מדד עצמאות הכנסת | הממשלה גונבת לח"כים את הקרדיט

"מדד עצמאות הכנסת" לכנס החורף האחרון, המנתח את החלטות ועדת השרים לענייני חקיקה, מצביע על דרך חדשה להגבלת אפשרויות החקיקה הפרטיות של חברי הכנסת: הממשלה נוטה לתמוך בהצעות חוק פרטיות רק בתנאי שיקודמו במקביל להצעת חוק ממשלתית דומה. במקרים רבים חברי הכנסת החתומים על ההצעה המקורית ממתינים עם קידום הצעתם עד שהמשרד הרלוונטי יציג את הצעתו, אך לשווא – הממשלה מעלימה את הנושא בהמשך. במקרים אחרים, במיוחד כאשר ישנה תמיכה רחבה להצעה הפרטית, הממשלה מקדמת הצעת חוק דומה אך תפורה לצרכי המשרד. כך, למעשה, הממשלה "מקבלת השראה" מהצעות פרטיות ו"גונבת" לחברי הכנסת את הקרדיט על החקיקה. לדוגמא, הצעת החוק של חברת הכנסת מרב מיכאלי (העבודה) לביטול מאסר חייבים בהוצאה לפועלה, עליה חתומים 77 חברי כנסת (!), קודמה רק בתנאי שתאוחד עם הצעת חוק הממשלתית שנוצרה במיוחד לשם כך (ושכללה גם הצעה ליצירת מרשם אינטרנטי של חייבים).

על פי ממצאי המדד, 22 הצעות חוק, המהוות 5.8% מכלל הצעות החוק שנדונו בוועדת השרים לחקיקה, קיבלו את תמיכת הוועדה תוך התניה כי הן יידונו לאחר מכן רק יחד עם הצעת חוק ממשלתית בנושא. לפחות חלק מהנושאים בהם עסקו הצעות החוק הפרטיות הללו לא הגיעו לכדי תזכיר חוק, כך שבפועל הצעות החוק הללו, אשר רובן עלו להצבעה בקריאה טרומית, "נקברו". כך לדוגמה, הצעת חוק של ח"כ מירי רגב (הליכוד ביתנו) להגדלת מלאי הדיור הציבורי זכתה לתמיכת הוועדה עוד ב-27 לאוקטובר 2013. כידוע, בכל הצעות החוק שעוסקות בדיור שהגישה הממשלה בחצי השנה שחלפה מאז, לא קודמה הגדלת היצע של דיור ציבורי.

למרבה ההפתעה, בפילוח עמדתה של ועדת השרים כלפי הצעות חוק של ח"כים מהקואליציה מול ח"כים מהאופוזיציה עולה, כי מעמדם של חברי הקואליציה מוחלש יותר בהשוואה לחברי האופוזיציה. מתוך 76 הצעות החוק של ח"כים בקואליציה שזכו לתמיכת הוועדה, 13 (17%) זכו לתמיכת הממשלה רק בתנאי שקידומן ייעשה ביחד עם הצעת חוק ממשלתית. לעמדה זו ייתכנו שני הסברים: (1) הממשלה משתמשת בהצעות החוק הפרטיות של חברי הקואליציה כ״מאגר רעיונות״ להצעות חוק ממשלתיות, תוך מניעת קרדיט מחברי כנסת מהשורה; (2) הממשלה נמנעת מלהתנגד להצעת החוק ומאפשרת את קידומה עד אחרי הקריאה הטרומית, אולם בגלל הימנעותה מגיבוש הצעת חוק ממשלתית מקבילה, מונעת למעשה את קידום הצעת החוק.

בנוסף, ועדת השרים לא הצליחה לגבש עמדה ב-45 הצעות חוק (27.6%) שהוגשו על ידי ח"כים מהקואליציה. גם כאן עולה החשש, כי העיכוב הוא מכוון, ומטרתו להימנע מהתנגדות ישירה להצעת החוק או למשוך זמן עד לגיבוש הצעת חוק ממשלתית בנושא. המשמר החברתי מציין לרעה את עמדת ועדת השרים להצעות חוק שהוגשו על ידי ח״כ גילה גמליאל: מתוך 7 הצעות חוק שעלו לדיון בוועדת השרים, הוועדה התנגדה ל-6 מתוכן ובשביעית לא התקבלה החלטה, למרות שהדיון בעניינה התקיים בנובמבר אשתקד.

כך או כך, עמדת המשמר החברתי היא, כי מדובר בשימוש ציני בחברי הכנסת מהקואליציה, אשר חופש הפעולה שלהם הולך והופך למצומצם יותר ויותר, עם מגבלות חמורות על חופש ההצבעה וכעת – עם הגבלת היכולת לקדם חקיקה על פי השקפת עולמם על מנת לייצג את בוחריהם. מנכ"ל המשמר החברתי, בעז רקוץ': "כבר התרגלנו למצב שבו הממשלה מרוקנת בשיטתיות את הכנסת מתוכנה באמצעות ועדת השרים לחקיקה, אך כששרים מפרים זכויות יוצרים בתחומי החקיקה השונים מדובר במציאות חדשה. דבר אחד הוא שהממשלה מייצרת אשליה של משבר משילות כדי להחליש את הכנסת, אבל יצירת מונופול על כל תחום החקיקה בישראל היא כבר עניין אחר בתכלית".

בדומה לדפוס שנצפה במדד העצמאות הקודם, ועדת השרים התנגדה לרוב המכריע של הצעות החוק שהוגשו על ידי ח"כים מהאופוזיציה: 163 הצעות חוק של ח"כים מהאופוזיציה (שהן יותר מסך כל הצעות החוק שהועלו על ידי ח"כים מהקואליציה לוועדת השרים!), המהוות 74.1% מכלל הצעות החוק שהוגשו על ידי ח"כים מהאופוזיציה.

על מדד עצמאות הכנסת: מדד עצמאות הכנסת הוא מדד כמותי של המשמר החברתי, שבא לבחון את מידת הפרדת הרשויות בין הכנסת – הרשות המחוקקת, לבין הממשלה – הרשות המבצעת, ואת מידת ההשפעה של הממשלה ומוסדות הקואליציה על חופש הפעולה של חברי הכנסת בהצבעות. הצורך במדד עלה בעקבות הטענות, כאילו הממשלה סובלת מחולשה במשילות. המדד החדש נולד על מנת לבחון טענה זו באופן אמפירי, הן ברמת ועדת השרים לענייני חקיקה, אשר מהווה ברוב המוחלט של המקרים תנאי סף לקידום הליכי חקיקה בכנסת, והן בהצבעות חברי הכנסת על הצעות חוק שונות.