האוצר אינו מוכן להתחייב לתחזית כלשהיא של תזרים הכנסות ממתווה הגז הטבעי. הוא כן מוכן להתחייב לתחזית של גרעון תקציבי גבוה

 שעורי צמיחה קטנים של המשק הישראלי ברבעונים האחרונים, היורדים עד לקצב של כ-3% לשנה ואף פחות. בהתחשב בגידול השנתי באוכלוסיה, המשק מתקרב לרמה של גידול אפסי בתוצר.שיעורי תעסוקה נמוכים של שני מגזרים שיחסם באוכלוסיה הולך וגדל: נשים ערביות וגברים חרדים, האם יש לאלו פתרונות בתקציב הקרוב? כלל לא בטוח.

ביום שלישי 6.10.15 הציגו בכירי משרד האוצר לפני ועדת הכספים של הכנסת, את עיקרי הצעת תקציב המדינה לשנים 2015-2016. זהו דיון המשך לדיון שנערך שבועיים קודם לכן ב-21.9.15. ובו הציג שר האוצר משה כחלון את עקרונות התקציב בפני הועדה. את הדיון פתח מנכ״ל משרד האוצר שי באב"ד בהציגו לפני הועדה מספר נושאים המדאיגים את האוצר, ולהבנתי צריכים להדאיג כל אחד מאיתנו. הראשון הוא שעורי צמיחה קטנים של המשק הישראלי ברבעונים האחרונים, היורדים עד לקצב של כ-3% לשנה ואף פחות. בהתחשב בגידול השנתי באוכלוסיה, המשק מתקרב לרמה של גידול אפסי בתוצר. הסיבות העיקריות הם ירידה בהשקעות וירידה ביצוא. לדברי המנכ"ל ביחד הם מהוים תמרורי אזהרה. הנושא השני הוא רמת הפריון, המחושבת על ידי חלוקה של התוצר הגולמי בסה"כ שעות העבודה במשק. רמת הפריון המחושבת בישראל היא 36.7 דולר לשעה, שזה בערך 76 אחוז מממוצע מדינות ה- OECD, ובערך מחצית מהפריון המחושב בארה״ב.

נושא נוסף שעולה תדיר על שלחן הועדה, כבעיה שכולם מדברים עליה אך עושים מעט מאוד לפתרונה, הוא שעורי תעסוקה נמוכים של שני מגזרים שיחסם באוכלוסיה הולך וגדל: נשים ערביות וגברים חרדים. שיעורם המשותף באוכלוסיה עלה ב-30 השנה האחרונות מכ- 20%  לכ- 30% אחוז, וצפוי לעלות ב- 30 השנה הבאות עד לכדי 50% מהאוכלוסיה. חבר הכנסת מהמחנה הציוני אראל מרגלית העיר שלמרות שהבעיה גלויה לעין כל, הממשלה לא משקיעה במנועי הצמיחה אפשריים שזה המגזר הערבי והחרדים. נושא נוסף שהציג המנכ"ל וזכה לקיתונות של ביקורת מחבר הכנסת מהמחנה הציוני מיקי רוזנטל, הוא תאימות כמעט מלאה בין הרמה החברתית-כלכלית של הרשות המקומית על פי חלוקה לאשכולות, לבין שיעור ההצלחה בבגרות. הסיבה לביקורת היא נטית האוצר להתנהג כמשקיף חיצוני ולהציג מידע סטטיסטי, במקרה הזה על הצלחה בבגרות לפי הרמה הסוציו-אקונומית של הרשות מקומית, ולא תוכנית פעולה לשיפור. הנושא האחרון אליו התייחס המנכ"ל היא בעיה נוספת עמה מתמודד כל אחד מאתנו מידי יום, רמת המחירים בישראל בהשוואה בינלאומית יחסית לשכר היא גבוהה ביותר.

