דיון במאגר האינטרנטי של "משתמטי הוצל"פ" מעלה שאלות על אבטחת מידע

ביום שני, ה-12 למאי, דנה ועדת חוקה, חוק ומשפט בשינוי סעיפים חשובים בחוק ההוצאה לפועל בנושא צו מאסר וצו הבאה עבור חייבים להוצל"פ בגין חובותיהם לביטוח לאומי. עיקר הדברים בדיון נסובו סביב ביטול צו מאסר בפועל וצו הבאה לחייבים, במיוחד בנוגע למזונות אך גם בנוגע לחובות כספיים אחרים לביטוח לאומי, וסביב הקמת מאגר מרשם החייבים המשתמטים שיהיה בחזקת רשות האכיפה והגבייה (ההוצל"פ) .

בדיון הודגש כי יישלחו התראות בכתב לפני נקיטת הליכים נגד החייבים המשתמטים מתשלום חובותיהם לביטוח לאומי, כולל כאשר מדובר בפסקי דין בנושא מזונות, כנהוג בערכאות משפטיות אחרות בארץ. נציגי הביטוח לאומי בדיון הדגישו גם כי הם ישקלו ברצינות הליך נוסף – ליצור קשר טלפוני עם החייב על מנת לוודא שהוא קיבל את החומר בכתב בעניין חובו ובעניין ההליכים הקיימים נגדו לפני הדיון שאמור להתקיים בעניינו בפני רשם ההוצל"פ, על מנת לאפשר לחייב להגן על עצמו. כך יוכל החייב להגיש לביטוח לאומי את תגובתו ודעתו בעניין ההליכים נגדו עוד לפני הדיון בעניינו, או לחלופין, לאחר שיבין איזה חוב עומד נגדו ומה מצבו, לנסות להגיע לפשרה עם הביטוח לאומי ולשלם את החובות בדרך הנוחה והמקובלת על הצדדים, ובכך למנוע את המשך ההליכים נגדו – כולל אי הכנסת שמו למרשם החייבים המשתמטים של ההוצל"פ.

אל חייב משתמט שלא יגיב בכל דרך ולא יגיע לפשרה עם הביטוח לאומי וההוצל"פ, תשלח הזמנה לדיון בפני רשם ההוצל"פ שידון בתיק שלו ויפסוק על פי חוק, בין אם לשלם את חובו בתשלומים (על פי שיקול דעת רשם ההוצל"פ) או לשלחו למאסר לפרק זמן מקובל כחוק, כסוג של ענישה, כאשר לאחר שחרורו יהיה עליו לשלם את חובו כפי שיקבע הרשם. זכותו של כל חייב לפנות לרשם ההוצל"פ לפני מתן פסק דין בעניינו ולבקש חקירת יכולת בכדי להוכיח את גודל מצוקתו וכדי להתחייב לשלם את חובו כנדרש, אבל בתשלומים קטנים המתאימים למצבו הכספי. ברוב המקרים רשמי ההוצל"פ נענים בחיוב לבקשות מסוג זה כאשר הם מתרשמים מהמבקש לטובה ומבינים שהוא רציני באשר התשלום ולא רק רוצה למשוך זמן ולנהל עוד הליכים ולהמשיך להשתמט מתשלום חובותיו למדינה ו/או לביטוח לאומי .

חברי הכנסת ונציגי ההוצל"פ והביטוח לאומי הגיעו להסכמה כי רק חייב משתמט שחובו עולה על 10,000 שקל יוכנס למרשם המשתמטים של ההוצל"פ. בפנייה אישית למר דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגבייה, שאלתי מי יהיה אחראי על אבטחת המידע של המאגר כך שלא ידלוף לרשת או יגיע לידי רבים מאזרחי המדינה ובהם גורמי פשע ועבריינים, כפי שדלף המידע האישי של אזרחי המדינה במרשם האוכלוסין של משרד הפנים לפני כמה שנים. תגובתו הייתה: מאגר החייבים להוצל"פ יהיה תחת פיקוח והגנת ואחריות רשות האכיפה וגבייה (הוצל"פ).

