נציגי ענפים משוועים למבקשי מקלט שייכנסו כחוק לשוק העבודה: "הישראלים במדינת תל אביב לא רלוונטיים לעבודות האלה"

דיון ראשון, 9:30:

הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים התכנסה אמש (ד') לדיון בו ביקשה ממשרד המשפטים ורשות ההגירה לדעת מה יהיו הצעדים בעקבות החלטת בג"צ. הוועדה "לא עוסקת בניחושים ושמועות" ולא ברור אם הדיווחים אודות מתקן שהיה פתוח הם ממשיים או שהם רק בגדר שמועה.  "אנחנו מבינים שאנחנו בשלב מעבר", נאמר בוועדה, אולם גם בשלב מעבר יש צורך לנקוט צעדים כגון שחרור אסירים. חלקם התבצעו וחלקם לא.

דניאל סלומון, היועץ המשפטי של רשות ההגירה: "מתבצעת עבודה בשלבים מתקדמים. התכניות של שר הפנים ורוה"מ לגבי מציאת פתרונות וטיפול בחוק למניעת הסתננות. המתווה שנקבע הוא מתווה של חקיקה בשני מרכיבים. מרכיב ראשון הוא מרכיב של כליאה כפי שהיה בסיבוב הקודם, זאת משום ששר הפנים וראש הממשלה לא חושבים שהחסם הפיזי יפתור את כל הבעיה. תקופת הכליאה תהיה קצרה משמעותית מהתקופה שהייתה בסיבוב הקודם. הדיונים לא הסתיימו. האלמנט השני שקיים בחקיקה הוא אלמנט של פתיחת מתקן שיהיה פתוח למסתננים בדרום בסמוך למתקן הקיים. מטרת המתקן: טיפול במסתננים שקיים קושי בגירושם. ההגדרה כפי שתופיע בחוק היא שהמתקן יטפל במסתננים שיש קושי בגירושם ומעת לעת יבחרו (יבחנו) אוכלוסיות שונות. לא מיועד דווקא לאוכלוסיית דרום תל אביב או משהו דומה. מי שנמצא כיום במתקן סהרונים יישאר במתקן. המתקן החדש אמור להיות עם קיבולת של 3500 מקומות".

"המגבלה של כליאה בסהרונים כרגע: 90 ימים.  עד כה (מאז פסיקת בג"ץ) שוחררו רק נשים מהמתקן. בסה"כ שוהות במתקן כיום כ-150 נשים.  כ-300 איש, שאינם מסודן ואריתראה מיועדים לגירוש משום שלא יינתן להם מעמד של פליט".

חברי הכנסת הנוכחים שאלו בתגובה אם יהיה ניתן "לאוורר" את תושבי דרום תל אביב. כמו כן הם שאלו מתוקף איזה חוק יועברו לכליאה? תשובה: כנראה מתוקף תיקון החוק למניעת הסתננות.

שאלת יו"ר הועדה מיכל רוזין: האם תוחל על 50,000 מסתננים חקיקה רטרואקטיבית?

תשובה: לא תוחל רטרואקטיבית. יהיה אפשר להעביר למתקן הכליאה מסתנן שיש קושי בגירושו. ניתן להחיל את החקיקה בכל רגע נתון.

ח"כ שקד: מה זה מתקן פתוח? מה הם יעשו במהלך היום?

תשובה: מתקן שמספק את כל צורכי דייריו. הפתיחות היא במובן שמלבד זמן מסוים בלילה שבו המתקן יהיה סגור, בשאר השעות אנשים יכולים להיכנס ולצאת אך לא לעבוד. הצרכים מסופקים במתקן ולכן לא יותר לעבוד. תהיה חובת התייצבות במתקן במידה שלא תאפשר עבודה אך מצד שני לא יהיה כלוא במתקן.

יו"ר הועדה: זה נשמע לי כלא. מסדרים, ספירת ראשים. העובדות כרגע הן שלא ניתן להחזיר את אותן קבוצות מסיבות כאלה ואחרות. (אריתראים וסודנים). מדובר בחוק שמאפשר החזקה למשך שנה-שנה וחצי, בעוד שהאוכלוסיות נוכחות לפרקי זמן ארוכים יותר. מה קורה אח"כ? האם נבדקה מה העלות של החזקתם במתקן שהיה? צריך להקים מתקן וכן לספק את צורכי השוהים. מה תהיה העלות?

