ניתוח החלטות ועדת השרים לענייני חקיקה מעלה כי ישנם הבדלים משמעותיים בשיעורי התמיכה וההתנגדות של ועדת השרים בהצעות חוק חברתיות-כלכליות של ח"כים מסיעות שונות. למרבה ההפתעה, דווקא הצעות החוק של חברי הכנסת של סיעת הליכוד-ישראל ביתנו זוכות לשיעורים הנמוכים ביותר של תמיכה (41%) מוועדת השרים מבין כל חברות הקואליציה. ההצעות של חברי התנועה – מפלגתה של שרת המשפטים ציפי לבני, העומדת גם בראש ועדת השרים לחקיקה – זוכות לתמיכה הגבוהה ביותר בוועדה (53.1%) ולהתנגדות הנמוכה ביותר – רק 3.1% מהצעות החוק שהגישו חברי התנועה נדחו בוועדת השרים לחקיקה. סיעתו של יאיר לפיד מחזיקה בדפוס דומה – ועדת השרים נוטה יותר לתמיכה בהצעות החוק של חברי יש עתיד (50% מההצעות) ופחות להתנגדות (8.3%).
מאידך, שיעור הצעות החוק שאין בהן החלטה של ועדת השרים גבוה בצורה ניכרת אצל ח"כים מאותן השותפות הקואליציוניות הממוקמות במרכז ובשמאל המפה הפוליטית – יש עתיד והתנועה (33.3% ו-34.4%, בהתאמה), מאשר שיעור אי ההחלטה בהצעות של הליכוד-ישראל ביתנו והבית היהודי (26.2% ו-9.5%, בהתאמה). משמעות נתונים אלו: ועדת השרים בראשותה של לבני נוטה "לקבור" הצעות חוק המגיעות ממפלגתה ומשותפתה לגוש השמאל-מרכז בקואליציה, ככל הנראה כיוון ששרת המשפטים מעוניינת להימנע ממפלה בהצעות חוק שנויות במחלוקת.
מהעבר הנגדי, סיעת הבית היהודי, הנמצאת במתיחות מתמשכת עם לבני על רקע ניסיונותיה לקידום המשא ומתן המדיני, זוכה לשיעורי ההתנגדות הגבוהים ביותר מבין מפלגות הקואליציה: 33.3% מהצעות החוק של חברי הבית היהודי נדחו על ידי ועדת השרים לחקיקה. מדובר בשיעור גבוה בהרבה משאר סיעות הקואליציה. נזכיר כי בוועדת השרים לחקיקה חברים שני נציגים מהבית היהודי, שלושה נציגים מיש עתיד, שלושה נציגים מישראל ביתנו, ארבעה נציגים מהליכוד ונציגה אחת מהתנועה (היו"ר לבני, כמובן).
המשמר החברתי מציין לרעה את עמדת ועדת השרים להצעות חוק שהוגשו על ידי ח״כ גילה גמליאל. מתוך 7 הצעות חוק שעלו לדיון בוועדת השרים, הוועדה התנגדה ל-6 ובשביעית לא התקבלה החלטה, למרות שהדיון בעניינה התקיים בנובמבר אשתקד.
על מדד עצמאות הכנסת
מדד עצמאות הכנסת הוא מדד כמותי של המשמר החברתי, שבא לבחון את מידת הפרדת הרשויות בין הכנסת – הרשות המחוקקת, לבין הממשלה – הרשות המבצעת, ואת מידת ההשפעה של הממשלה ומוסדות הקואליציה על חופש הפעולה של חברי הכנסת בהצבעות. הצורך במדד עלה בעקבות הטענות, כאילו הממשלה סובלת מחולשה במשילות. המדד החדש נולד על מנת לבחון טענה זו באופן אמפירי, הן ברמת ועדת השרים לענייני חקיקה, שברוב המוחלט של המקרים מהווה תנאי סף לקידום הליכי חקיקה בכנסת, והן בהצבעות חברי הכנסת על הצעות חוק שונות.
