שר הבינוי, יואב גלנט, הגיע לדיון זה (27/07/15) בוועדת הכלכלה על מנת להציג את תכניתו השאפתנית לשיפור מערך הדיור הציבורי. לזכותו יאמר, שהוא בא גם לשמוע תגובות והתייחסויות מהשטח. במהלך הדיון ביקש השר שכל הטענות יופנו אליו, גם טענות שנוגעות לחברות עמידר ועמיגור, מכיוון שהוא השר הממונה והאחריות היא עליו. גישה כזו לא רואים כל יום, והיא בפירוש ראויה לציון! (חשוב לציין – מנכ"לי עמידר ועמיגור התבקשו על ידי השר לא לענות ולהגיב לטענות הקשות שהושמעו על התנהלות החברות, אלא רק להאזין). מנגד, המצב הקשה של הדיור הציבורי מחייב התגייסות רוחבית של רוב משרדי הממשלה (קליטה, אוצר, כלכלה, פנים ועוד) והחשש הוא שרצונו הטוב וכוונותיו הכנות של השר עלולות (שוב) לא להספיק.
השר שטח את עיקרי תכניתו וזכה לשבחים מכל חברי הכנסת וחלק גדול מהמוזמנים הנוספים – שבחים שלטעמי ראוי שיגיעו לאחר שיפור דרמטי במצב ולא בשלב כה מוקדם של הצהרות! יחד עם זאת, ההתרשמות הייתה שהשר מחוייב לנושא ומבין שעיקר הבעיה בנושא הדיור הציבורי היא לא כלכלית/כספית אלא חברתית/סוציו אקונומית.
מבחינת הנתונים המצב קשה – לפני 20 שנה היו כ-14% מהדירות במדינה משוייכות לדיור הציבורי, כיום בקושי 2%. כ-3000 זכאי דיור ציבורי ממתינים בתור לדירה, כאשר מלאי הדירות עומד על 400. הקפאת חוק הדיור הציבורי, שנחקק ב-1998, גרם לכך ש-2.75 מיליארד שקל ממכירת דירות ציבוריות לא הלכו לטובת קניית דירות חדשות. 140 אלף איש זכאים לסיוע בשכר דירה, וגם הם – כמו הזכאים לדיור – סובלים מתור לא שקוף, זמני המתנה לא ריאליים, שחיקה בערך הסיוע ועוד בעיות מבניות רבות.
כמו שאמר דב חנין במהלך הדיון, הבסיס לשינוי בנושא חשוב זה היא ההבנה שדיור ציבורי הוא לא בעיה – אלא הפתרון למצוקת הדיור בישראל. הגדלת ההיצע, רענון והרחבת הקריטריונים לזכאים, שיפור זכויותיהם ויצירת שקיפות במערכת המשכנת לכל ארכה יעשו מהפכה של ממש בתחום הדיור בכל המדינה בכלל, ובדיור הציבורי בפרט.
השר הציג חלקים נבחרים מתכניתו (איכלוס 500 דירות עד החגים, 700 עד סוף השנה; התחייבות לשיפוץ נרחב של 4000-5000 דירות בשנה ועוד), אך יחד עם זאת לא שכח לציין שבעיית הדיור הציבורי הוזנחה כ-20 שנה ולכן השיקום יהיה איטי, ארוך וקשה.
חששות נוספים שהועלו על ידי כלל הגורמים היו בעיקר בנושא פינוי/בינוי – שם הועלה חשש מפינוי מהיר אך בינוי איטי, כולל אי יכולת כלכלית של המפונים לעמוד בהוצאות הדירה המחודשת; הנוכחים הביעו חשש גם מיוזמת השר להפיכת עמידר מחברה משכנת לחברה שגם יוזמת בנייה, ובכך לשנות את ייעודה ואת יחסה לדיירים הזכאים; הועלו טענות קשות לחוזים ולהסכמים שבין המדינה לחברות המשכנות (בעיקר עמידר) שבעצם מקדמים ומתמרצים הוצאה ופינוי של דיירים, מכירת דירות וצמצום המלאי הקיים של הדיור הציבורי; הועלו טענות מצד ארגוני הנכים על מחסור בטיפול הולם בצרכים המיוחדים שלהם; הקשחת הקריטריונים לזכאות ואטימות הממסד לגבי הנזק שהקשחה זו גרמה וגורמת היה נושא שזכה להתייחסות ממרב הנוכחים; ואפילו ההתייחסות הלא קיימת בתכנית למגזר הערבי הקורס (גם בתחום זה…) עלתה על פני השטח.
בשורה התחתונה – יש תחושה שהשר החדש קרוב לנושא ומבין את חומרת המצב, כרגע לפחות במילים, והזמן הקרוב יראה אם גם במעשים. הגיע הזמן להפסיק לראות בזכאי הדיור אנשים שקופים, טפילים של המערכת ומחריבי השיטה! הגיע הזמן להתייחס אל הנושא כסוגיה חברתית ממדרגה ראשונה, עם השלכות רחבות היקף על כלל האוכלוסייה ולהפכו ליעיל, שקוף, אפקטיבי ותורם לחוסנה של המדינה!
נ.ב. הממוצע העולמי של מספר הדירות הציבוריות עומד על 51.3 דירות לאלף תושבים. אצלנו בישראל – 7.5 דירות לאלף תושבים.
עוד על דיור ציבורי:
- ועדת העלייה קוראת להקצות מחצית מדירות הדיור הציבורי לעולים חדשים
- ועדת השרים לחקיקה נגד מתן מידע לדיירי הדיור הציבורי
