לכאורה מדובר בדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה בנושא זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה. התאריך הוא הראשון ביולי שנת 2015, אבל נדמה שהדיון הזה יכול היה להתקיים בכל מועד אחר בשנים האחרונות. ואולי אכן התקיים. כל הנוכחים מתמקמים במקומותיהם הקבועים. חברי הכנסת, היועצת המשפטית, מזכירת הוועדה, פקידי משרד הבריאות, פקידי המשרד להגנת הסביבה, נציגי ארגונים ירוקים ולוביסטים שונים. בקצה השולחן הארוך כמה תושבים סימפטיים, ביניהם נער חביב בן 16 שעוד נחזור אליו בהמשך. כמו במפגש מחזור, כולם מכירים כמעט את כולם. באופן מפתיע, תחושת ראשוניות רעננה וחביבה נושבת דווקא מכיוונם של חלק מחברי הכנסת. לחלקם זו פעם ראשונה.
דב חנין לא אחד מהם. הוא היה פה גם ביולי שעבר כשהציג לוועדה את דו"ח ועדת המשנה שעמד בראשה כדי לבחון את הנושא הזה ממש. עבודת ועדת המשנה זכתה לשבחים רבים על המקצועיות וההעמקה בנושא המורכב. בדיון החשוב ההוא לא הסתפקה ועדת הפנים והגנת הסביבה באמירות כלליות, ועל מנת שהמלצות הדו"ח לא "יישארו באוויר" טרחה וקבעה מועד להמשך העבודה על בנושא. יושבת הראש מירי רגב סיכמה אז כך את הדיון:
"הדיון הראשון ייערך עם חזרתנו למושב בנובמבר (2014-י.ר.). במהלך חודש נובמבר יהיה דיון ראשון עם השר להגנת הסביבה, ועד אז הוא יצטרך כמובן לשלוח התייחסות מסודרת לדו"ח, וכמובן למשרדים הרלוונטיים… אני חושבת שברגע שמשרדי הממשלה יקבלו את הדוח, ויצטרכו לבוא לוועדת הפנים ולתת התייחסות, זאת תהיה בעצם תחילתה של דרך ותחילתה של תוכנית עבודה… אני מודה לכולכם שהגעתם. תודה רבה, שיהיו בשורות טובות".
כידוע, הכנסת ההיא פוזרה לקראת סוף 2014 והדיון החשוב מעולם לא התקיים. זו כנראה סיבה מספיק טובה להתחיל היום הכל מהתחלה, כאילו לא עברה שנה.
מדיוני השנה שעברה:
דיון ועדת המשנה בחיפה (צילום: דוד מאייר, מגמה ירוקה)
הצהרות הפתיחה מרשימות. חברי הכנסת תמימי דעים וקושרים בין התחלואה באזור לזיהום האוויר במפרץ. חברת הכנסת יעל גרמן (יש עתיד) מדברת על היעדר נתונים מספיקים ועל הצורך לפעול באופן מיידי. חבר הכנסת הטרי זוהיר בהלול (המחנה הציוני) מספר על היותו תושב האזור כל חייו ומשתף את הנוכחים בסיפורו האישי הכואב. בהלול איבד את אשתו שחלתה בסרטן ויכול רק לשער שזיהום האוויר גרם למחלה. סגן שר הפנים, ח"כ ירון מזוז (ליכוד), שהגיע במיוחד לדיון מספר גם הוא על אובדנם של מספר קרובים שהתגוררו באזור המפרץ. "צריכים תכניות אופרטיביות" הוא מוסיף. ח"כ רחל עזריה (כולנו), בתמימותה, מציעה לא לעסוק בשאלה האם יש קשר בין הזיהום לתחלואה ולהתמקד בהצעות אופרטיביות לפתרון.
הילד החביב שהגיע מחיפה מתנצל על האיחור. אנשי משמר הכנסת סרבו להכניס אותו בשל מכנסיו הקצרים. המכנסיים הארוכים שהוא לובש עכשיו רומזים שמישהו מעובדי הכנסת תרם לו מכנס ממדי העבודה שלו. דבריו קצרים ונוגעים ללב. חברו נאבק על חייו, רבים מתושבי הרחוב בו הוא גר חולים, והוא פשוט לא מבין למה לא מטפלים בזיהום האוויר.
סף הריגוש כנראה גבוה מדי למנכ"ל "איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה", ד"ר עופר דרסלר. כשרשות הדיבור עוברת אליו הוא מסרב להשתתף בדיון. מבחינתו אם הדיון עובר לפסים רגשיים הוא לא מוכן להיות חלק ממנו. נו שוין. אחרי הפצרות נמרצות של יו"ר הוועדה דוד אמסלם (ליכוד) הוא נמלך בדעתו וניאות לדבר. השורה התחתונה שלו ברורה – אין באמת בעיית זיהום אוויר במפרץ. יו"ר הוועדה מנסה להקשות, פעם מכאן ופעם משם, אך המנכ"ל לא נשבר. זיהום האוויר בירידה, הניטור מצוין, החריגות מעטות וכולן מדווחות ומטופלות, התוצאות בסך הכל טובות. או במילים אחרות, זיהום – יוק.
תוכנית תוך חודש?
מצוידים בתובנות המשמעותיות האלה, חברי הוועדה עוברים לשמוע את אנשי המשרד להגנת הסביבה. נורית שטורך, סגנית מנהל מחוז חיפה ומתכננת סביבתית, מחזקת את התחושה האופטימית, שהרי כבר "מ-2005 הוחלט להתמקד במפרץ חיפה ולהגדיר אותו כאזור שדורש תשומת לב מיוחדת". לדבריה, מאז חקיקת חוק אוויר נקי הועברו למפעלים הגדולים במפרץ הוראות להתאים עצמם לדירקטיבה האירופית ולשלב אמצעי הפחתה מתקדמים (BAT – "הטכנולוגיה הטובה ביותר הזמינה"). ומה עם זיהום האוויר, היא נשאלת, ומוסרת שנתונים אלה לא באחריותה.
ד"ר צור גלין, ראש אגף פיקוח אוויר במשרד להגנת הסביבה, חורג מעט מהקו שנקטו בו קודמיו. אמנם אין זיהום אוויר במפרץ חיפה, הוא אומר, אבל אם התחלואה אכן גבוהה יש לבדוק את מקור הפער. לאחר שעה ורבע של דיון סופסוף גורם מקצועי כלשהו מודה שיש בעיה. כנותו שובת לב. לתחושתו, צריכים להיות אגרסיביים יותר בפתרון המצב. "מה התוכנית שלך?", שואל יו"ר הוועדה. "לפעול מול המפעלים, להוריד את פליטת החומרים האורגניים בעשרות אחוזים, לצמצם את פליטת הזיהום מתחבורה ולהקטין את הנסע בחיפה", הוא משיב בפשטות. מאמין שהתוכנית תהיה מוכנה תוך שבוע-שבועיים. "תקבל גם חודש", מפרגן לו היו"ר.
בשלב הזה דב חנין לא עומד בפרץ ויורה לכיוון הפקידים נתונים על כמויות זיהום האוויר החריגות במפרץ. ההערה גוררת התדיינות ארוכה בשאלה איך נמדד זיהום האוויר (ספוילר: גם בארובות וגם בנקודות שונות באזור). הדבר חושף בעיקר את מבוכתם של חברי הכנסת. חלקם אינם שולטים אפילו במונחים הבסיסיים ביותר בתחום, מבלבלים בין "אזור מוכה זיהום אוויר" שנקבע בחוק אוויר נקי, לבין "אזור מוכה אסון", מתקשים להבדיל בין סוגי החומרים המזהמים. בהיעדר הבנה מקצועית מספקת בנושא הדיון, כיצד יוכלו לשאול את השאלות הנכונות? אנשי המקצוע אינם עושים עמם חסד ועונים בדיוק על מה ששאלו אותם: "האם יש המפעלים חורגים מהתקנים?" -לא. "אז איך ייתכן שיש זיהום אוויר?", הם מתפלאים. מישהו היה צריך להסביר לחברי הוועדה שגם אם כל מפעל בפני עצמו עומד בתקן שנקבע לו, עדיין ריכוז המפעלים עלול להביא לזיהום אוויר חריג באזור.
