"זה כמעט כמו אתרוגים לאחר חג סוכות" (ח"כ מקלב, על העיכוב בפתיחת הצהרונים)
היום (27.10.2014) התקיים דיון בוועדת החינוך על אי פתיחתם של הצהרונים בתחילת ספטמבר ועל דחיית פתיחתם ל"אחרי החגים", שאליה התחייב רשמית שר החינוך שי פירון בערוצי התקשורת. הדיון התקיים בהמשך לדיון חירום שעבורו כונסה הוועדה במהלך פגרת הקיץ.
מדובר בהמלצת דוח טרכטנברג לתקצוב צהרונים בחינם (פרויקט ציל"ה) לילדים בני 3-8 משכבות חלשות (כלומר כאלה המשתייכים לאשכולות הסוציו-אקונומיים 1–3). את ההמלצה ביטלו השרים לפיד ופירון ב-2013, אך לאחר לחץ ציבורי היא הוחזרה במתכונת של תשלום הורים חודשי בסך 60 ש"ח לילד. פתיחת התוכנית נדחתה בעקבות הקיצוץ בתקציב לאחר מבצע "צוק איתן". מטרת הדיון היום הייתה "לשמוע ממי שעוסק בעניין היכן אנחנו עומדים כיום", כדברי יו"ר הוועדה עמרם מצנע.
הנוכחות בדיון הייתה דלה. כתשעה אנשים ישבו סביב שולחן הדיונים ועוד כעשרה אנשים לכל היותר בקהל – עוזרים פרלמנטריים בחפיפה, עיתונאית גל"צ ועוד מוזמנים שרוב הזמן שיחקו בטלפון הנייד.
שמנו לב בעיקר לעובדה שמתוך נציגי המשכן רק היו"ר מצנע נכח בדיון לכל אורכו. רוב הזמן היה רק ח"כ אחד נוסף לשמאלו (תחילה יוני שטבון, אחר כך יעקב אשר, אורי מקלב ודב חנין, שנכנסו ויצאו). נוצר רושם כי חברי הכנסת הגיעו לדיון לזמן קצר, נאמו קצת ועזבו את החדר (אנחנו מקווים שלטובת עניינים חשובים לפחות כמו הנושא המדובר). בפועל הם תרמו לדיון מעט מאוד.
ח"כ מצנע ניהל את הדיון בסגנונו הענייני ומדי פעם שיתף את כולנו (וגם את השעון שעל הקיר) בנוסטלגיה מעברו כראש עיר ומועצה. הרגשנו שהדיון חורג מהנושא העיקרי שלו יותר מפעם אחת. מצנע הצליח להרגיע את הטונים בוועדה כאשר העניינים התחממו, וזה קרה יותר מפעם אחת – בעיקר בין חבר פורום ההורים הארצי אבו-חוסיין עימאד ובין נציג משרד החינוך חיים הלפרין, שהתווכחו על נושא איכות מפעל ההזנה בפרויקט, ולכך עוד נחזור.
אז היכן הדברים עומדים היום?
נציגי משרד החינוך:
- "אנחנו חושבים שאחרי השלב הנוכחי, כשאנחנו לוחצים על הרשויות מכל הכיוונים, הדבר יתחיל לזוז."
- נכון להיום, רק ברשות אחת – אופקים – נפתחו הצהרונים והפרויקט יצא לדרכו, אף לפני שחייבו את ההורים בפועל (וזה, לדעתנו, סדר העדיפויות הראוי). אולם זוהי רשות אחת מתוך כלל 78 הרשויות המקומיות (!). לדברי נציגי משרד החינוך, הצפי הוא שבחודש הקרוב ייפתחו עוד כ-1000 מסגרות ב-31 יישובים מתוך ה-78, כלומר בכ-40% מכלל היישובים.
- בזמן חול המועד נעשו במגזר הערבי פעולות של עידוד ובדיקה של המסגרות האמורות להיפתח. פתיחתן של כ-150 מסגרות במסגרת הפרויקט אושרה בלי עיכובים ביורוקרטיים. זמן ההתארגנות הדרוש לרשויות גמיש.
- משרד החינוך צמצם את זמן האספקה של שירותי ההזנה, המספקים ארוחות חמות לילדים: "תוך יומיים מקבל מנהל הזנה, מרגע שצריך הזנה"
נציג השלטון המקומי:
"גם הרשויות בפגרה כמו הכנסת בקיץ. לכן התחילו לאשר אחרי סוכות, והחשבים צריכים לבדוק שיש כסף בכל רשות. מאמין שתוך חודש נפעיל את כל המשפחתונים. אנחנו רוצים את זה."
נציג החברה למשק וכלכלה (פועלת בעיקר במגזר החרדי):
"התחלנו לעבוד כבר בחול המועד. גם במוצאי שמחת תורה התאספנו לראות איך פותרים את הבעיות ומקדמים. אצלנו הגנים הם מלכ"ר ולא של העיריות. כמעט 90% מההורים קיבלו מכתב רישום וקיבלו התראה טלפונית. מעריכים שבתחילת השבוע הבא ייפתחו הצהרונים. יש שיתוף פעולה עם העיריות ומשרד החינוך כל הזמן."