ח"כ מזרחי: הגירת פליטים בגלל משבר גדול או מסיבות אחרות בד"כ מטופלת בהקמת מחנות פליטים. באילו טכניקות משפטיות משתמשים כדי למנוע פיזור הפליטים במדינות היעד לאורך זמן? למשל פליטים סוריים או במקומות דומים. כיצד ניתן ליישם טכניקות כאלה בארץ?

דוברת מטעם ראשות ההגירה (עו"ד שטרנברג): מבחינת המודל המשפטי יש כמה אפשרויות. כבר היום רשאי שר הפנים לתת אשרות כניסה עם מגוון הגבלות, כולל הגבלה גיאוגרפית. הדגש העיקרי לעניין המתקן הפתוח הוא שהמקום הזה לא יהיה כלא. כלומר שמרכיבי הפתיחות יהיו אמתיים. זה יהיה נתון למבחן של הכנסת והוועדות השונות שיספקו את אישורם.

שאלת יו"ר ועדה: מה יהיו הסנקציות על אלו שלא מתייצבים במתקן הפתוח? הסנקציות מעידות על טיב המתקן.

תשובה: זה בבחינה. עדיין אין תסקיר חוק. עובדים על זה.

יו"ר ועדה: לגבי שאלת הזמן, יש אוכלוסיות שונות שמולן מתדיינים בנושא ההרחקה הזמנית. כמה זמני זה זמני?

דוברת: ההסדר שאנחנו דנים בו יהיה הוראת שעה מצומצמת .

יו"ר ועדה: זמני זה קבוע במדינת ישראל.

שאלה מטעם היועמ"ש של הועדה: בפס"ד של בג"צ יש התייחסות ארוכה לחירות הכלואים. יש שם אמירה שממליצה למחוקק לתת את הדעת להיבטים נוספים של החקיקה, כגון השלכות החזקת השוהים עליהם וכו'.

עובד חוגי, פעיל שכונות: מה עם ההשלכות על תושבי דרום תל אביב? אולי הם ישמחו לעבור למתקן שהיה (בכעס)

ח"כ מזרחי לפעיל שכונות: אולי יכריזו עליכם כמתקן שהיה.

ח"כ שקד: מסתננים נוהגים בלי רישיון ברחובות תל אביב ועל כן מסוכנים לציבור. ניתן להרחיק ע"פ החוק להרחקת מסתננים שוהה שמסכן את הציבור. האם ניתן לכלוא על נהיגה ללא רישיון?

עו"ד שטרנברג: מי שמבצע עבירה חמורה יכול להיות מורחק.

ח"כ שקד: ספציפית אני שואלת לגבי נהיגה ללא רישיון? זו בעיה חמורה ותושבי דרום תל אביב פונים אליי בנושא.

יו"ר הועדה: ניתן לכנס דיון בנושא, אני רוצה לעסוק בנושא תעסוקה. לא נמצאים פה נציגי המשטרה כדי לעדכן בנושא זה.

דוברת מרכז המחקר של הכנסת: אנחנו מכינים דו"ח שמרכז את דרכי הטיפול במדינות אירופאיות. שם מדובר במצב שונה: ראשית פרקי הזמן קצרים הרבה יותר מאחר ושם הם שוהים במתקנים עד שמסתיים הדיון בבקשת המקלט שלהם. במקרים שבהם אין שיתוף פעולה של מבקש המקלט ניתן לפגוע בקצבאות שלהם או בטיפול בבקשה. ככלל: מרכזי הקלט מטפלים בהחזקה בזמן עיבוד הבקשה בלבד.

עובד חוגי: מה בנוגע ההעברה למדינה שלישית?

יו"ר הועדה: עובדים על זה.

מוקד סיוע לעובדים זרים: דניאל סלומון דיווח על 100 משוחררים, אנחנו יודעים על 33. האם קצב של משוחרר אחד ליום הוא סביר? יתר על כן, מדוע הדיינים מסרבים לדון בבקשות שחרור מטעמים הומניטריים? מה בנוגע לפס"ד?

דניאל סלומון: 33 הוא מספר המשוחררות בלבד.

יו"ר ועדה: בידינו יש מכתב שבו מצוינים 33 משוחררים בלבד.

דניאל סלומון: המספר הזה לא מעודכן\לא מדויק ומאז שוחררו עוד. מיום פס"ד בין אם שוחררו בגלל פס"ד ובין אם לא.

עו"ד שטרנברג: אבדוק למה אין דיון בבקשות הומניטריות.

פעילת זכויות אדם: מה בנוגע לאנשים ששוחררו ממשמורת אך יש מניעה מגירושם? כיום אין להם הבנה של מה הסטטוס החוקי שלהם, ואיך ניתן לטפל באשרות השהיה שלהם?

דניאל סלומון: מדובר בבעיה מאוד ספציפית. (נתן פתרון משפטי\הליכי)

מוקד סיוע: השופטת ארבל רמזה כי יש די בגדר בדרום. האם מישהו חשב להאט\לעצור את הטיפול. שנית, גם אם יהיה מוקד שהיה פתוח, האם ניתנת הדעת להכשרה מקצועית \ תעסוקה וכו'. יש דאגה גם בקרב תושבי הדרום ולא בכדי.

יו"ר: נציגי ראשות ההגירה סיפרו כל מה שיש בידם לספר עד שלב זה, נדון בנושאים אלה בעתיד. מדיניות הממשלה היא: יש להרחיק את השוהים מהארץ, ולעת עתה יועברו למרכזי שהיה.

דיון שני, 10:00: תעסוקת עובדים זרים

יו"ר הועדה: תפיסת הממשלה: אם תינתן אפשרות תעסוקה לשוהים, המוטיבציה שלהם להגיע ולהישאר תעלה. כיום יש כ-54,000 שוהים פחות או יותר. אני שואלת מה המדיניות שתאפשר הקלה על תושבי דרום תל אביב ועל השוהים, ללא דיון באג'נדה ואדיאולוגיה. כרגע יש מדיניות של אי הרחקה זמנית לפחות לשתי אוכלסיות: סודנים ואריתראים. הם מתרכזים בעיקר בדרום תל אביב ובאילת, מקומות מוחלשים. מה הפתרון? אנחנו לא רוצים להמתין לפתרון שיגיע בזמן בלתי מוגדר בעתיד או לחכות שמדינה שלישית תקלוט אותם. כרגע השוהים עובדים באופן לא מוסדר, המדינה אינה מקבלת הכנסות מתעסוקתם, המדינה ממילא דואגת לצורכיהם (בתי חולים ומקומות נוספים). רובם מועסקים לפי ארגוני הסיוע. ההעסקה שלהם היא כרגע נצלנית. אנחנו רוצים לדאוג שלא תהיה העסקה נצלנית ופוגענית וגם שההעסקה תהיה מוסדרת: שיהיה ביטוח בריאות, תנאים סוציאליים וכו'. זה אינטרס של המדינה. אני מפרידה בין עצם שהותם של העובדים ובין העסקתם, ולכן גם פיצלתי את הדיון לשני חלקים.

אורית מרום מארגון אס"ף: מונח לפניכם נייר עמדה שבו אנחנו מפרטים 4 סיבות להענקת אישורי עבודה.  הסודנים והאיתראים מוכנים לעבוד עבור 15 שקלים לשעה ומתחרים על מקומות עבודה עם ישראלים שמשתכרים שכר מינימום. ההתקבצות בדרום תל אביב היא בלית ברירה. לא ניתן לשכור דירות בראשון לציון או בחולון. לא מאפשרים להם להוציא רישיון נהיגה, אין להם ברירה. משאירים אותם בשוליים ומשאירים אותם מוחלשים.

ח"כ אוחיון: לא מדובר במחפשי עבודה אלא במסתננים. לקרוא להם מבקשי מקלט זו הטעיה. הניסיון לערבב בין הקבוצות איננו אתי, איננו מוסרי.

אורית מרום: הלכה למעשה, העובדים הזרים עובדים. לכן אנחנו מוצאים שהסדרת התעסוקה תפתורנה רבות מהבעיות גם אם לא את כולן. הם יישארו בגוש דן, שם שיעורי התעסוקה גבוהים, אך יתפזרו ולא יישארו מרוכזים בדרום תל אביב. לא מתכוונים לגרש אותם בקרוב ולכן יש לפתור את סוגיית התעסוקה.

יו"ר: גישת המשטרה היא שהשוהים מבצעים פשעי הישרדות ולכן יש להקל על מצוקתם מהפן התעסוקתי.

יועמ"ש ועדה: לגבי המצב המשפטי הקיים, בהתייחס לפסיקת בג"צ: המדינה ראשית להחליט על מדיניות אכיפה. ב2010 הוחלט לא לאכוף איסורי תעסוקה עד הקמת מתקן כליאה. פס"ד שונים (בג"צ וכו) החליטו על הסדרי אי אכיפת החוק והיתר תעסוקה בפועל.

שאלת יו"ר: האם אין אינטרס להסדיר את העבודה מהיבט מיסוי ודיני עבודה?

דוברת משרד הכלכלה (לשעבר תמ"ת):  אוכלוסיות מוחלשות, שקל להחליש אותן ולפגוע בזכויותיהן, נוטות לגרור את שארית שוק העבודה בכיוונים שליליים. לכן, גישת המשרד היא שיש לאכוף את דיני העבודה. ללא התייחסות להיבט הימצאותם של השוהים, גישת המשרד היא למצות את הדין עם המעסיקים, ע"פ חוקי העבודה הישראלים ללא התייחסות לזהות העובד (ישראלי או זר).

דוברת ממרכז המחקר: מבקשי מקלט, עובדתית הם מי שהגישו בקשה. לאורך השנים הגישו בקשה למקלט פחות מ-4,000 מבקשים. לא נכנס לסיבות שבגינן לא הגישו יותר. ביחס לאירופה, מדיניות התעסוקה היא לא נפרדת ממכלול הצרכים של מבקשי המקלט. יש מדינות שלא מאפשרות העסקה ויש כאלה שכן. באירופה בד"כ מעמד מבקש המקלט הוא זמני, חלק ממנגנון בדיקה מסודר, תהליך הבדיקה אורך חודשים ולא שנים. בסופו או שמוחלט לאפשר שהיה או שעוברים להליך הרחקה. לפי החקיקה האירופית החדשה, תוך 9 חודשים מקבלת הבקשה יהיה צריך לקבל אישור תעסוקה. כל מדינה רשאית להחליט בעצמה על גיאוגרפיה והיקף. החקיקה קובעת רק כי על המדינה לספק "תנאים בסיסיים". ברגע שמבקש המקלט מתחיל לעבוד, מנוכות חלק מהכנסותיו למימוש זכויותיו הסוציאליות. יש הכוונה של אוכלוסיית מבקשי המקלט לתעסוקה מסוימת – מדיניות של אי-תחרותיות עם האוכלוסייה המקומית. בגרמניה השוהים מחויבים לשהות לתקופה מסוימת במרכזי כליאה. בבריטניה אין אישור עבודה למשך שנה, בריטניה לא רוצה לעודד הגירת עבודה. אחרי שנה ניתנת אשרת עבודה. בהולנד מותר לעבוד מרגע הבקשה למשך 24 שבועות. מציאת עבודה היא באחריותו הבלעדית של מבקש המקלט. בצרפת לא ניתן לעבוד למשך שנה מהגשת הבקשה, ועל מבקש המקלט לפרט איפה ברצונו לעבוד (גיאוגרפית).

יו"ר: המחקר מראה שאנחנו לא נמצאים לבד בעולם בהתמודדות עם הבעיה הזו, וחשוב לשמוע מה קורה במדינות אחרות. נשמע עכשיו דוברים מהמשק שיעדכנו בקשר לצרכי התעסוקה במשק (דוברים מהתאחדות המלונות, ענף החקלאות)

הצטרף ח"כ דב חנין.

אושרת ממכון להגירה ושילוב חברתי ברופין: לא משנה איך נקרא לשוהים, הם כאן ע"פ החוק הבינלאומי ואין דרך לעקוף את זה. מאחר וזה עולה כסף למדינת ישראל, וכרוך בהפרת זכויות העובד של השוהים (וזכויות אחרות), אנו רוצים לייצר פלטפורמה תעסוקתית הקשורה לצורכי המשק. אחד הענפים הרלוונטיים הוא ענף החקלאות. היתרון בענף החקלאות הוא שהוא מוציא את השוהים מן הערים אל האזורים החלקאיים. ניתן לשלב את זה עם שהיה במרכז ההחזקה הפתוח. האיום בקבלת היתרי תעסוקה היא ביצור תחרות מול עובדים ישראלים. לכן יש אינטרס לשלב אותם בענפים שבהם אין תחרות מול ישראלים. רוצים לשתף פעולה עם ארגונים שונים כגון UNHCR ביצור מקומות תעסוקה ובמקביל להוריד לחץ מדרום תל אביב.

