ועדת החינוך, התרבות והספורט התכנסה ביום שלישי (11/11/14) על מנת להתמודד עם מה שמבינים, ובעיקר עם מה שלא מבינים, ממבנה התקציב של משרד החינוך. בנוסף לחברי הכנסת נכחו רפרנטים של משרד האוצר, נחום בלס ממכון טאוב, נציגות ארצית של הורים ונציגי הורים ירושלים. גם כאשר הרפרנטים של משרד האוצר ניסו להסביר למשתתפים בעזרת מצגת את מבנה התקציב גדלו אי ההבנות, התרבו הפרשנויות, ובעיקר המשתתפים לא מצאו עצמם בים הנתונים, העובדות והפרשנויות. האם ועדת החינוך מסוגלת לקיים דיון על תקציב משרד החינוך? האם ועדת החינוך מבינה את תקציב משרד החינוך? עלתה בקשה לקיים השתלמות בנושא התקציב על מנת שחברי הוועדה יוכלו להבין מה קורה.
התחושה היא ש"מורחים" את הנוכחים – זורקים מספרים באוויר, מסבירים באמצעות המון משפטים ריקים מתוכן, מציגים נתונים אשר סותרים את מה שידוע לחברי הוועדה; ככל שהדיון מתארך מתגלים יותר פערים הן בנתונים והן בפרשנות שלהם. גם כאשר מנסים לדבר על שקיפות בלבד, הערפול גדל. מתקשים להשיג מידע ממשרד החינוך, וכאשר הנתונים מושגים הם אינם אחידים. לאותו נושא יש נתונים שונים ממקורות שונים בתוך משרד החינוך. אותם נתונים יכולים להיות מוצגים בדרכים שונות וזה יוצר פרשנויות מנוגדות ואי יכולת ללמוד, לבקר ולהסיק מסקנות.
לאורך הדיון התגלו אי הסכמות וחילוקי דעות לגבי אופן הצגת התקציב, לגבי הנתונים עצמם, לגבי הנוסחאות השונות, לגבי האפשרות לבקרה ומעקב; התחושה הייתה שככל שהדיון מתארך כך גדל הערפול, וכנראה שרק נציגי משרד האוצר יודעים ומבינים, וכל השאר, מה זה חשוב… כאשר רוצים לקצץ בתקציב זה קורה מיידית, ללא דיון – פשוט הסעיף נעלם, וכאשר רוצים להעביר תקציב בתוך המשרד או להוסיף תקציב ממקורות אחרים, מתקיימים דיונים מייגעים המתנהלים בדרך ייסורים ארוכה. לאורך הדיון הייתה הרגשה שמדברים הרבה, ממלאים את החלל במשפטים ושום דבר חדש לא נוצר. ההורים שנדרשים לתשלומי הורים אינם יודעים על מה ולמה, ונציגי הורים בבתי הספר אינם יכולים לעקוב אחר הוצאות בית הספר למרות שהם מממנים חלק מהוצאותיו.
בסיכום הישיבה נאמר שהוועדה אינה מבינה את התקציב, אינה מסוגלת לעקוב אחר התקציב, לא יכולה לקיים בקרה – "צריך ללמוד את התקציב"…
לקריאה נוספת:
