פורסם במקור באתר העוקץ
פעילי הוועדה העממית מיפו נסעו ביום ג' (22/07/14) יחד עם פעילי דיור ציבורי מכל הארץ ליום הדיור הציבורי בכנסת, שבו דנו בכל ועדות הכנסת בנושאים הקשורים לדיור הציבורי. לקחנו חלק בדיונים של ארבע ועדות. כמו כן, ניצלנו את ההזדמנות להיפגש עם חברי כנסת ונציגי החברות המשכנות כדי לקדם את הטיפול בבעיותיהם הספציפיות החמורות של מספר משפחות יפואיות. לשמחתי, השגנו בחלק זה כמה הישגים.
הדיון החשוב ביותר התקיים בוועדת הפנים, שבראשותה יושבת ח"כ מירי רגב. במהלך דיון זה נידונו ההסתייגויות לפרויקט הותמ"ל – הצעת חוק העוקף חוקי תכנון למיניהם על מנת לבנות במהירות פרויקטים גדולים מאוד בעיקר במרכז הארץ. כתוצאה מחוק הותמ"ל, אמורות להיבנות בכל הארץ כ-150 אלף דירות חדשות, כאשר על פי ההצעה המקורית היו אמורות להיבנות גם 30 אלף דירות להשכרה בתנאי דיור סוציאלי ודיור בהישג יד. עד לאחרונה תמכו רוב חברי הכנסת בחוק, אך מפלגת יש עתידמנסה לבצע מחטף: היא הוציאה את סעיף הדיור הסוציאלי ובמקומו מקדמת אלטרנטיבה אותה היא מציגה בכלי התקשורת כחברתית – כמיליארד שקלים (אשר יגויסו בעתיד מהציבור ממכירת דירות הדיור הציבורי) יועברו לקרן הדיור הציבורי.
נשמע טוב, נכון? אז לא, ממש לא. בדיקה מראה שמאותו כסף (שאולי לא יגויס כלל) ניתן לבנות רק כ-800 דירות לדיור ציבורי בשכונה אחת או בכמה שכונות, כלומר שוב גטו לעניים. אם בכלל ייבנו. כי בינתיים הכסף שכבר נמצא בקרן הדיור הציבורי משמש לבניית כבישים בשטחים ומימון השמירה על מתנחלי מזרח ירושלים. בקרן מיליונים רבים מזה כמה שנים, אבל אפילו דירה אחת לא נבנתה. אז למה שנאמין שבעתיד כן יבנו מכספי קרן זו?
במילים אחרות: במקום בניית 30 אלף דירות לזכאים שזקוקים לדיור במסגרת הותמ"ל, בתוך שכונות איכותיות וחדשות שייבנו בכל הארץ, יבנו אולי אולי אולי עוד גטו קטן לעניים, אי שם. אולי. ואולי גם לא.
לשינוי של מפלגת יש עתיד הוגשו הסתייגויות רבות, ולא רק על ידי חברי האופוזיציה אלא גם מתוך הקואליציה. לכן החליטה יו"ר הוועדה רגב, לקיים דיון הסתייגויות אחת בלבד על מנת להביא את החוק כבר היום להצבעה בכנסת. היא גם החליטה שהיא תיתן את זכות הדיבור לחברי כנסת בלבד. לכל חבר כנסת? לא, גם זה לא, רק לחברי כנסת שנרשמו מראש לדבר. אמרה והוסיפה: "כאן הדמוקרטיה הסתיימה". אנחנו נרשמנו מראש לדיון והגשנו גם בקשות מסודרות לקבל את זכות הדיבור במהלכו. הכנו את עצמנו היטב להגיד את עיקרי הדברים תוך זמן מאוד קצר, כי לא מקבלים יותר מ-2 דקות במצב רגיל. אך המצב איננו רגיל אצל ח"כ רגב. אצלה אין דמוקרטיה. אפילו לח"כ "שלא נרשם מראש" היא לא נתנה את זכות הדיבור. עוד הוסיפה, שהתייעצה עם היועץ המשפטי ושמותר לה להתנהל כך, "ושהיא עושה את זה בגלל בגלל מצב החירום". מצב החירום? בדיוק. בשל המצב הבטחוני, כך היא מקווה, איש לא ישים לב איך יעבירו עוד חוק שטוב רק עבור הקבלנים וחברות הנדל"ן.
מאבטחים מוציאים החוצה את נשות הדיור הציבורי מהדיון (צילום: שתי"ל)
היא לא הסכימה שנדבר. אם לא נותנים לנו את זכות הדיבור, אנחנו ניקח אותה, וכך היה. ח"כ רגב ברחה מחדר הישיבות והודיעה שתחדש את הדיון רק בשעה שש בערב. חשבה כמובן שנלך. אבל לא הלכנו. ניצלנו את הזמן והתחלקנו לקבוצות קטנות וניגשנו לדבר עם חברי הכנסת על מנת שיסתייגו מהשינוי המיטיב רק עם הקבלנים. שיסתייגו משינוי החוק. כשחזרנו בשש, קבוצה גדולה של שומרי הכנסת לא נתנה לנו להיכנס לחדר הדיונים (כזכור, רגב כבר הודיעה שהדמוקרטיה הסתיימה). אז עשינו רעש בחוץ, הרבה רעש. היום החוק יובא להצבעה בכנסת. מקווה שלא יעבור. הגדיל לעשות כלב הנחייה בשם "הוֹפ" (תקווה) שהקיא על רצפת הכנסת המצוחצחת.
בוועדה לזכויות הילד אמור היה להתקיים דיון אודות ילדים שמפונים מדירות הדיור הציבורי. נציגי משרד השיכון ומשרד האוצר לא הגיעו לדיון על אף שהוזמנו ושעל פי חוק הם חייבים להתייצב. לכן יו"ר הועדה, ח"כ אורלי לוי אבקסיס, סירבה לקיים את הדיון. באמת אין טעם לקיימו ללא נציגי משרדי הממשלה. ואילו בוועדת הכלכלה מבקר המדינה הודיע שרמת התחזוקה של החברת המשכנות היא כה ירודה עד שמדובר בפגיעה בכבוד האדם המתגורר בדירות ציבוריות. נציגי משרד השיכון אמרו שתקציב התחזוקה גדל מ-430 שקלים לדירה לשנה ל-500 שקלים לדירה לשנה. ממש נדיבים. עדויות מחרידות הוצגו בפני חברי הוועדות.
חברי הלובי לדיור ציבורי הסבירו שם איך "מנגנון התמריצים השליליים" פוגע בדיירים ומיטיב עם החברות המשכנות, אותן האוצר רוצה להפוך לחברות "רווחיות". אך דיור ציבורי איננו יכול להיות רווחי, אם הוא באמת רוצה להיות דיור המיטיב עם דייריו. מנכ"ל עמידר ציין בתחילת דבריו שיש מאות דירות פנויות. כאשר נשאל איך הדבר מתיישב עם אלפי משפחות זכאיות הממתינות שנים לקבלת דירה, חזר בו. מסתבר שבין חדרה לגדרה יש כ-20 דירות פנויות. חלקן ממתינות לשיפוץ או כבר לא ראויות לדיור. ומה עושים בדירות "הלא ראויות למגורים"? מוכרים אותן בשוק הפרטי במכרזים לכל המרבה במחיר "כי השיפוץ עולה מעל 200 אלף שקלים".
הממממ, בואו נעשה שנייה חשבון: משפחה זכאית לדיור ציבורי ממתינה ביפו 12 שנה עד לקבלת הדירה. כל חודש היא מקבלת 2,700 שקלים סיוע בשכר דירה, ז"א 32,400 שקלים בשנה. ב-12 שנות ההמתנה לדירה היא מקבלת 388,880 שקלים סיוע בשכר דירה שהולכים כמובן לבעל הדירה בשוק הפרטי. לא יותר זול ואחראי להפוך דירה ציבורית לראויה למגורים ולמסור אותה למשפחה זכאית?
אבל המדינה רוצה לחסל את הדיור הציבורי. וכל האמצעים כשרים.
יהודית אילני היא פעילה יפואית
עדויות נוספות מיום הדיור הציבורי בכנסת:
