עם יותר מחלוקות מפתרונות, חוק 0% מע"מ קרוב לאישור

הקריטריונים שיעשו את ההבדל: מי ייפגע מעידוד בנייה בערים, מי מאורך השירות ומי מהגדרת "ידועים בציבור"? המרוויחים העיקריים, בכל מקרה, הם הקבלנים

אתמול בבוקר (שני, 21/07/14) חזרה ועדת הכספים לדון בחוק המעניק פטור ממע"מ על דירה ראשונה לזוגות צעירים. בדיון קודם שנערך ב-9 ביולי, טען שר האוצר יאיר לפיד כי מטרת החוק היא להוריד את מחירי הדירות, יחד עם צעדים נוספים שיחליט עליהם קבינט הדיור. גם יו"ר הועדה ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) חזר אתמול על כך שזו מטרת החוק, אך קשה לומר שהיתה הסכמה אפילו באולם הוועדה. ח"כ אייכלר (יהדות התורה) טען כי הקריטריונים המוצעים שיפורטו כאן לא יביאו להורדת מחירים, מכיוון שהן "מתעלמות משני מיליון אזרחים" לפחות – כוונתו היא בעיקר לציבור החרדי והערבי. שתי הקבוצות האלו אינן היחידות שלא יוכלו לנצל את הפטור ממע"מ עבור דירה ראשונה לזוג. כל זאת בהנחה שההטבה אכן תגיע בסופו של דבר לכיסם של הרוכשים.

הטענה של ח"כ אייכלר, כמו אחרים, מבוססת על הקישור בין מתן ההטבה לבין השירות הצבאי, הלאומי או האזרחי. החוק המוצע יחול על פלח האוכלוסיה הקיים במסגרות השירות השונות. בתוך כך, החוק מאפשר גם למי ששירת/ה רק 12 חודשים לזכות בהטבה הזו, ואפילו לא 24 החודשים שנדרשים בחוק שירות הביטחון. זה כן המקום לשאול – כפי שחזרה ועשתה ח"כ סתיו שפיר (העבודה) – מה הסיבה לנדיבות הממשלתית? ח"כ משה גפני (יהדות התורה) טען, ייתכן בצדק, שכך ניתן מענה בחוק לפרק השירות הצבאי של בני ישיבות ההסדר הדתיות-לאומיות. לאמור, משחקי תחזוקה של הקואליציה בין יש עתיד לבית היהודי – גם בתוך חוק חשוב כזה. האמנם? אף נציג משתי הסיעות שנכח בדיון לא הגיב לדיאלוג המתמשך בין שפיר לנציגי משרד האוצר ומשרד המשפטים. הם עצמם לא סיפקו תשובה עם נימוק מקצועי. האירוניה היא שדווקא חוק שנולד כדי "להכיר תודה למשרתים" לטענת השר לפיד, הוא זה שמעודד חיילים לבחור בשירות מקוצר. נכון לעכשיו, אורך השירות המינימלי המצוין בחוק לא צפוי להשתנות.

סלומינסקי רוצה להבדיל בין קרביים ל"ג'ובניקים"

הבעייתיות בשימוש במדדי השירות הצבאי לא מסתיימת בשאלת אורך השירות שיקבע בחוק. שתי בעיות חשובות לא פחות הן הבחנה בסוג השירות ודרך קבלת ההטבה למשוחררים. סלומינסקי הציע רף דיפרנציאלי לקבלת הפטור: עד 1.6 מיליון שקל למשתחרר משירות קרבי, עד 1.4 מיליון שקל למשתחרר משירות עורפי ו- 950 אלף שקל מקסימום למי שלא שירת בשירות צבאי, לאומי או אזרחי. כאן טענה שפיר בצדק שהחוק מפלה אוטומטית את רוב הנשים בצבא, שכמעט כל התפקידים הקרביים חסומים בפניהן. בנוסף, גם מי שגויסו אך לא יכלו לשרת בתפקיד קרבי בשל פרופיל נמוך, לא מבחירה, מאבדים חלק מההטבה בלי הצדקה. לא נראתה תמיכה בהצעתו של סלומינסקי וקשה לדעת אם הקריטריון הזה יחול על החוק החדש.

בנוגע לדרך קבלת ההטבה, הציעו הח"כים ליצמן וגפני להגיש הסתייגות, ולתת את הכסף כחלק ממענק. עם זאת, סלומינסקי הזכיר שהממשלה כבר ביטלה מענק ייעודי לדירות בירושלים שהתבסס על מנגנון דומה. גם במקרה הזה, קשה להעריך באיזה אופן יועבר המענק לחיילים משוחררים או זכאים אחרים. שפיר העלתה נושא נוסף שלא קיבל התייחסות בחוק, והוא עצם הרלוונטיות של מענק הפוטר צעירים ממע"מ רק במקרה של רכישת דירה. לדבריה, ממילא צעירים מרבים לשכור דירה ולא ינסו לרכוש אחת, אז ההטבה מתייחסת לקבוצת משוחררים קטנה ולא לרוב.

מחלוקת קשה אחרת עלתה סביב הגדרת זהות הזוגות שיזכו בהטבה – לצד זוגות נשואים, מי עוד ייחשב לזוג בעיני המחוקק? לשון ההצעת חוק הקיימת מזכירה "ידועים בציבור", מבלי לפרט במי מדובר בדיוק. אפשר להכניס לפירוש הזה פסולי חיתון או זוגות חד מיניים ("זוגות לא טבעיים" לדברי אייכלר), מה שמנוגד לעמדת כל הנציגים החרדים בוועדה. לא הוצע פיתרון שיכלול נוסח מדויק הקובע מיהם בדיוק "ידועים בציבור", והנוסח הכללי נשאר.

מי ירוויח בסופו של דבר? ייתכן ורק הקבלנים

הדירות המזכות לפטור במחיר המקסימלי של 1.6 מיליון שקל מוגבלות בקריטריון של "בנייה רווייה", כלומר בנייה אורבנית צפופה יחסית בשתי קומות ומעלה. כאן אמנם נעשה צעד בכיוון של ציפוף המרחב העירוני (מה שעשוי להפחית את השימוש בצו פינוי-בינוי, עליו דנו בכנסת בשבוע שעבר). אך בכמה קבוצות אוכלוסיה ואזורי מגורים אין היצע מהסוג הזה. במגזר הערבי אין כמעט בנייה כזו, ובפריפריה הגיאוגרפית של המדינה – הנגב והגליל – ההיצע של דירות בבניינים כאלה קטן יחסית. למעשה, יותר מאשר פיתרון למצוקת הדיור באזורי הביקוש, החוק עלול ליצור בהם "פקק" נוסף. כל זאת במקום למצוא דרך להחיל את ההטבה על שטחים נרחבים יותר בארץ, אם כך בוחרת הממשלה לנסות להוריד את מחירי הדיור.

שאלה אחרונה ומטרידה, היא שאלת השאלות בעיני: האם בסופו של יום, לאחר שייקבעו הקבוצות השונות שיזכו להטבת הפטור ממע"מ, מחפשי הדירות אכן יראו ירידת מחירים? לגמרי לא בטוח. סיכוי טוב שהמרוויחים הגדולים יהיו בעיקר הקבלנים שישווקו את הדירות המתאימות לרוכשים. הם יוכלו לגבות מחיר מקסימלי ללא קשר להפחתת 18% מע"מ – מי שירכוש דירה בפרויקט כזה ולא יענה על הקריטריונים ישלם בעצמו מחיר מלא – זו אינה הצעה עם מחיר מטרה. כפועל יוצא, משלם המסים לא מסבסד אפילו קבוצת אוכלוסיה שהממשלה או גורמים מקצועיים החליטו לסייע לה. במצב כזה, בו הרוכשים משלמים מחיר מקסימלי והמדינה מפסידה הכנסות מע"מ, כספי הציבור מסבסדים בעיקר מעט קבלנים, שעוסקים בתחום הספציפי של דירות שיתאימו להצעת החוק.

המשך הדיון בהצעת החוק יתחדש היום בבוקר. יו"ר הוועדה סלומינסקי צופה שהדיון בהצעת החוק יימשך "עד לשעות הלילה", במטרה להאיץ את אישור החוק בשלוש קריאות עד תום מושב הקיץ המתוכנן בעוד שבועיים. גם כאן, מדאיג עד כמה החיפזון של הכנסת להציג "תוצאות" בכל מחיר מוביל לשינויים משמעותיים בלי שהחוק עבר דיון מעמיק מספיק. היקף המחלוקות שהתגלו רק בדיון אחד של ארבע שעות, מבהיר שהחוק לא מרצה לגמרי גם את מי שדנים בו ואמורים לאשר אותו.

נוכחים נוספים: היועמ"ש של הוועדה, נציגת משרד המשפטים, נציג משרד האוצר, לוביסט של פוליסי, השמאי הממשלתי הראשי.

 עדויות אחרונות בנושא יוזמת 0% מע"מ:

• העלות השנתית מוערכת ב-2.5 מיליארד שקל, המקור התקציבי טרם נחשף
• בדיון ועדת הכספים: לא נמצא כלכלן אחד שיגן על יוזמת 0% מע"מ של שר האוצר
• תכנית 0% מע"מ: השאלות שנותרו ללא מענה לאחר המצגת של שר האוצר