לאחר דבריו של שי באב"ד הציג אמיר לוי, הממונה על התקציבים באוצר, את עיקרי התוכנית הכלכלית לשנים 2015-2016. לצורך כך הוצג שקף מוביל המציג לכאורה תוכנית-על כלכלית בת 3 פעימות או שלבים:

• תיקון עיוותים, שבירת מונופולים ומוקדי כח – במרכזים יצירת תחרות, טיפול ביוקר המחיה ובמחירי הדיור
• יצירת שוויון הזדמנויות – על ידי הקצאה הוגנת של המשאבים הציבוריים
• צמיחה בת קיימא לכלל התושבים – על ידי הגדלת הפריון

מודה על האמת, למראה השקף הראשון ציפיתי למצבור של צעדים מובנים ומשמעותיים בכל אחד מהשלבים. לאכזבתי הרבה מה שהוצג הם אותם רפורמות/צעדים מוכרים וידועים, שחלקם הם תולדה של הסכמים קואליציוניים ושיקולים פוליטיים, וחלקם נגררים מתוכניות העבר הקרוב שלא מומשו בגלל פרוק הממשלה הקודמת ופיזור הכנסת. כך ניתן למצוא בשלב הראשון את הפחתת המע"מ באחוז אחד, שכבר בוצע וכנראה לא גרם בפועל להורדת מחירים לצרכן, את רפורמת הקורנפלקס, את הצעדים המתוכננים להורדת מחירי הדיור ומספר צעדים מינוריים ליצירת תחרות בבנקאות ושוק ההון, ולהורדת יוקר שרותי בריאות.

בחלק השני מוצגים שורה של צעדים ספורדיים המיועדים להקצאת משאבים הוגנת יותר כמו ששינסקי 2, רפורמה חלקית בקק״ל, הגדלת השלמת ההכנסה לקשישים, תוכנית חסכון לכלל הילדים, והקטנת הפטור להפרשות לפנסיה. בחלק השלישי, להגדלת הפריון האוצר מציע הפחתת מס חברות, האצת החיבור לגז של מפעלי תעשייה, חוק האנג'לים, קרנות הון לעסקים קטנים, רפורמה ברשות חשמל, הקמת רשות לחדשנות טכנולוגית, ותכניות לעידוד תעסוקה לחרדים וערבים.

פרק הסיום בהצגת האוצר היה סקירה פיסקלית על תחזיות התקציב מפי יואל נוה הכלכלן הראשי של המשרד. גם אם הייתי מבין את כל הנאמר, לא הייתי רוצה להלאותכם בהסברים מקרו כלכליים מסובכים ומתישים. אוכל לסכם את עיקרי הדברים עבורכם:

• בשנים האחרונות חל שיפור עצום ביחס החוב הלאומי יחסית לתוצר, שזה ממש טוב.
• האוצר מקווה לגבות הרבה יותר כסף ממסים. לא, אין מדובר מכסף מהגז הטבעי, את זה לא נראה בשנים 2015-2016, למעט תוספת שולית במס החברות המשולם על ידי תאגידי הגז, ולאוצר אין מושג מתי יגיע הכסף המשמעותי וכמה. כשאתה שומע מכלכלן בכיר תשובה כזו, להערכתי ניתן להבין שכנראה זה לא יקרה כלל. לשאלת יו"ר הועדה משה גפני, האוצר הבטיח לחזור עם תשובה על כך. אין צורך לעצור את הנשימה, תשובה אמיתית כנראה לא נקבל.
• האוצר מבקש לעלות עת יעד הגרעון מ 2.5% בשנת 2015, ו-2.0% בשנת 2016 על פי המותר בחוק הקיים, ל-2.9% בכל אחת מהשנים הכלולות בהצעת התקציב, ובשעורים דומים אף בשנים שלאחר מכן. חשוב לזכור שאי עמידה בתחזית ההכנסות ממיסים, או בתקציב ההוצאות כדוגמת עליה כמעט ודאית בתקציב הבטחון, עלול להביא לגרעון גדול עוד יותר.
• אחת מהסיבות לחריגה בתקציב היא הכספים הקואליציוניים המוקצים לצרכים שונים על פי הסכמים בין סיעות הקואליציה. מדובר ב 5.6 מיליארד דולר הכוללים בין היתר הגדלה בקצבאות ילדים והוצאות למימון ההתיישבות על פי דרישות הבית היהודי.

לאחר כשלוש שעות של הצגת עיקרי התקציב ודיון מעניין שהתפתח בין חברי הכנסת ונציגי האוצר הבכירים בנושאים שונים, נתנה רשות הדיבור לחברי הכנסת שנכחו בדיון בזה אחר זה. לצערי בשלב זה נאלצתי לעזוב את הדיון.

חשוב לציין כי הח"כים הבאים נכחו רק בחלק מהדיון : עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), אורן חזן (הליכוד),  עומר ברלב (המחנה הציוני)