עד לפגישת המחזור הבאה
הדיון מתנהל כסדרו. חלק מהעוזרים הפרלמנטרים מצלמים את חברי הכנסת בזמן שהם מדברים, אולי יצא מזה פוסט לפייסבוק. התושבים מתפרצים בדיוק במקומות הנכונים ומוזהרים על ידי יו"ר הוועדה, שמנהל את הדיון ביעילות ושומר על הסדר. כשח"כ גרמן מבקשת לשאול שאלות היא מושתקת גם כן, כי לא היא מנהלת את הדיון. אחרי הכל, גם דיון שהולך לשום מקום צריך להתנהל בצורה תרבותית. והדיון כמו קרונו המנותק של המפוזר מכפר אזר, פשוט עומד במקום, עובדה שלא מפריעה ליושביו להמשיך לקוות שיגיעו בסוף לתחנה.
עשר דקות לפני תום הדיון בקשתה של ח"כ עזריה מתחילה להיענות ולרגע קט הדיון עובר לפסים אופרטיביים. ד"ר אריה ונגר מ"אדם טבע ודין" מזכיר שהתוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר של המשרד להגנת הסביבה מעולם לא תוקצבה באמת. הוא מציע שתוכנית המשרד החדשה תכלול יעדים מדידים וכמותיים להפחתה, שיישום טכנולוגיות הפחתה מסוג BAT תורחב גם למפעלים בינוניים וקטנים, שיטופלו מקורות זיהום נוספים כמו מפעלים שנסגרו וקרקעות מזוהמות ושכלל תכניות הפיתוח לאזור יקודמו בראייה כוללת ולא נקודתית.
נשארו ארבע דקות. אלה נווה מ"קואליציית בריאות הציבור" מקבלת דקה אחת ומספיקה להכריז שיש חריגות מהתקנים ושכל אמירה אחרת שנאמרה בדיון היא שקר. עכשיו נשאר רק זמן לסכם.
יו"ר הוועדה מצהיר לפרוטוקול שיש לבחון את כל התוכניות לפיתוח האזור כמקשה אחת. יש לבצע סקר סיכונים מפורט. הוא מבקש מאנשי המשרד להגנת הסביבה להגיש לוועדה פירוט של החריגות מהתקנים בשנתיים האחרונות ולהציג לה את תכנית העבודה החדשה בהקדם. תם ונשלם.
מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה, ואין כל חדש תחת השמש. היום כמו לפני שנה, לפני שנתיים ולפני שלוש, זיהום האוויר במפרץ חיפה נוכח מתמיד. אבל בינתיים, יכול הנושא להתכנס חזרה לפינתו הנידחת. המפעלים יפעלו, הפקידים ימלאו את תפקידם באמונה יוקדת, חברי הכנסת יעברו לנושא הבא על סדר היום ותושבי האזור ימשיכו לסבול בשקט ולחלות. כעוף החול, יחזור הנושא ויעלה לכותרות מדי פעם בפעם, אולי אפילו יגיע לדיון נוסף בוועדה. כולם ישמחו להיפגש כאן שוב למפגש מחזור, בעוד שנה נניח. אפשר לנסות להביא אז את הילד מהסיפור ההוא שצועק "המלך עירום", אם הוא עדיין בסביבה.
חוק אוויר נקי – סיקור הקליניקה לחקיקה חברתית:
- ראיון עם ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה בעמותת "אדם, טבע ודין" (חלק א', חלק ב')
- מצפון תנשב הרעה
- אז מה זה חוק אוויר נקי?
