מופע לובינג מרשים נראה השבוע (שלישי) בוועדת הכלכלה. דיון שנועד לעדכן את נוהלי הפרסום של מוצרי הטבק הקבועים בחוק נראה כאילו שהוא מתנהל בשני אולמות שונים. מצד אחד, מרבית הח"כים ניסו לגבש פיתרון שיפשר בין האינטרס הכלכלי של חברות הטבק לבין זה של מערכת הבריאות, ומרבית הציבור שאינו מעשן. בצד השני, קבוצה גדולה של לוביסטים מחברות השיווק, הטבק, התקשורת ועוד – כולן, באופן טבעי, מתחרות על הגדלת שטח הפרסום המותר.
כאמור, רוב הח"כים פעלו עניינית כדי להגיע לפשרה שתטיב עם העסקים השונים שמרוויחים מפרסום כזה, לבין רוב הציבור שלא מעשן ועמדת מערכת הבריאות. יוצא מהכלל היו חברי הכנסת ועקנין ואילטוב. הם היו היחידים שנחלצו כמה פעמים בקריאות ביניים להגנת הגופים המסחריים הגדולים – נציגי הדיוטי פרי, אתרי החדשות ואחרים. בנוסף אליהם, ח"כ ליצמן הואשם ע"י נציג עמותת "אוויר נקי" בקשרים בין עיתון הבית שלו במגזר החרדי ("המודיע") לבין חברות טבק שונות. למרות זאת, לא הועלו הוכחות לטענה הזאת בהמשך הדיון.
ומעבר לכיפוף הידיים, עלו גם הצעות מעשיות. ח"כ גמליאל וליצמן תמכו בהצעה להקצות שליש מהשטח של עמוד בו מפורסמים מוצרי טבק לטובת פרסומת אזהרת של משרד הבריאות – מכאן באה ההאשמה לניגוד עניינים מצד ליצמן – וח"כ הופמן התנגד. יחד איתו, גם נציג חברת הטבק "דובק" התנגד הצעה משיקולים כלכליים.
הופמן טוען שהמודעות השליליות לא אפקטיביות, וייתכן שהוא צודק – למרות הדפסת הודעות אזהרה על קופסאות הסיגריות עצמן, אין דרך לדעת אם הצעד הזה תרם לירידה באחוז המעשנים. בארבע השנים האחרונות, בהן קיימות אזהרות על קופסאות הסיגריות, אחוז המעשנים באוכלוסיה נותר דומה. לכן מנכ"ל משרד הבריאות לא הסכים מיידית לקבל את ההצעה. כרגע אין למשרד כוונה לנצל את שטח הפרסום הזה. מחיר ההצעה הזו לקופת המדינה: איזון הפסד כספי של המפרסמים בסך 6-7 מיליון שקלים – סכום נמוך מאוד ביחס לקרב הענק שהתנהל באולם.
עוד ויכוח עלה סביב השאלה באילו מקומות ציבוריים ניתן יהיה לפרסם מוצרי טבק באופן גלוי. נציגת ג'יימס ריצ'ארסון (דיוטי פרי נתב"ג) מנסה בכל דרך להגדיל את שטחי הפרסום בתוך שדות התעופה. כאן נבדקו אפשרויות לצמצם את פרסום מוצרי הטבק לתוך שטח החנויות בלבד בהגבלות ספציפיות (תקף גם לקיוסקים), אבל לא גובשה הצעה סופית.
סוגיה אחרת היא הניסיון למנוע פרסום אליו יחשפו קטינים בתדירות גבוהה. עלתה הצעה לאסור פרסום מוצרי טבק בכלי תקשורת שמושכים קהל של בני נוער: אתרי בידור, עיתונות הספורט, מוספי אופנה, סרטים וכו'. בנוסף, מוצע לאסור פרסום בערוצי רדיו וטלוויזיה שאליהם נחשפים קטינים. נראה כלפי חוץ שההצעה לא מגובשת מספיק כדי לעלות להצבעה מיידית. בניגוד להצעה הקודמת, הלוביסטים התקשו להציג התנגדות עניינית להגנה על קטינים.
בשורה התחתונה, אף הצעה לא נראתה מגובשת מספיק כדי לעלות להצבעה. שווה להמשיך לעקוב אחרי הליך החקיקה בנושא. מעורב כאן ים של כסף עם ים של אינטרסים, והזדמנות טובה לגלות מי מהח"כים ממלא פקודות מבעלי הון.
One comment
Pingback: חוק פרסום ושיווק מוצרי הטבק: מאבקי ההון-שלטון נמשכים | המשמר החברתי