בדרך לחקיקת בזק: שלושה חוקים מהותיים בשלושה ימים

ועדת הכנסת אישרה הבוקר (ד') את קביעת סדרי הדיון המיוחדים שיחולו על דיוני החקיקה בחבילת החוקים הקואליציוניים: חוק המשילות, חוק הגיוס וחוק משאל העם. הצעתו המקורית של יו"ר הקואליציה, ח"כ יריב לוין (הליכוד ביתנו), הייתה יום דיונים בן פחות מעשר שעות לכל הצעת חוק. אולם לקראת סוף הדיון הכריז לוין על כמה שינויים קוסמטיים: הדיונים בכל הצעה יימשכו יממה שלמה ולא עשר שעות. כלומר, דיוני המליאה בחוק המשילות יחלו ביום ב', 10/3, לאחר סדר היום של המליאה, ויימשכו עד למחרת בעשר בבוקר, ואז יחלו ההצבעות. ההצבעות יימשכו לא יותר משעתיים. לוין קבע כי יתקיימו לכל היותר ארבע הצבעות שמיות על ההסתייגויות, אולם מנהל הישיבה יוכל גם להחליט שמספר ההצבעות השמיות יהיה קטן יותר. סדר דיונים דומה יחול על חוק הגיוס וחוק משאל העם בימים שלישי ורביעי בשבוע הבא.

הסדרים המיוחדים אושרו לאחר דיון סוער, ברוב של עשרה חברי כנסת מהקואליציה לעומת שבעה מתנגדים מהאופוזיציה. משמעת הברזל הקואליציונית באה לידי ביטוי גם כאן, בהתייצבות קואליציונית מלאה תחת השגחתה של מנהלת סיעת הליכוד ביתנו, עליזה בראשי, ולצדה העוזרים הפרלמנטריים של שר האוצר יאיר לפיד.

>> לקריאת ההודעה לעיתונות של המשמר החברתי בנושא "רמיסה של ההליכים הדמוקרטיים"

עליזה בראשי, מנהלת סיעת הליכוד-ישראל ביתנו, עוקבת מקרוב אחרי הדיון

סעיף בתקנון הכנסת מאפשר לוועדת הכנסת לקבוע סדרי דיון מיוחדים בשני מקרים: האחד בעת דיון בהצעת חוק התקציב, והשני – "במקרים אחרים יוצאים מהכלל". במסגרת זו השתמש יו"ר הקואליציה כדי לקבוע את סדרי הדיון בחבילת החוקים הנוכחית. ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר בדיון כי במקרה זה ההסתמכות על התקנון שגויה ופגומה מכיוון שאין מדובר במקרה יוצא מן הכלל. ח"כ איתן כבל (העבודה) אמר: "מה עוד נותר לנו בבית הזה מלבד כללי המשחק? אפילו את ההזדמנות לדון לעומק ולהביע התנגדות לוקחים מאיתנו." ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הוסיף: "סעיף התקנון הוא חשוב ומאפשר להסדיר דיון מיוחד בנושאים מהותיים ודחופים כמו התקציב. כאן אין שום דחיפות: חוק המשילות ממילא יחול מהקדנציה הבאה, חוק הגיוס ממילא יחול מ-2017, ועל חוק משאל עם אין בכלל מה לדבר, כי לאף אחד אין מושג אם הוא בכלל יגיע לכדי מימוש."

חברי האופוזיציה הזכירו שעל אף שסדרי דיון מיוחדים הוחלו בכנסת בעת הדיונים על תכנית ההתנתקות, נערך אז דיון מהותי ורחב. "הדורסנות המיוחסת לאריק שרון בהליך החקיקה של ההתנתקות היא כלום לעומת הדורסנות בהליך החקיקה הזה," אמרו.

באמצעות סדרי הדיון המיוחדים מבקשת הקואליציה להשיג את המטרה שהציבה לעצמה: להעביר את חבילת החוקים עוד לפני הפגרה. החשיבות שמייחסת הקואליציה להצעות החוק ניכרת בריאיון שהעניק יו"ר הקואליציה לוין ל–ynet. בריאיון אמר לוין שמדובר ב"ימים גורליים לממשלה. נפילה של כל אחד מהחוקים עלולה להביא לנפילת הממשלה." סדרי הדיון המיוחדים והניסיון להביא לחקיקה מהירה לפני הפגרה מעידים על הלחץ בתוך הקואליציה, הצמאה להישגים בכנסת. שלוש הצעות החוק הללו אינן נושאות אופי אידיאולוגי משותף, ולכל אחת מהן ניתן למצוא הסתייגויות גם בתוך הקואליציה. כריכתן יחדיו מהווה סחר-מכר קואליציוני שפוגע ביכולת של חברי כנסת וסיעות להתנגד למהלכים שנראים פגומים בעיניהם. נוסף על כך, הסחר-מכר הזה רחוק מהשפעתו של הציבור: לציבור אין יכולת להשפיע על ההסכמים התוך-קואליציוניים הללו. המבחן ציבורי של נציגי הציבור ברשות המחוקקת הוא בהליכי החקיקה. אולם כעת פוטרים את עצמם חברי הכנסת מאחריות וטוענים שהם כפופים למשמעת קואליציונית (עוד על חוסר עצמאותם של חברי הכנסת – בקישור כאן).

חברי הקואליציה התיישרו עם דרישתו של יושב הראש שלהם, ח"כ לוין, והצביעו בעד סדרי הדיון הללו.

עשרת חברי הקואליציה שתמכו בהצעה: יריב לוין (הליכוד ביתנו), רוברט אילטוב (הליכוד ביתנו), משה פייגלין (הליכוד ביתנו), רות קלדרון (יש עתיד), דוד רותם (הליכוד ביתנו), מאיר שטרית (התנועה), איילת שקד (הבית היהודי), שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו), עדי קול (יש עתיד), דב ליפמן (יש עתיד).

חברי האופוזיציה שהתנגדו: אילן גילאון (מרצ), אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל), באסל גטאס (בל"ד), איתן כבל (העבודה), אברהם מיכאלי (ש"ס), אורי מקלב (יהדות התורה), יצחק כהן (ש"ס).