ביום ג' (30/06/15) דנה ועדת הכלכלה של הכנסת בפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן (להלן – הפרויקט). בדיון נכחו שר התחבורה ישראל כץ (ליכוד) ו-11 ח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה, חלקם במשך כל הישיבה. רק על פי הנוכחות הרבה של ח"כים ונציגי גופים שונים ניתן להבין מה רבה חשיבותו של הנושא הנדון. כמעט כל הח"כים מצאו לנכון לציין בפתיחת דבריהם את ברכתם לשר שהצליח להביא את הפרויקט לתחילת ביצועו (ב-2 באוגוסט 2015) ועל פי התכנון לסיימו בעוד כחמש או שש שנים (עד אוקטובר 2020 או 2021). מדובר בסלילת נתיב של 24 ק"מ לרכבת קלה שתחבר בין פתח תקווה-תל אביב-בת ים ויכלול 10 תחנות תת-קרקעיות. 12 ק"מ מהנתיב יהיו תת-קרקעיים ו-12 ק"מ הנותרים – עיליים.
לדברי השר מדובר בפרויקט רציני ומשמעותי הן מבחינת אומדן העלות – 16.1 מיליארד שקלים שיוצאו על פי לוח זמנים מעודכן, והן מבחינת התנאים הקשים לביצועו: חסימת כבישים והסדרת התנועה הציבורית תוך תגבור המשטרה לאכיפת השימוש בנת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית), שימור בתים, התחשבות בעסקים קטנים הנמצאים בתוואי של הפרויקט ועוד. השר הבהיר שככלל הוא בעד יוזמה פרטית אלא שבמדינות אחרות הגיעו למסקנה שחברות פרטיות אינן מסוגלות לבצע את הפרויקט ולכן נוצרה ההתקשרות עם חברה ממשלתית בשם נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים, שאחראית על תכנון והקמת מערכת הסעת המונים בגוש דן.
כל הח"כים והמוזמנים לדיון שהביעו את עמדתם בנושא הדגישו את הצורך בהסדרת תחבורה ציבורית יעילה: תגבור מספר האוטובוסים שייסעו בנתיבי התחבורה הציבורית, הכנת שבילים לאופניים, הגדלת תדירות הרכבות הבין-עירוניות, יידוע הציבור על שינויים בתוואי התחבורה הציבורית ועל יעדי הקווים בכול אמצעי התקשורת הקיימים וכד'. עוד צוינה הכנת מגרשים ל"חנה וסע" בתשלום ושאטלים לתל אביב בחינם, דהיינו הקלה בדרכי הגישה של הבאים מחוץ לתל-אביב. חלק מהדוברים הדגישו כי יש לתת את הדעת כיצד יוכלו התושבים המקומיים לנוע בתוך עירם והיכן יחנו את רכבם הפרטי; וכי על פי התכנון הקיים אזור דרום-מזרח העיר תל אביב ינותק משאר חלקיה ולא תהיה גישה לצד המערבי. עוד צויין כי בעניין שינוי קווי התחבורה הציבורית יש לשתף נציגי ציבור.
פיצוי העסקים שייפגעו מהעבודות במרכז הדיון
מרבית הדוברים הביעו חשש לפגיעה בבעלי העסקים הקטנים באזורי עבודות הסלילה וסברו כי יש למצוא דרך לפצותם. מנכ"ל נת"ע יהודה בר און הבהיר כי מדובר בכ-200 בעלי עסקים הצמודים ישירות לתוואי העבודות וכי קבלני העבודות התחייבו לספק את האמצעים לפריקה ולטעינה של סחורה. מבין ההצעות שהושמעו חזרו הדוברים על הצורך לפצות את בעלי העסקים באמצעות פטור מלא או חלקי בארנונה או בכל דרך אחרת שתמצא מתאימה וראויה. אלא שח"כ הכנסת דוד ביטון (ליכוד) סבור שאין הפטור מארנונה מהווה פיצוי נאות ומשמעותי גם אם משרד האוצר יחזיר לרשויות את ההיקף הכספי של ההנחה או של הפטור. השר העיר בהערת ביניים כי לא קיימת אופציה כזו של החזר בידי האוצר.
ככלל נראה שכל בעל עסק בסביבה הקרובה לעבודות הסלילה, בין אם בבעלותו ובין אם בשכירות, אמור לעשות את החשבון העסקי שלו ולהחליט כיצד לנהוג. מן הסתם ההחלטה תהיה מבוססת על האופן שבו תיערך הרשות המקומית ונת"ע ליצירת דרכי גישה נוחים למקום.
נת"ע היא החברה שאמורה להתקשר בחוזים עם קבלנים ועם גופים שונים שנוטלים חלק בעבודות סלילת הנתיב של הרכבת הקלה, כולל חוזי רכישה בסדרי גודל גבוהים, כמו קרונות לרכבת. מן הראוי היה שהח"כים יפנו שאלות נוקבות וקשות לשר ולמנכ"ל נת"ע הנוגעות להיערכות החברה לפרסום מכרזים, כולל הקריטריונים לבחירת הזוכה, לדרכי הפיקוח שיהיו על ההתקשרויות של נת"ע, לאופן גיוס ומינוי עובדים לתפקידים בכירים בחברה וכד', שאלות שלא נשאלו. חבל יהיה אם בדיקת הנושאים הללו תהיה בדיעבד, אז או שיהיה מאוחר מדי או שהדבר יגרום לעיכובים בעבודות ואי עמידה בלוח הזמנים וכמובן לעלויות נוספות.
יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) הודיע בדיון שתמונה ועדת משנה בראשות ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) שתלווה את הפרויקט. יש לקוות שבדיוני ועדת המשנה יישאלו שאלות נוקבות ויהיה מעקב צמוד אחר אופן ביצוע ההתקשרויות עם גופים חיצוניים והעבודות ואופן התנהלותה של נת"ע כחברה ממשלתית שאמורה לתת דין וחשבון לציבור.
עדויות קודמות בנושא:
