תיקון לא מוכר לפקודת השותפויות ישפיע על חלוקת הרווחים של משאבי הטבע הציבוריים, אבל חברי הכנסת החליטו להשאיר את הדיון בעניין לשליחי החברות. הלוביסטים לא ענדו שרוך כתום כנדרש מהם
ועדת חוקה, חוק ומשפט חזרה לקדם שלשום (28/10/14) שינויים בהצעת חוק לתיקון פקודת השותפויות, שישפיעו מאוד על חלוקת הרווחים מחיפוש נפט בישראל. שינוי החוק מסדיר מחדש את מאזן הכוחות בין השותפים השונים לחיפוש הנפט, הכוללים שותפים המוגדרים מוגבלים (לעתים הקטנים יותר) או בעלי יחידות (לרוב שותפים מחברות גדולות במשק). החוק אמור להסדיר מחדש גם את סמכויות הגוף המפקח על ההליכים השונים ואת זהות המפקח עצמו, כולל הקריטריונים לפיהם ייבחר. זהותו עשויה להשפיע על החלטות שיקבעו זכויות לחיפוש נפט וחלוקה של רווחים בעתיד.
מעמדו של המפקח הסעיר את המשתתפים המייצגים כאמור סוגי שותפים שונים. הגדרת הסמכויות והזהות שלו, וכן משך הכהונה שלו, יקבעו מי יזכה במיליוני שקלים מחיפושי נפט (ואולי גם כתקדים לתחומים אחרים). בחוק הקיים אין נהלים להפסקת כהונת המפקח, מה שיכול להשפיע לטובה או לרעה: עצם הכהונה שלו משוחררת מלחצי החברות המעורבות בתחום האחריות שלו, אבל הוא לא נתון לביקורת ממשית מצד מי שהם לבסוף בעלי העניין בתחום. אחד השינויים המוצעים הוא מתן אפשרות לעורכי דין להגיש מועמדות לתפקיד, בנוסף לרואי חשבון שיכולים להגיש מועמדות היום.
מי מרוויח מזה? זה תלוי בזהות המפקח. נראה שמכאן עלתה ההצעה להגביל את כהונתו לשלוש שנים בכפוף לאישור פורום של דירקטורים חיצוניים ובעלי השותפויות השונות; אבל קשה לדעת אם הפורום הזה יבחר מפקח שיקבל החלטות שיחלקו את משאבי הטבע באופן שיטיב עם הציבור הרחב.
בהקשר הזה, חיים אינדיג, לוביסט של חברת חיפושי הנפט "גבעות עולם", מצוטט כך: "מנסים להתערב בניהול השותפויות והפיקוח. החשש הוא שיש כאן שינוי שייתן למפקח אפשרות להשפיע ולהשיג דברים שאינם בתחום האחריות שלו. אי אפשר לנהל שותפות ככה, שכל פעם יטרטרו את השותף הכללי לבית המשפט". אינדיג מייצג שותף מוגבל גדול יחסית, ומכאן ניתן להבין שחלק מהחברות הגדולות חוששות מחיזוק סמכויות המפקח, למרות שהכהונה שלו תוגבל בזמן ותהיה כפופה לאישור אסיפה כללית רחבה מבעבר.
במהלך הדיון מספר משתתפים מעלים טענה לפיה מייצרים למעשה כפל תפקידים – לצד מנגנון הפיקוח הקיים היום, מוסיפים עליו את המפקח המוצג כאן. האמנם כך? לפי נציג משרד המשפטים אבי ליכט, הטענה הזו לא מדויקת. ספק אם יש טעם בפיקוח כפול, שכן לא הוסבר על ידי אף אחד מהמשתתפים אם החלטה כזו מביאה תועלת כלשהי. החוק עצמו מנוסח בשפה משפטית מעורפלת מספיק כדי שהאדם הפשוט, בהם הח"מ, יתקשה להבין מי צודק בוויכוח הזה.
אין שקיפות בוועדת החוקה
עניין אחר ומטריד נוגע לחוסר שקיפות המוחלט ויחסם של הח"כים לדיון בנושא הזה. למעט ח"כ אורי מקלב, ממלא מקומו של היו"ר, אף ח"כ לא טרח להגיע לדיון שנערך שלשום. הח"כים, שאמורים להכיר את סדר היום של הוועדות בהן הם חברים, לא יוכלו לטעון שלשינוי התקנות תהיה השפעה כלכלית-חברתית שולית. מעבר לשווי הכספי, העובדה ששינויים במנגנון המפקח על חלוקת משאבי הטבע נערך בנוכחות של נבחר ציבור אחד, היא תעודת עניות לכל היתר. איך ח"כים יוכלו לייצג את האינטרס הציבורי – לפחות אלה שאכן יעשו זאת – בלי להגיע לדיונים בהם מתקבלות החלטות?
גם הדיון עצמו התנהל בחוסר שקיפות מוחלט. אף אחד מהדוברים לא הוצג באופן רשמי בשם ותפקיד, כנהוג בוועדות הכנסת, וכך בלתי אפשרי לדעת אלו בעלי עניין משפיעים בזמן אמת על נוסח התקנות. רק תשומת לב לשיחות המסדרון שקדמו לדיון אפשרו לי לזהות משתתפים בודדים. גם יחסי הכוחות בין נציגי ציבור לבין לוביסטים נותרו חסויים, מכיוון שאף לוביסט לא נדרש לשאת תג זיהוי כתום כנדרש. מקלב לא ניצל את הכוח שלו כדי לכפות זאת על אותם לוביסטים. חבל שאף ח"כ אחר לא טרח להגיע, ואולי גם לדאוג לטיפת השקיפות שמאפשר דיון פומבי בכנסת.
משתתפים בולטים שנכחו בדיון: ח"כ אורי מקלב, העוזרת המשפטית של ועדת החוקה ניצן רוזנברג, אבי ליכט – מש' המשפטים / יועמ"ש לממשלה, נציג של "דלק", נציג של שותפים מוגבלים, שושי יודייקין ממשרד המשפטים, נציג גבעות עולם חיים אינדיג.
לקריאה נוספת:
