השבוע דנה ועדת השרים לענייני חקיקה ב-14 הצעות חוק פרטיות, 7 טיוטות חוק ממשלתיות ו-2 הצעות להמשך הליך החקיקה על הצעות חוק מהכנסת הקודמת ("החלת דין רציפות"). מבין הצעות החוק הפרטיות, הוועדה הביעה תמיכה מותנית ב-5 הצעות חוק (כלומר, תמיכה בכפוף להסכמת משרדי ממשלה או להצמדה להצעת חוק ממשלתית), התנגדה ל-4 הצעות ודחתה את הדיון ב-5 הצעות נוספות.
בשנים האחרונות הפכה ועדת השרים לענייני חקיקה לגוף העיקרי שאחראי על חקיקת חוקים בישראל. חבריה מתכנסים מדי יום ראשון כדי לקבוע את גורלן של הצעות החוק שיעלו להצבעה באותו השבוע במליאת הכנסת, ועל אף שפעילותה אינה מוסדרת בחוק ולהחלטותיה אין תוקף חוקי מחייב, עמדת הוועדה היא זו שקובעת בפועל כיצד תצביע הכנסת. בכך היא הופכת את הרשות המחוקקת לחותמת גומי דה-פקטו, המאשרת או דוחה חוקים רק על פי הוראות הרשות המבצעת.
בניגוד לדיוני הכנסת, ועדת השרים חסויה לחלוטין: בדיונים לא נכתב פרוטוקול ואופן הצבעת חברי הוועדה אינו נרשם. המסמך היחיד המתפרסם הוא סיכום החלטות הוועדה. הוא אינו קיים בקובץ ממוחשב ואינו מופץ באינטרנט: העתק שלו מועבר למזכירות הכנסת בכתב יד, ובו מוצגת רק ההחלטה הסופית, בלי נימוק או הסבר. מבין 12 השרים החברים בוועדה, שרת המשפטים איילת שקד היא היחידה המפרסמת את הצבעותיה [כאן].
המשמר החברתי מפיץ מדי שבוע סריקה של המסמך עבור הציבור הרחב, וסוקר את הצעות החוק המרכזיות בתחום החברתי-כלכלי שעלו לדיון בוועדה באותו שבוע. להלן חלק מהצעות החוק שנידונו השבוע יחד עם החלטות הוועדה. בתחתית העמוד מופיע פירוט מלא.
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול החרגת תאגידים בנקאיים וביטוחיים), התשע"ה 2015 – הצעת החוק שיזמה ח"כ קסניה סבטלובה מבקשת להחיל את החוק להגנת הצרכן גם על הבנקים וחברות הביטוח, שעד עכשיו הוחרגו ממנו באופן יוצא דופן. להצעה אין עלות כספית והיא זוכה לתמיכת חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, אך ועדת השרים דחתה את הצעת החוק.
הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת תוצרת הארץ במכרזי מערכת הביטחון – הארכת הוראת שעה), התשע"ה–2015 – בסוף 2010 נחקקה הוראת שעה המקנה לממשלה סמכות להתקין תקנות להעדפת תוצרת הארץ בעת רכישת טקסטיל על ידי מערכת הביטחון. הוא הוכתר כהצלחה וסייע למפעלים בפריפריה שנקלעו לקשיים, ועל כן הוארך לעוד שנתיים בשנת 2013. ח"כ יחימוביץ', שיזמה את החוק בראשיתו, מבקשת בהצעת חוק זו להאריך את הוראת השעה בחמש שנים נוספות. ועדת השרים תמכה בהצעת החוק אולם עשתה זאת בכפוף לתנאים רבים – התמיכה ניתנה לקריאה הטרומית בלבד והותנתה באישור משרדי האוצר, הכלכלה, ביטחון הפנים, המשפטים והביטחון.
החלת דין רציפות על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 159) (הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה), התשע"ד-2014 – ההצעה מבקשת להגביל את סכום הכסף שניתן לגבות תמורת ייצוג בפני המוסד לביטוח לאומי, תמורת "פתיחת תיק" וכתשלום מתוך סכום הקצבה המוענקת לאזרח, במטרה לפקח בצורה טובה יותר על רווחיהן של עורכי דין וחברות פרטיות כמו "זכותי", "לבנת פורן" או "אורפז" ולהגן על האזרחים הנזקקים הפועלים מולן. היא קודמה בתמיכה רחבה בכנסת הקודמת וכמעט אושרה כחוק, עד שישראל ביתנו החליטה למשוך את תמיכתה בהצעה, למרות שהייתה אחת מיוזמיה. ועדת השרים תמכה בהמשך הליך החקיקה בכפוף לשינויים, על פי דרישת שרת המשפטים איילת שקד.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הזכאות לביטוח אמהות), התשע"ה-2015 – נשים בהריון זוכות להטבות מהביטוח הלאומי, כגון מענק לידה ודמי לידה. על פי החוק, גם "לידה שקטה" – אחרי 26 שבועות של הריון כאשר הוולד אינו חי – נחשבת כלידה לצורך קבלת ההטבות מהביטוח הלאומי, על מנת לסייע להתאוששות היולדת. ח"כ עליזה לביא ואחרים מבקשים להגדיר כי "לידה שקטה" כבר מהשבוע ה-22 של ההריון תיכלל בחוק, בהתאם למצב הנפוץ ובתיאום עם המלצות איגוד המיילדות והגניקולוגיה. ועדת השרים דחתה את הדיון בהצעת החוק בחודשיים לפחות, עד להגעת הצעת חוק ממשלתית בנושא. המשמעות היא כי השינוי החוקי יתעכב בעוד כמה וכמה חודשים (אם בכלל יעשה).
