ועדת הכלכלה התכנסה לפני כשבועיים (ה') לדיון בנושא זכויות הגז במאגר לוויתן. העיתוי המקורי לקיום הדיון היה יום שלישי ה-28 לחודש. הדיון נדחה עקב דחיית חזרתם של חברי הכנסת מפולין ליום חמישי, שאינו יום פעילות בכנסת.
הסיבה לכינוס הדיון בוועדה – טיפול במונופול הגז: בשנת 2010 כשדלק כבר הייתה בעלת הרישיון במאגר תמר, התגלה גז בכמות גדולה במאגר ליויתן שכבר היה בשליטתה באותה עת. כך נוצר מצב שבו למעלה מ-95% ממאגרי הגז בישראל נמצאים בשליטת גורם אחד – שותפות דלק/נובל, מצב מונופוליסטי לכל דבר ועניין.
הממונה על ההגבלים העסקיים יזם את הדיון – תוך הצגת המצב, הצגת הפתרון האופטימלי, ולעומתו – את הפתרון האפשרי לדעתו, והמועדף עליו. וכפי שאמר מבקר המדינה, שפירא, בדו"ח האחרון:
הנושאים שעלו לדיון:
1. בעלויות על הגז –
פתרונות מוצעים – הכרזה על ליויתן כהסדר כובל, פיצול מוחלט בין המאגרים הגדולים או מכירת מאגרים קטנים, כריש ותנין.
2. נגישות הגז –
הבעיה- הגז לתעשייה מסופק כיום רק לאזורים אליהם מגיע צינור הגז שמחובר ממאגר תמר למתקן קליטה בחוף בדרום, ולכן מפעלי תעשיה בצפון הארץ ותחנות כוח פרטיות אינם מקבלים את הגז הנדרש לקיומם. בנוסף – לא פותחו תשתיות הולכה והגז אינו נגיש לרב המשק הישראלי.
הפתרונות המוצעים – צינור נוסף, מיידי, ממאגר תמר לאשקלון, באמצעות ים תטיס, או מליויתן לאשקלון כשלב מיידים
3. מחיר הגז –
מחיר הגז הוא מרכיב חשוב ביוקר המחיה.
הבעיה – מחירי הגז גבוהים יחסית לעלות הפקתם ואינם תורמים להורדת יוקר המחיה.
הפתרונות שהוצעו – פיקוח מרבי על המחירים או הורדת מחירים באמצעות יצירת תחרות בין מאגרים שונים.
ראוי לציון מיוחד:
- חלקו הראשון של הדיון התמקד בדיון בפתרונות ליצירת תחרות ונראה היה כאילו מטרת הדיון היא יצירת תחרות, ולא מציאת פתרונות לתופעות הלוואי הקטלניות של המצב המונופוליסטי שנוצר במשק הגז בישראל.
- שוב ושוב הובא הנימוק המאיים שהליך משפטי 'צודק'" יגרום לדחיית פיתוח ליויתן ויווצר מחסור בגז בישראל.
- זמינות הגז ומחירו – תופעות הלוואי של המצב – קיבלו התייחסות ככל שהדיון התקדם וככל שהדוברים החברתיים הצטרפו לדיון.
- במהלך הדיון התבררו מספר עובדות מהותיות חדשות, ביניהן: 1. הגז בתמר ייגמר כבר בשנת 2017 (דורש ברור נוסף); 2. תחזיות צריכת הגז של המשק הישראלי שלפיהן פועל הממונה אינן תואמות לתחזיות מקצועיות אחרות, גבוהות בהרבה; 3. הממונה הקודמת השאירה את נושא ההגבלים העסקיים במאגר ליויתן ללא טיפול.
- יומיים לאחר קיום הוועדה, התברר שמאגר תמר-מערב מכיל גז בכמויות גדולות, כך שחישוב שהוצג בדיון כמאזן את מצב המונופול, כבר אינו תקף..
- המאגרים הקטנים, כריש ותנין, המוצעים למכירה על ידי הממונה כפתרון לזמינות הגז ותחרות במחיר, עדיין לא קיבלו מעמד רשמי כ"תגלית", כך שגם הגז מהם לא יהיה זמין בשלב המידי.
- גם האפשרות לפיצול הבעלות בין ליוויתן ותמר לא תשרת את התחרות, כדברי הממונה – מי שיקבל את הזיכיון על ליותן יחכה שהגז מתמר ייגמר, כבר ב 2017, וכך ישלוט במחירי השוק , ושוב ייווצר מצב מונופול.
- חמישה ימים לאחר קיום הוועדה התגלתה מסכת קשרים עסקיים ואישיים בין הממונה הקודמת, רונית קן, לבין אישים וחברות בענף הגז.
הממונה על ההגבלים העסקיים: משק הגז מצוי במצב של מונופול. הנזק כבר נעשה. את התחרות נוכל לנסות ליישם בזמן שייחתמו חוזים חדשים.
פצצה מס. 1 – הייתה הפרה של הוראות הממונה. השאלה – ממתי, ומי אחראי
פרופסור גילה מסביר שהיזמים היו צריכים לבקש אישור מהממונה טרם סגירת החוזים על ליוויתן, ובכך שלא ביקשו – הפרו את הוראות הממונה, שהיא עבירה פלילית ממשית עם עונשי מאסר בגינה.
לדבריו : "כל מה שאני יכול לעשות הוא להכריז שהייתה הפרה ורק בית משפט יכול להוציא אותם פיזית מהמאגר, וזה יכול לקחת שנים ארוכות". הוא מסביר איך גם הפיצול בין המאגרים הגדולים לא יעזור – כי לדעתו ה"שחקן" החדש שיקבל את ליויתן יחכה שמאגר תמר יתרוקן, ב-2017, ורק אז יתחיל למכור מליותן, כך שיוכל למכור שוב במחיר גבוה, ושוב ייווצר מצב של מונופול.
עו"ד גלעד ברנע, מומחה בתחום ההגבלים העסקיים שעבד בעברו במשרד הממונה, משוכנע שיש הפרה של הוראות הממונה ומדגיש שחובת הממונה לפעול, ולא – היועץ המשפטי לממשלה יהיה חייב להנחות אותו.
שלב חשוב בדיון התמקד באחריות ובעיתוי להכרזה על ליויתן כהסדר כובל.
היזמים היו אלה שפנו ביוזמתם לממונה בנוגע להכרזה על הסדר כובל, טען עו"ד ברנע בנוגע למאגר תמר, ומשלא לא עשו כן לגבי מאגר ליוויתן – הם האחראים על מעמדם כמפרים הסדר כובל. אמירה זו הביאה התפרצות מהצד של דלק. עורך הדין אגמון דרש את רשות הדיבור, והסביר בהתרגשות כי הממונה הקודמת, רונית קן, חששה והזהירה מעסקאות עם ישראמקו ודרשה מהם לבוא אליה רק עם תגליות רשמיות ולא לפני שהוגדרו כתגלית. היא לא דרשה להתייחס לנובל, לא לדור גז וגם לא לרציו שהיה להם אחוז קטן מאוד, אלא רק לישראמקו . כמו כן הסביר אגמון שהממונה הקודמת, רונית קן, הייתה זו שזימנה אותם לגבי ההסדר בתמר ולא הם פנו אליה, ולכן ציפו שכך תנהג גם לגבי ליויתן.
כשלושה ימים לאחר קיום הישיבה המדווחת, פורסמה ידיעה לפיה רונית קן מועסקת כדירקטורית ברציו, אחד מבעלי השליטה בליויתן, ועוד כהנה וכהנה קשרים הקשורים לנושא.
דיון ועדת הכלכלה, באולם מלא באורחים ומוזמנים
פצצה מס. 2 – בשנת 2017 לא יהיה גז בתמר. כנראה שיש פתרון זמין
מאז התגלה מאגר ליויתן ב-2010 טענו בעלי הרישיון, גם במענה לעתירות שהוגשו בבג"צ בנוגע ליצוא הגז, כי תצרוכת הגז של המשק הישראלי קטנה, ואינה יכולה לשאת את עלויות הפיתוח הגבוהות מאוד של ליויתן.
טיעון זה לא עלה בקנה אחד עם ידיעות אחרות שהתפרסמו באותה עת והעידו על כך שחברת החשמל מוציאה מידי שנה למעלה ממילארד שח על יבוא גז ודלקים במחיר גבוה מיכוון שבעל הזיכיון בישראל אינו מסוגל לספק לה. הסכומים שהוזכרו קרובים לעלות פיתוח ליויתן…
והיום, כאשר שוב עלתה האפשרות לדחיית פתוח ליויתן עקב הצורך בטיפול בבעיות שיצר המונופול, גילה הממונה שכמות הגז המצויה בתמר תספיק רק עד שנת 2017, נתון שלא היה ידוע עד כה, ומעיד לכאורה על צריכה גבוהה של המשק הישראלי, בניגוד לנאמר עד כה.
האיום במחסור בגז היא הסיבה העיקרית שבגינה הממונה חושב שלא ניתן להיכנס להליכים משפטיים ארוכים שיביאו לפיצול מוחלט של הבעלויות, שהוא הפתרון המועדף על ידו ועל ידי היועצים המקצועיים.
פתרון זמין: במהלך הדיון הועלו שתי הצעות מעשיות (על ידי נועם סגל, וחנה קופרמן) לפתרון בעיית המחסור בגז. ההצעות מתבססות על מאגר ים תטיס שהתרוקן, ועל צינור הגז שהוליך את הגז ממצרים לישראל. ממה שהבנתי – כל אחד מן הפתרונות כלכלי, ישים בטווח זמן סביר, ויכול לפתור את בעיית זמינות הגז בכל אזורי הביקוש לשנים הקרובות
הפתרון האופטימלי – נדחה על הסף
הפתרון האופטימלי לפתרון בעיית המונופול, לתפישתם של ברוורמן וגילה, הוא: פיצול בעלות מוחלט בין שני מאגרי הגז הגדולים ביותר – תמר וליוויתן, וגם פיצול הזכויות בתוך מאגר ליוויתן. שניהם דוחים את ישימות האפשרות הזו מכיוון שהם צופים הליך משפטי מורכב מאוד, שייקח שנים רבות, לא יפתור בטווח הקצר את בעיות המונופול, ועלול להשאיר את המשק בלי גז.
הפתרון שמציע הממונה – מכירת שני מאגרים קטנים, כריש ותנין, שיהוו תחרות משמעותית למשך 14 שנה. יש לציין כי על פי נתונים המצויים בידי העמותות המקצועיות על צריכת הגז הצפויה במשק הישראלי – כמות הגז במאגרים שהוצע לפצלם תוכל להוות תחרות משמעותית רק ל-7 שנים.
לוח זמנים ארוך והליך משפטי – סיבה, או תירוץ?
מרבית הדוברים המקצועיים (פרט לאנשי דלק) חשבו שהפתרון האופטימלי הוא פיצול מוחלט בין שני המאגרים הראשיים, הגדולים – תמר וליויתן. אבל – חלק מהם פסלו אפשרות זו מפאת אורך ההליך והעובדה שהליך משפטי יקפיא את פיתוח ליויתן, וייצור מחסור גז בישראל.
עו"ד נילי אבן חן מהתנועה לאיכות השלטון לא קיבלה את הטענה שההתדיינות המשפטית תהיה גורם מעכב, ולא מסכימה שהעיכוב הוא נימוק לדחיית הפתרון הרצוי והנכון לצרכנים, אזרחי ישראל. היא מציעה להתמקד ביצירת הליך משפטי מהיר, כפי שמאפשר החוק במצבים כאלה. היא מדגישה שבתחום ההגבלים העסקיים יש קביעות ברורות בחוק, ויש חובה ומודעות לכך שיש צורך בהתדיינות קצרה, ולכן צריך וניתן לקצר את הדיון.
הגב' ממשרד האנרגיה מדגישה שגם הפתרון המוצע ליצירת תחרות באמצעות מכירת שני המאגרים הקטנים, לא יאפשר אספקת גז בטווח הקרוב – כי אלו עדיין לא הוכרזו כ"תגלית" (הסבר על המשמעות-בהמשך), ומזהירה שגם במהלך הזה צפויים עוד הליכים ביורוקרטיים שיגזלו לא מעט זמן.
המשק מחכה לגז – מי ומתי צריך היה לפתח את ליויתן
הגדרת מאגר כ"תגלית" על ידי הממונה על הנפט במשרד האנרגיה הכרחית כדי לפתח את המאגר, אומר מר ורשבסקי, הממונה על הנפט , ומסביר במהירות, מבלי שנשאל, שרק עכשיו קיבלו את כל המידע ולכן רק עכשיו אפשר היה להגדירו כ'תגלית'.
ומתוך ראיון של קרן נויבך עם פרופסור גילה ברשת ב', שהתקיים יום לאחר הדיון בוועדה:
קרן: בעצם מה שאתה בא ואומר לי זה את הדבר הבא. הרי למדינה יש סמכות לאכוף פיתוח שנתיים מיום התגלית. זה לא קרה בלוויתן. לאיש הזה, לתשובה, יש משהו בידיים שבעצם שייך לכולנו, וזה מאגר לוויתן, והוא לא מפתח אותו. הוא בעצם מחזיק אותנו כבני-ערובה. אתה אומר: "אני לא יכול לעשות כלום". אני לא מספיק בקיאה בחוק להגבלים עסקיים, אני מניחה שאם אתה אומר לי זה המצב. "יש אחרים שיכולים לעשות ולא עושים", שוב כי מה, כי הם מפחדים ממנו? היית במספיק ישיבות כאלה כדי להבין למה הם לא עושים את זה? אם אנחנו משלמים היום 30% יותר על החשמל, על פי רשות החשמל, כולנו מפסידים מזה.
גילה: מסכים איתך לגמרי. אני מומחה להגבלים עסקיים, אני לא מומחה לדיני אנרגיה, אני מניח שאם היית מראיינת אותם, הם היו אומרים שגם הם אומרים שצריכים הליך משפטי כדי להוציא אותם משם, כדי להכריח אותם, וכו'.
מה המשמעות של הגדרת מאגר כ"תגלית" ולמי כדאי שהיא תהיה מאוחרת ככל האפשר.
הגדרת מאגר כ"תגלית" מכניסה את היזם באופן רשמי להתחייבות להתחיל בתהליך פיתוח והזרמת גז לישראל בלוח זמנים מחייב, שאי עמידה בו גורמת לאובדן הרישיון, והזיכיון חוזר לידי המדינה. הכרזה מאוחרת מאפשרת ליזם לדחות השקעות בפיתוח המאגר, דחיה היוצרת מחסור במשאב חיוני ומסייעת להעלאת מחירים.
למרות ההכרזות החגיגיות של בעלי הזיכיון על תגליות הגז במאגר ליותן כבר בשנת 2010 – רק בימים אלה, לאחר למעלה משלוש שנים, המאגר הוכרז רשמית כ"תגלית" על ידי הממונה על הנפט במשרד האנרגיה .
לכמה גז זקוק המשק הישראלי? תלוי את מי שואלים
הגדרת פוטנציאל צריכת הגז של המשק הישראלי היא נתון בעל משמעות כבדה ביותר בקבלת החלטות הקשורות לכמות היצוא האפשרית, לקצב היצוא, למיקום מתקני הקליטה והזיקוק, וכן על דרכי ההולכה.