יצחק גורביץ, התאחדות הקבלנים: אנחנו מתמודדים עם סוגיית ההעסקה בעקבות פניות שקיבלנו מקבלנים ששאלו האם מותר או אסור להעסיק את השוהים. כמדיניות אנחנו לא מעודדים להעסיק את העובדים הללו כי ההעסקה בענף מחייבת הכשרות מצורות שונות ואם נכנס עובד ארעי, זה מתכון לתאונות עבודה. מצד שני, אנחנו יודעים שהתופעה קיימת. לכן פנינו, וקיבלנו את התשובה שאין איסור אך אין אכיפה. ההנחיה שהוצאנו לקבלנים היא שמי שבוחר להעסיק, חייב להעסיק בהתאם להסכם הקיבוצי ובכפוף לחוקי העבודה. כמו עובדים ישראלים.

דוברת משרד התמ"ת: ההבדל בין העסקת עובד זר לבין העסקת שוהה הוא שלא צריך לקבל היתר העסקת עובד זר.

יצחק גורביץ: בענף הבניה, העסקה של עובד זר (ולא של שוהה) היא דרך ארגוני כוח אדם ולכן העסקת שוהה היא לא כמו העסקת עובד זר. אנחנו לא לוקחים שוהים בחשבון כעובדים שיספקו את צורכי ענף הבניה. יש לנו חוסר של 20,000 עובדים ואנחנו לא רואים את השוהים כמענה לזה אלא אם הם יעברו הכשרה. אך לא מובטח לנו שהם יישארו כאן מספיק כדי להצדיק את זה.

דובר ענף המלונאות: היסטורית עד 2006 היו אישורים לעובדים זרים כמו בענף הבניה והחקלאות. מבחינה זו הענף שלנו מופלה. קשה להשיג עובדים ישראלים גם כאשר משלמים יותר משכר המינימום. מבחינת התנאים, השוהים עובדים אצלנו בצורה מסודרת. אנחנו לא מנצלים את העובדים, אבל אני חושב שצריך להסדיר את העניין. יש פה שוהים, אין לאן להוציא אותם, למה להעמיד פנים (למה באישור השהיה כתוב "אישור זה אינו אישור עבודה"). בגלל שהאישור אינו מוסדר יש בעיות לגבי מיסוי ואחרות, שיוצרות בעיות למדינה ובעיות למעסיקים. כל פעם אנחנו נתקלים בקשיים חדשים שנובעים מחוסר ההסדרה. יש סוגיות שאין להן מענה חוקי. כאזרח המדינה, עד אשר הגדר לא הוסדרה הייתה לי בעיה עם כניסת השוהים. מאחר והגדר מנעה את הכניסה, ויש כאן אנשים, תנו להעסיק אותם.

דובר ארגון חברות הניקיון: חסרים כרגע לענף 10,000 עובדים. הישראלים במדינת תל אביב לא רלוונטיים לעבודות האלה. לכן, אין ספק שאת העובדים הזרים האלה היה אפשר לשלב בצורה מסודרת בענף הזה. זו עבודה אידאלית למהגר שרואה את עצמו בראיה זמנית. הבעיה היא שאין תשתית חוקית להעסקתם. כל חברת ניקיון שמעסיקה זר הולכת על הגבול ומסתכנת. אין חברת ביטוח שיש לה קרן פנסיה שניתן להפריש אליה כספים, סוגיות מיסוי וכו'. האוכלוסייה הזו (השוהים) בין גדרה וחדרה יכלה להשתתף בעבודות הניקיון, וזאת ללא פגיעה בעקרון של "עניי עירך קודמים".

ח"כים נוכחים: ח"כ איילת שקד, ח"כ משה מזרחי, ח"כ שמעון אוחיון. יו"ר ועדה: מיכל רוזין.