900 ש"ח) נציגי הממשלה טוענים כי הכוונה היא לאפשר לזכאים חופש בחירה במיקום הדירה בה יגורו, אולם למעשה הסכומים הנמוכים דוחפים את הזכאים לפריפריה, גורמים לבעלי הדירות להעלות את המחיר (כי הם יודעים שהזכאים מקבלים סיוע מהמדינה), וגם זה רק במקרים בהם הם מוכנים להשכיר את הדירה (זכאי דיור ציבורי מתקשים, מטבע הדברים, להביא ערבויות מספיקות לבעל הבית; המדינה, מצדה, מספקת תשובות סותרות בנוגע למחויבותה לספק ערבויות כאלו). בעוד הכוונה המקורית של החוק היתה מצד אחד לאפשר לדיירים, שהם אחת הקבוצות החלשות ביותר בחברה, לקנות נכס שיקנה להם תחושת בטחון במגורים ולהורישו לילדיהם, ובמקביל להשתמש בכספי הרכישה בכדי לשמור על גודל המאגר, ההצעה החדשה מפקירה את הזכאים לתנאי השוק, דוחפת אותם ממרכזי התעסוקה ומצמצמת את המאגר (עד 15,000 דירות). לא פלא שבדיון סוער, חברי האופוזיציה וח"כית אורלי לוי-אבקסיס כינו אותו "מכת מוות לדיור הציבורי". בהקשר זה יש לשים לב כי הממשלה הקודמת התכוונה להביא לביטול מוחלט של החוק הקיים; הנוכחית מסתפקת בעיקורו ומסמוסו.
הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בנובמבר האחרון. קואליציית ההתנגדות להצעה כוללת ארגונים חברתיים וחברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית. מידע נוסף ניתן לקרוא בכתבה הבאה.
חברתי!
1. דמי לידה שוויוניים לבעלות עסק עצמאי. או: מדוע אישה שכירה מקבלת דמי לידה גבוהים מאישה עצמאית?
אישה שיוצאת לחופשת לידה, מקבלת מהביטוח הלאומי דמי לידה כפיצוי על אובדן הכנסתה בתקופה זו. החוק מבחין בין שכירות לעצמאיות: שכירה מקבלת דמי לידה בהתאם לשלושת החודשים שקדמו ללידה ואילו עצמאית, מקבלת דמי לידה בהתאם לשיעור הכנסותיה באותה שנה הקלנדרית, כאשר לחישוב נכנסים גם החודשים שלאחר הלידה. לפיכך, נשים עצמאיות (המהוות כחמישה אחוזים מתוך כלל הנשים העובדות, לעומת גברים עצמאיים שמהווים כ-8.9 אחוזים מכלל הגברים העובדים) מופלות לרעה, מאחר ויש סיכוי גדול שהכנסתן תפחת לאחר הלידה.
עצמאיות מקבלות פחות (צילום: flickr/liormania)
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב דמי לידה למבוטחת עצמאית), התשע"ד–2013, קובעת שהכנסותיה של העובדת יחושבו לפי הכנסותיה בשנה שקדמה ללידה. עוד נקבע כי שר הרווחה יהיה רשאי לקבוע הוראות נוספות לגבי הוצאות העסק בחופשת הלידה ולגבי חישוב דמי הביטוח לעצמאית. ההצעה, עליה חתומים ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) וח"כ דב חנין (חד"ש), מתקנת אפליה משמעותית נגד נשים שמתפרנסות כעצמאיות. היא מעניקה לנשים שבחרו לעבוד כעצמאיות, לצד ההורות, ביטחון כלכלי גדול יותר בתקופה שלאחר הלידה – תקופה שמלווה בכל מקרה בחוסר יציבות. שיטת "ההעסקה העצמית" הולכת ומתפשטת בעולם ובארץ, ומגבירה את הצורך בתיקון המתבקש הזה.
הצעת החוק עברה פה אחד בהצבעה טרומית ב-24 לפברואר, אך מאז לא קודמה. הממשלה הסכימה כי תתמוך בה רק בתיאום ובהסכמת משרד האוצר והביטוח הלאומי. אנו קוראים לחברי הכנסת להמשיך את מהלכי החקיקה בנושא ולהביא את הצעת החוק לדיון להכנה לקריאה ראשונה בוועדות הכנסת.
2. ביטול גיל פרישת חובה. או: מתי האפשרות לפרוש הופכת לחובה לפטר?
כיום יכול המעסיק, ואף המוסד לביטוח לאומי, להוציא לגמלאות עובד שהגיע לגיל הפרישה – 67. בנוסף, מותר לפטר עובד החל מהגיל בו זכאים לגמלה חודשית – גיל 60 – תחת העילה כי הגיע לגיל הפרישה. במציאות בה גיל החיים הממוצע עולה בהתמדה ותשלומי הפנסיה אינם מספיקים לקיום בכבוד, לחייב אדם לפרוש בגיל 67 הינו מעשה פסול הפוגע באנשים שמעוניינים להמשיך ולעבוד לשם פרנסה או לשם עניין. הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – ביטול גיל פרישת חובה), התשע"ד-2013, עליה חתומים 12 חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, מבטלת את החובה על פיה אדם אשר הגיע לגיל 67 מופרש לגמלאות ומתקנת את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה כך שישולב בו גם איסור האפליה מטעמי גיל בהקשר של פרישה מעבודה. ההצעה מבטלת גם את יכולת המעסיק לפטר אדם החל מגיל 60 ולהפלות אותו על רקע הרצון "לפרוש מהעבודה". כדי שלא לפגוע במעסיקים, קובעת הצעת החוק כי תעמוד לזכותם היכולת לפטר עובד בשל המלצת רופא או במסגרת הסכמי עבודה קיבוציים. התומכים במצב הקיים טוענים כי מבוגרים עשויים לתפוס תקנים של עובדים צעירים בשוק העבודה, אולם נתוני הלמ"ס מראים כי שיעור העסקת הצעירים תלוי דווקא בנתונים מאקרו-כלכלים ולא בהעסקת מבוגרים.
הצעת החוק נדחתה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, אך היא בכל זאת עברה פה אחד בקריאה טרומית, בהצבעה 38-0 בתאריך ה-6 בנובמבר 2013. כפי שקורה במקרים דומים, התנגדות הממשלה הביאה לכך כי הצעת החוק "נשכחה". מזה חצי שנה היא אינה מקודמת, למרות שהיא אמורה לעלות לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות על מנת להכינה להצבעה בקריאה ראשונה. אנו קוראים ליוזמי הצעת החוק להביא אותה לדיון בוועדה.