בעלי הזיכיון, שהקפיאו את פיתוח ליויתן ולא פיתחו צינור נוסף מתמר, וגם הממונה על ההגבלים העסקיים – נוקבים בפוטנציאל צריכה נמוך, אבל במקביל, בחלק אחר של הדיון, טוענים שבשנת 2017 , עוד שלוש שנים – מאגר תמר כבר יהיה ריק. הכל נמכר כפי שאמר גילה. גם הזמן החולף מוכיח אחרת; הדרישה לגז בישראל עולה מיום ליום, וסקרים וכלכלנים רבים חושבים שכאשר הגז יהיה זמין יותר – המשק הישראלי הצמא לאנרגיה זולה בכל מגזרי המשק, יצרוך כמויות שלא ישאירו רזרבות גדולות ליצוא.
הדרישה: פיקוח מחירים מירבי, כי כל סנט קובע
שלי יחימוביץ, כבר בדברי הפתיחה, קראה לפיקוח על המחירים. עו"ד ברנע מסביר את שיטת התמחור הנכונה והמקובלת למצבי מונופול במשאב חיוני: עלויות + רווח נורמטיבי סביר, וממליץ לממונה לפנות לבית הדין במידה ותהיה התנגדות. לדעתו – על הממונה חלה החובה לפעול, ולא – היועץ המשפטי לממשלה יהיה חייב להנחות אותו.
נורית גל מרשות החשמל הסבירה שחברת החשמל כבולה בחוזי קניה ארוכי טווח במחירים גבוהים, והדגישה את החשיבות של התחרות על כל סנט במחיר הבסיס, שהופך למשמעותי מאוד במחיר בסוף התהליך. היא הדגישה שהרשות זקוקה לתמיכה ציבורית ליצירת השינוי. עמדה על החשיבות שבעריכת חוזים קצרי טווח, שאינם כובלים במחיר לשנים רבות, וכמו כן – חוזים על כמות שהרוכש מסוגל להשתמש, ואם לא זקוק לה – לאפשר לו למכור לאחרים.
גילה, מתוך הראיון עם קרן נויבך למחרת הדיון בועדת הכלכלה:
גילה: רוב החוזים עם הלקוחות הגדולים, כבר נחתמו. הנזק כבר נעשה. את התחרות נוכל לנסות ליישם בזמן שייחתמו חוזים חדשים… כלומר- בשנים הקרובות אין שום סיכוי להורדת מחירי האנרגיה וכפועל יוצא אין שום סיכוי להורדת יוקר המחייה!!! אבל… לממונה על ההגבלים העסקיים ולממשלה יש את הכוח לפתוח חוזים ולהוריד את המחיר. הבעיה- כולם פוחדים מהמונופול.
עלות הפקת יחידת חום ליזם – כ 1.5$. בחוזים ארוכי טווח לחברת החשמל, נמכרת יחידת חום במחיר של בין 6$ ל 8$
כשעוסקים במשאב חיוני, השקיפות – קריטית
הצורך בשקיפות של החוזים הנערכים בין גורמי הממשלה לבין הגורמים הפרטיים עבר כחוט השני לאורך כל הדיון. ברוורמן אינו מבין את הסיבות להסתרה ואומר: "לפעמים בגלל אי השקיפות הדברים נראים כקונספירציה. בשביל מה יש כנסת? בשביל שביום שני נרים ונוריד ידיים אוטומטית או כדי שיהיה כאן דיון רציני ושקיפות לציבור? התוצאה – כנסת ישראל מתרוקנת מתוכנה" .
גם שלי יחימוביץ מדגישה את חשיבות וגורליות הדיון, המתקיים לראשונה בשקיפות. ומדגישה שוב ושוב בפני גילה את חד פעמיות וגורליות ההחלטה שעומדת לפתחו ושתשפיע לדורות.
יעל כהן פארן מהפורום הישראלי לאנרגיה – מקשרת בין המתרחש כיום בישראל לבין תחילת דרך הדלק בארצות הברית ומדגישה את גודל השעה. מציינת את ההבדל בשמו של הממונה על ההגבלים העסקיים בישראל, לעומת ארה"ב.
