בדיון שנערך ביום ג' האחרון (16/06/15) בוועדת הכספים בנושא ביטול קריטריון מיצוי כושר ההשתכרות כתנאי לסבסוד מעונות יום, הפתיע יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני מיהדות התורה, כאשר הכריז כי בכוונתו להקים צוות עבודה משותף לוועדה ולמשרד הכלכלה לבחינת דרכים לעידוד חרדים לצאת לעבודה. גם חבר הכנסת יצחק וקנין מש"ס הביע את שאיפתו לראות יותר ויותר חרדים יוצאים לעבודה.
אחת מפעולותיו של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד בממשלה הקודמת הייתה הדרישה למיצוי כושר ההשתכרות של שני בני זוג בבואם לבקש סבסוד מעונות יום לילדיהם הקטנים. הקביעה נועדה להביא לעלייה באחוז החרדים המשתתפים בכוח העבודה הישראלי. המהלך נעשה בשיתוף עם יו"ר הבית היהודי ושר הכלכלה לשעבר נפתלי בנט והחלטת הממשלה נכנסה לתוקף במאי 2013. לטענת חבר הכנסת מיקי לוי (יש עתיד), שיזם את הדיון יחד עם חבר הכנסת שרון גל (ישראל ביתנו), שינוי החוק אכן הביא לתוספת משמעותית ביציאת חרדים לעבודה.
כיום יש בישראל ממשלה חדשה שכוללת בתוכה את נציגי הציבור החרדי שהתנגדו בזמנו למהלך של שר האוצר וראו בו ניסיון לפגוע בהם ובציבור מצביעיהם. והנה, תוך ימים מהצגת הממשלה החדשה, מבוטלת ההחלטה של הממשלה הקודמת, כפי שסוכם בהסכם הקואליציוני של הממשלה החדשה.
בפתיחת הדיון הסביר יו"ר הוועדה גפני כי הסיבה בגללה ביקש להעביר את הדיון בנושא לוועדת הכספים לא הייתה הרצון לקבור את הצעה ולהמנע מדיון רציני בנושא, אלה להפך, רצונו לשמוע את הטענות של יוזמי הדיון, ולדון בנושא כדי להביא לשילוב חרדים בשוק העבודה מתוך רצון ולא בכפיה.
רק יש עתיד וישראל ביתנו במחנה המתנגדים
ח"כ לוי הסביר כי לפני השנוי בחוק ב 2013, ילדים עד גיל 3 התקבלו למעונות יום רק אם האם עובדת לפחות 23 שעות שבועיות, מתוך הנחה שהאב עובד. בצורה זו משפחות חרדיות הופלו לטובה משום שאבות חרדים אינם עובדים, ולכן האם עובדת בהכרח. לדבריו, ועדת אלאלוף למלחמה בעוני, כמו גם ועדת טרכטנברג, קבעו שעבודת שני בני הזוג יכולה לסייע להוצאת משפחות רבות ממעגל העוני. השינוי בחוק שנכנס לתוקף ב-2013 דרש בשלב ראשון מעל 10 שעות עבודה שבועיות של האב, כאשר רק ב-2018 היה מתוכנן לחייב אותו במשרה מלאה. לדבריו, בעקבות השינוי בחוק עלה מפר הילדים במעונות. חברי כנסת שהתפרצו לדבריו העירו שהעליה במספר הילדים במעונות אינה באחוזים גדולים ולא בטוח שזה קשור לשינוי בחוק ולא פשוט לריבוי טבעי.
ח"כ גל הבהיר כי ברור שההחלטה לא תשונה מאחר והיא חלק מההסכם הקואליציוני. לדבריו צריך לנסות למצוא פתרונות בלי לפגוע באמהות ובילדים.
נראה כי בנושא הקריטריונים לסבסוד מעונות היום, יתר מפלגות האופוזיציה מלבד יש עתיד וישראל ביתנו, מסכימות עם הקואליציה כי יש לבטל את סעיף מצוי כושר ההשתכרות של שני בני הזוג. ח"כ מרגלית (המחנה הציוני) השתתף בדיון והביע את הסתייגותו במפורש, כאשר נציגי מרצ והרשימה המשותפת לא טרחו כלל להגיע לדיון.
חבר הכנסת יצחק וקנין (ש"ס) ביקש לשים דברים על השולחן: מדברים הרבה שהציבור החרדי צריך לצאת לעבוד, והוא אכן יוצא אבל הוא הכי מקופח במדינה, גם בשוק הפרטי בו המשכורת לחרדים נמוכות יותר, וגם במגזר הציבורי הנמנע מדרך כלל מהעסקת חרדים.