נקודות שעלו בדיון:
- תשלום של 60 ש"ח לחודש לילד הוא נטל כבד על משפחה ברוכת ילדים, בעיקר בקרב ערבים וחרדים.
- צריך מספר תלמידים ממוצע בכל כיתה כדרישת קדם לפרויקט. אבל בגלל המחיר מתקשות חלק מהרשויות למלא את הכיתות בתלמידים, ואז אי אפשר לקיים בהן את הפרויקט.
- העיכוב בפתיחת התוכנית גרם לאבטלה ולאובדן הכנסה למשפחות קשות יום.
- בפרויקט מועסקים, בעיקר במגזר הערבי, מקורבים לראשי הרשויות במקום אנשי חינוך עם השכלה אקדמית רלוונטית.
- הסעות לילדים – יש הסעות הלוך, אין הסעות חזור. מי אחראי לכך?
- פרויקט ההזנה אינו פועל כנדרש. איכות המזון בעייתית ויש הרבה תלונות על אוכל מקולקל, בעיקר במגזר הערבי. מזון רב נזרק לפח כי הילדים לא אוהבים אותו. מדוע לא להתאים טבחים ערבים לבישול המזון לילדים הערבים?
נושא פרויקט ההזנה תפס חלק גדול מהדיון. אף נרשמה תקרית חריגה כאשר מר עימאד נעמד והציג קלסר עם תמונות של ילדים חולים ומפונים לבית חולים, לדבריו כתוצאה מהרעלת מזון במסגרת ציל"ה, בגני ילדים בפורידיס וביישובים ערביים נוספים. - תוכנית ציל"ה מוגדרת כ"תוספת" ואינה חלק אינטגרלי ומובנה בתוכניות משרד החינוך. הדבר יוצר אצל ההורים חוסר ביטחון וחוסר אמון כלפי מערכת החינוך.
- שנת לימודים קלנדרית אינה חופפת לשנת תקציב קלנדרית. לכן, בגלל החשש מקיצוצים פתאומיים, קשה לתכנן מראש תקציב לשנת לימודים שלמה.
- הקיצוצים היו באחריות משרד החינוך. לדברי יו"ר הוועדה, "הטילו עליכם קיצוץ ולא אמרו לכם במה לקצץ. אתם לא הייתם בטוחים מה יהיה ב-2015, והחלטתם לעצור את הצהרונים". אם יהיה קיצוץ נוסף עתידי, אין ערובה שציל"ה לא תיפגע שוב.
מסקנות הדיון:
- התוכנית צריכה להיות חלק ממערכת החינוך, ולא להיחשב "תוספת".
- כל הנוכחים בדיון הסכימו כי יש לדרוש משר החינוך שייצא בקריאה ברורה לפקידים שלו ויבהיר להם שהתוכנית צריכה להימשך כמה שנים. עיכובה של התוכנית גרם נזק רב. הנוכחים תבעו משר החינוך להכריז מפורשות שהצהרונים לא ייפגעו בשנים הקרובות ויהי מה, ושיעמוד מאחורי הבטחתו לפתוח צהרונים.
- יש להבטיח שבשנת הלימודים הבאה, ב-1 בספטמבר, תופעל התוכנית ללא עיכובים כמו כל תוכניות החינוך.
- יש להרחיב את הגדרות הגיל והאשכולות הסוציו-אקונומיים של הילדים הזכאים. כן יש לוודא שמה שנקבע עד עכשיו לא ייגרע מהתוכנית בשנים הבאות.
- יש לבצע בקרה של כוח האדם שמועסק בתחום ולוודא שהפרויקט לא ישמש מכשיר בידי פוליטיקאים לקידום אנשים שאינם מקצועיים. אפשר לנחש שבעוד שנה נדון בנושא העסקת עובדי קבלן בתחום.
- הכדור בידי הרשויות המקומיות ויש לעודדן לפתוח את התוכנית בהקדם האפשרי. הרשות המקומית היא חלק חשוב מאוד בתהליך הזה, ועליה להתמודד עם בעיות שהמדינה לא יכולה להתמודד איתן. זה עניין של כסף, אמצעים וסדרי עדיפויות של הרשות, גם במגזר הערבי.
- לנו חסרה התייחסות חדה ומודגשת יותר לעובדה שנכון לעכשיו רק רשות מקומית אחת – עיריית אופקים – פתחה בפועל את הצהרונים.
נוכחים, מלבד חברי הכנסת: נציגי משרד החינוך, נציגי השלטון המקומי, נציגת משרד הכלכלה, נציגי משרד האוצר, נציג איגוד מנהלי מחלקות חינוך, נציגי ארגוני הורים, נציגים נוספים מרשויות מקומיות וגנים, לוביסטית אחת, עיתונאית.