סיכום
כצפוי, דלק מסכימים לקבל את הפתרון המומלץ על ידי גילה ועל הממונה על הנפט ממשרד האנרגיה. כדבריהם- הם, נעתרים ומוכנים להיפרד משני האמגרים – כריש ותנין, , למרות שהשקיעו 700 מיליון שקל,
כאן המקום לציין שדלק כבר הרוויחה בגין השקעותיה במאגר תמר למעלה מ-35 מיליארד שקל.., היה מעניין לשמוע את גדעון תדמור משכנע שהגז חיוני ודחוף לישראל… כאילו לא עיכב את פיתוח הצינור הנוסף והמאגר הנוסף, וכאילו מעולם לא רצה לייצא את רובו.
שלי יחימוביץ' טענה שהרעיון למכירת שני המאגרים הקטנים כפתרון לבעיית המונופול הוא רעיון של תשובה. לדבריה – לא כריש ולא תנין – סרדין! … כשהסרדין – לנו, והלוויתן לתשובה.
בסיכום הישיבה, יו"ר הועדה, ח"כ ברוורמן, קרא לממשלה להפעיל תכנית לפיקוח על מחירי הגז, ברוח ההצהרות שמשמיעים ראש הממשלה ושר האוצר בנוגע להורדת מחירים והורדת יוקר המחיה.
קישורים בתחום הגבלים עסקיים
- מרתק – יובל שטיניץ: תועלת הגז בארץ גדולה מתועלתו ביצוא. שבוע לאחר הדיון בוןעדה
- שראמקו: שותפות תמר מעכבות בפועל את פיתוח מאגר הגז אבי בר אלי, דה מארקר, 16.12.2010
- האוסטרלים ישברו את מונופול הגז? שוקלים לפצל מאגר לווייתן אבי בר אלי, דה מארקר, 06.01.2013
- כיצד יטפל דיוויד גילה בהסדר הכובל של השותפות במאגר הגז לווייתן? איתי טרילניק, דה מארקר, 6.3.2013
- סתיו שפיר ללנדאו: "הסבר למה חילקת חינם מתנות לדלק ונובל אנרג'י" מרץ 2013
- באיחור של שנתיים: המדינה מתחילה לפקח על מחירי עסקאות הגז ליאור גוטמן, כלכליסט, 16.04.13
- עזריאלי ימכור לתנובה גז טבעי דחוס ב-70 מיליון שקל דה מרקר, 23.6.2013
- מתגברים את תמר: חברת החשמל תרכוש גז מיובא במיליארד שקל דה מרקר, 11.8.2013
- האוצר דואג שמחיר הגז יהיה גבוה ד"ר יוסי הולנדר, דה מרקר, 9.10.2013
נוכחים: יו"ר הועדה ח"כ ברוורמן, ח"כ שלי יחימוביץ-עבודה, ח"כ אריאל אטיאס-ש"ס, פרופסור דיויד גילה – הממונה על ההגבלים העסקיים,
משרד האנרגיה – הממונה על הנפט-מר ורשבסקי, דלק – יו"ר דלק אנרגיה גדעון תדמור, עו"ד אגמון,,דוד סבן וקירשנבאום – מדלק קידוחים – זוהו במעגל השני.
ארגונים החברתיים – עו"ד גלעד ברנע-מומחה בהגבלים עסקיים, יעל כהן פארן ונועם סגל, מהפורום הישראלי לאנרגיה, עידן דורפמן מהעמותה לכלכה בת קיימא, ג'ון קגן מהעמותה לדמוקרטיה מתקדמת, ניצן מתן ואנוכי – המשמר החברתי , נילי אבן חן מהתנועה לאיכות השלטון, אייל עופר מישראל יקרה לנו, עו"ד אריה ניגר מ המכון לאנרגיה וסביבה, נציג של יצרני החשמל הפרטיים, ותעשיין.
בלטו בהעדרם – כל חברי הועדה, פרט ליו"ר, ולח"כים יחימוביץ ואטיאס.
