אושר פה אחד החוק למניעת הטרדה מינית על-ידי בעל תפקיד ציבורי

עדותו של אופיר גפן:

הוועדה לקידום מעמד האישה דנה הבוקר (א') בהצעת החוק למניעת הטרדה מינית – תיקון יחסי מרות או תלות על ידי בעל תפקיד ציבורי. התיקון שהוצע קובע כי במקרים של יחסי מרות, או יחסי תלות, יראה אדם כמטריד, אפילו אם המוטרד/ת לא דחו את הצעותיו בצורה ברורה. זאת משום שביחסי העבודה בין השניים קיימת היררכיה, תלות ומרות שעשויה שלא לאפשר למוטרד למנוע את החיזורים, מחשש לאבד את מקום העבודה וכדומה.

התיקון מחיל את סעיף זה גם על מערכת היחסים שבין עובד ציבור לכפופים אליו. (הגדרה של מיהו עובד ציבור לא הוכרעה על ידי הוועדה, אפילו שדוברת של שדולה מסוימת טענה שיש בכך בעייתיות והציעה להכיר בכל אדם שממלא תפקיד ציבורי, כעובד ציבור לפי החוק להטרדה מינית.  בוועדה נכחו היו"ר ח"כ עליזה לביא, ח"כ מיכל רוזין, ח"כ תמר זנדברג וח"כ דב חנין. הדיון החל ברבע שעה איחור, ובחדר היו בערך 40 איש. הייתה הרבה נוכחות של נשים משדולות חברתיות, למשל השדולה לנשים וכן כמה שוטרים, אנשי מג"ב ומשב"ס.

אני מוכרח לציין שהדיון היה מכובד ומנומס וניתנה זכות דיבור לכל גוף ששלח ייצוג. זה כולל את שלל שדולות הנשים שנכחו, היוהל"ן (יועצת המפכ"ל לענייני נשים) החדשה מטעם המשטרה, שתי עורכות דין צעירות, האחת מטעם הפרקליטות והאחרת שעובדת בשיתוף פעולה עם חלק מהשדולות ועוד. הדיון היה מנומס מאוד, וניכר כי מלכתחילה קיימת תמימות דעים לגבי נושא הישיבה. עיקר הדיון היה סביב החלת עובד ציבור בסעיפי החוק באופן כזה שהמוטרד/ת לא יצטרך להביע התנגדות כדי שיהיה עילה להטרדה. עכשיו מובן מדוע יש כל כך הרבה שוטרים: נשאלת השאלה לגבי סמכויות העיכוב והמעצר שלהם. היוהל"ן טענה שהצעת החוק נותנת מענה לניצול לרעה של שוטרים על פקודיהם. קיימת שדולה נוספת שמעוניינת להרחיב עוד יותר את ההגדרה, כך שתכלול את כל מערכת יחסים, גם במגזר הציבורי, בהם למטריד יש מעמד, סטטוס או כוח. היא מעוניינת להחיל את החוק, כך שהמוטרדת לא תצטרך אפילו לדחות את ההצעות. נייר עמדה נוסף, מרבני צוהר, רק מברך על החקיקה.

כך, הייתה תמימות דעים כמעט מוחלטת מלכתחילה. ח"כ מיכל רוזין נכנסה באיחור קל, והביעה הסכמה לגבי נושאי הדיון. בערך 45 דקות מתחילת הדיון נכנס ח"כ דב חנין, התיישב וביקש לשנות במעט את הניסוח של הסעיף כדי שיהיה יותר ברור. הניסוח החדש שהוא הציע התקבל מיד על ידי היו"ר עליזה, והוא הלך לדרכו.ֿ לאחר מכן, משניתנה זכות דיבור לכל מי שחפץ בכך, ונראה כי הוועדה הגיע למיצוי, היו"ר עליזה הגיעה להנחה שחברי הוועדה כולם בעד אימוץ התיקון לחקיקה, ולאחר הרמת ידיים שלה ועוד איזה ח"כ נאמר בפרוטוקול כי הוחלט פה אחד. בכך הסתיימה הישיבה. אומנם ההצבעה לא נראתה רשמית כל כך, אך היה ברור שכל המשתתפים תמכו בהצעה.

עדותה של שירלי צארום:

הוועדה לקידום מעמד האישה התכנסה אתמול (ב') לדיון בנושא הצעת החוק למניעת הטרדה מינית. עיקר ההצעה נוגעת למיגור התופעה של אנשי ציבור המטילים שררה ועושים שימוש בכוח, המוקנה להם מתוקף תפקידם, כדי לשדל או להטריד מינית גבר או אישה הכפופים למרותם מבחינה תעסוקתית. החידוש בהצעה הזאת  מתבטא בהגדרת איש הציבור כ"מטריד", גם אם המוטרדים לא התלוננו בפניו מפורשות. עצם העובדה שחוו מעשים הנכללים בקטגוריית "הטרדה מינית", ומחמת היותם חשופים באופן מובהק ורגיש יותר לטרדות מעין אלו, מזכה אותם בסעד משפטי.

הדיון החל באיחור ונכחו בו ח"כ דב חנין וח"כ מיכל רוזין (הגיעו באיחור בשל קיומן של ועדות אחרות בזמנים חופפים), ח"כ שולי מועלם, רפאלי וח"כ עליזה לביא. בנוסף, אל הוועדה הצטרפו נציגות מטעם שדולת נשים אשר הודו על הצעת החוק המבורכת, יחד עם נציג ארגון "רבני צוהר" שהוסיף את הנופך הדתי. הייצוג המשטרתי זכה לשימת לב מיוחדת לאור המינוי החדש של היוהל"ן (יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים) אשר היווה הישג לפועלה של הועדה בתחומים שונים הנוגעים לקידום מעמד האישה. בלטו בחסרונם חברי הכנסת חנין זועבי ודוד צור.

באופן כללי הדיון התקיים על מי מנוחות, כל גוף מייצג קיבל את רשות הדיבור ולא נצפתה מחלוקת מהותית. ניכר שהרוב מסכימים על המתווה שהוכן לקריאה שנייה ושלישית, ולמעט תיקוני נוסח קלים שהוצעו ע"י ח"כ דב חנין ושנתקבלו ללא סייג, לא בוצעו שינויים דרסטיים. יש לציין כי ח"כ חנין פרש כמעט מיד לאחר הצעתו ולא נכח בהצבעה הפורמאלית. הצעה שהועלתה ע"י אחת מעורכות הדין הנוכחות, להרחבת החוק לסקטור הפרטי, נדחתה על הסף בשל טענות של הרחבת יתר וחשש משימוש לא ראוי בכוח שיינתן לטרדות שווא. כן ציינה היוהל"ן כי קיים חשש שהחוק ינוצל על-מנת להרתיע אנשי משטרה מביצוע פעולות לגיטימיות והכרחיות בעת מעצר או בזמן פינוי הפגנות שלא נערכות כדין. מנגד, הוכרה חשיבותו של החוק בקרב הגורמים המשטרתיים ועל כך הם אינם מתנגדים לו אלא מבקשים פתרון הולם לסוגיות שהציגו.

ההצבעה הייתה זריזה ולא נעשתה באופן פורמאלי, אולם לאור מהלך הדיון עצמו, והעובדה שכל הנוכחים הביעו הסכמה מלאה לתוכן ההצעה, לא היה ספק ליו"ר עליזה לביא שניתן להעביר את הנוסח הנוכחי.