מרגלית ביקש להעלות נושא אחר הקשור למעונות היום – ביטול הסבסוד שלהם באזורי העימות בצפון כדוגמת קרית שמונה. בעבר ילדים קבלו סבסוד למעונות והורים שילמו רק 700 שקל. לאחר שבוטלה ההגדרה של קו עימות, מחיר המעונות עלה ל-2,400. מעון אחד כבר נסגר בעקבות זאת וגם במעון השני ירד מספר הילדים לחצי. לדבריו, סוכם שהסבסוד יחזור אבל זה לא בוצע על ידי משרד הכלכלה. לגבי החרדים, אמר מרגלית כי האוכלוסייה רוצה לעבוד. נשים חרדיות רבות עובדות דרך חברות השמה ולכן מקבלות שכר נמוך יותר. חברות השמה עשו עבודה טובה ועכשיו הן צריכות לצאת, ואז הנשים ירוויחו שכר הרבה יותר גבוה. מרגלית טען שיש יותר ביקוש מהיצע של מקומות עבודה ורכישת מקצוע, והציע להמשיך את הסבסוד גם אם האב לא עובד ואף להגדיל אותו.
ח"כ זוהר (הליכוד) ציין כי אינו מבין מדוע סבסוד משפחות חרדיות מכעיס את לוי, ואמר כי הקמפיין האנטי חרדי מיצה את עצמו. לדבריו, הקריטריון צריך להתייחס למיעוטי יכולת בלי קשר לעבודת האב, ואני, כמו גם מרבית המשתתפים בדיון, נוטה להסכים עימו.
גפני הבהיר כי בכוונתו להעביר חוק להעדפה מתקנת להעסקת חרדים בתנאי שהם עם כישורים דומים. לדבריו, לא רואים חרדים במשרד ממשלתי או בחברות ממשלתיות. הציבור החרדי מופלה תקציבית. התיקון בעניין המעונות היה מאוד מרגיז. בכפיה כלום לא יצליח, גם חרדים לייט מתנגדים כשנעשים דברים בכפיה. לדברי גפני אף בחור ישיבה לא יעזוב את הכולל בגלל הקטנה או ביטול הסבסוד למעונות יום.
"החרדים רוצים לעבוד והמדינה לא דואגת לאפשר זאת"
בסיום דבריו הפתיע חבר הכנסת גפני בהכריזו כי בכוונתו להקים צוות משותף עם משרד הכלכלה לעיבוד תוכנית לעזרה לחרדים לצאת לעבודה, לא בדרך של ביטול סבסוד למעונות. הוא הציע להוריד את הנושא של מצוי כושר השתכרות מסדר היום ולטפל ביציאת חרדים לעבודה בדרכים אחרות. החרדים רוצים לעבוד והמדינה לא דואגת לאפשר להם. לדבריו נושא התעסוקה הוא יעד מרכזי וחלק מההסכם הקואליציוני.
ח"כ אייכלר (יהדות התורה) אמר שאין להאשים את המציעים מאחר והתיקון לחוק מלכתחילה הוצע על ידי "בני אדם בלתי אנושיים". הקריטריונים של משרד כלכלה צריכים להיות כלכליים בלבד ולא ערכיים, לכפות דברים בעקיפין זה לא הוגן.
ומעט מספרים שסופקו על ידי נציגת משרד הכלכלה. במערכת המעונות עד גיל 3 יש כ-90 אלף ילדים. סה"כ גובה הסבסוד הוא 900 מליון שקלים בשנה בכל הארץ, שהם כ-900 שקל לחודש לילד. בערך 25 אחוז מכלל השנתונים הרלוונטיים נמצאים במעונות כאשר השאר במעונות פרטיים או בבית עם מטפלות או אימותיהם. עד 2013 הקריטריונים היו שעות עבודת האם והכנסת המשפחה. בשנה אחרונה, לאחר קבלת התיקון המדובר, קונסים את המשפחה אם האב לא עובד לפחות 10 שעות, ועכשיו היה אמור לעלות במספר השעות וגובה הקנס. לפני כניסת התיקון לתוקף היו במעונות 18,000 ילדים שאביהם לומד בכולל. בשנה האחרונה היו כ-7,000 ילדים שאמם נקנסה בגלל שהאב אינו עובד.
לגבי סבסוד מעונות בקרית שמונה הסבירה נציגת משרד הכלכלה כי הייתה בעבר הטבה קבועה בעקבות הכרזת העיר כאזור עימות, ומלפני כשנתיים, כאשר הוצאה קרית שמונה וישובים נוספים בגבול הצפוני מרשימת ישובי העימות, בוטל סבסוד מעונות היום.
יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון בכך שכאמור יוקם צוות עם משרד הכלכלה לטיפול בעידוד בתעסוקת חרדים. בנוסף בכוונתו לפנות למזכיר הממשלה בנושא קרית שמונה וכל קו העימות בצפון.
>>> עדות נוספת מאותו דיון | ביטול קריטריון מיצוי כושר השתכרות: שיעור על כוחם של הסכמים קואליציונים