שאלתי את מר מדיוני גם אודות מצב החובות הכספיים לרשויות אחרות, דוגמת רשות השידור. אלו גובים חובות מאזרחים רבים בעזרת עורכי דין פרטיים – בכך האזרח משלם גם את חובו וגם את שכר הטרחה של עו"ד פרטי, כאשר העו"ד מייצג את הרשויות ולא את האזרח. תגובתו של מדיוני הייתה: כל נושא גביית החובות הכספיים בעזרת עורכי דין פרטיים עבור רשות השידור יעבור בשנה זו לרשות האכיפה וגבייה (ההוצל"פ), כך שהחייב ישלם את חובו בלבד, ללא תשלומים נוספים לעורכי דין כפי שהיה עד עכשיו.

יו"ר הוועדה דוד רותם החליט לדחות למחרת את ההצבעה משיקוליו, מבלי לספק מענה ברור לחברי הכנסת שביקשו להצביע באותו הרגע ולסכם דברים סופית. לדעת רבים מהנוכחים החלטתו של רותם נבעה מזה שרוב חברי הוועדה לא נכחו, ועל כן דחה את ההצבעה למחרת.

מי שבלטו בדיון יותר מאחרים וניהלו יותר את הדיון מול הרשויות (נציגי ההוצל"פ והביטוח לאומי) היו חברי הכנסת עדי קול, קארין אלהרר, מרב מיכאלי ואורי מקלב.  ח"כ אלעזר שטרן בא אחרון לדיון ולא שב למחיצתו השנייה לאחר ההפסקה, כפי שנדרש על ידי יו"ר הוועדה, שביקש שכולם ישובו לסיכום והצבעה. כמו כן, נעדרו עוד הרבה חברי כנסת שהם חלק מוועדת חוקה והיו אמורים להיות בדיון עקב חשיבותו!

סיכום דיון: התיקון בחוק ההוצל"פ טוב ומטיב עם החייבים המשתמטים ונותן להם הזדמנות חדשה וחיובית למען הגעתם לפשרה עם ההוצל"פ ו/או הביטוח לאומי בכדי לשלם את חובותיהם לאל נקיטת הליכים חמורים, כפי שנהגו בעבר נגד חייבים מאסר בפועל, כמו הבאה באזיקים בפני רשם הוצל"פ – ברוב המקרים ללא כל התראה מראש. מצד שני, חובת כל אדם מביא ילדים לעולם לפרנס אותם ולדאוג לרווחתם, כי הם ילדיו ולא ילדי הביטוח לאומי והרשויות. אדם שאין לו במאת כסף ומצבו לא מאפשר תשלום חובותיו מכל סוג, כולל מזונות, על המדינה והביטוח לאומי להתחשב בו ולדחות חיוב התשלומים שלו להוצל"פ או לביטוח לאומי, עד שמצבו ישתנה לטובה ויתאפשר לו לשלם את חובותיו, אפילו בתשלומים קטנים, כי מאסר בפועל לחייבים שאין להם באמת לא יסגור את חובותיהם הכספיים להוצל"פ או לביטוח לאומי או לכל זכאי, וההפך הוא הנכון – מאסר ברוב המקרים גורם לתסכול והרס לחייב הנאסר אחרי סורג ובריח ואחרי שחרורו הוא עוד זקוק לשיקום וטיפול על ידי הרשויות והביטוח לאומי ובכך הנזק מהמאסר יותר מתועלת לכל הצדדים, וזו הסיבה האמיתית לדעתי ולדעת רבים, שבגינה החליטו בביטוח לאומי לשנות דברים בחוק ההוצל"פ, ובמקום מאסר בכל מצב תחילה לנהל מעקבים ועיקולים והליכים שונים נגד החייבים המשתמטים בכדי לגרום להם לשלם את חובותיהם, ורק אחרי כל הניסיונות כחוק אם לא יצליחו להשיג דבר אז ישתמשו בהליך מאסר לחייב או כל הליך אחר על פי חוק.

מלבד חברי הכנסת, נכחו בדיון גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מר אבי ליכט, מנהל רשות האכיפה והגבייה (ההוצל"פ) מר דוד מדיוני , עו"ד ליאור שפירא סגן נשיא לשכת עורכי הדין, נציגי הביטוח לאומי, נציגי ארגונים ומזומנים שונים, יוסי עמרם פעיל המשמר החברתי בכנסת.