יו"ר ועדת הפנים ח"כ מירי רגב פתחה בשבוע שעבר (ב') את הדיון בסוגיית תאגידי המים באמירה ברורה המבטאת את עמדתה בנושא. היא חושבת שצריך לבטל את תאגידי המים, הם מכבידים על מחירי המים.
בוועדה התקיים דיון סוער ורווי אמוציות, על רקע המועד – 30 ינואר 2014, המועד האחרון להקמת תאגיד מים וביוב ברשויות שטרם עשו כן. כאשר רשות שלא תקים תאגיד, אחרי מועד זה יופעלו נגדה סנקציות או תזומן לבית משפט.
רקע
חוק תאגידי המים והביוב נחקק ב-2001. זהו חוק ממשלתי שקבע כי על הרשויות להקים תאגידים שינהלו את משק המים באופן עצמאי, מתוך הבנה שהרשויות המקומיות לא ממקמות את הטיפול במשק המים והביוב במקום גבוה בסדר העדיפויות, ולכן קיימת הזנחה קשה בתשתיות המים והביוב ברשויות רבות.
מטרותיו העיקריות של החוק הן הבטחת רמת שירות, איכות ואמינות נאותים לצרכנים במחירים סבירים ובלא הפליה, הבטחת ייעוד ההכנסות ממתן שירותי מים וביוב להשקעות בתחום, וניהול
עסקי, מקצועי ויעיל של משק המים והביוב העירוני. בתוך כך, מושם דגש על שיפור התשתיות והקטנת שיעורי פחת המים והגבייה במגזר העירוני.
מאז ועד היום עבר החוק מספר שינויים.
ועדת ניסן – הרשויות המקומיות ביקשו להחזיר אליהן את השליטה שנלקחה מהן ב־2001 על אחזקת משק המים וההכנסות ממנו, בעקבות זה הוקמה הוועדה. מטרת הוועדה הייתה לבחון את יחסי הרשויות המקומיות ותאגידי המים. ההמלצות שאושרו בממשלה ב -2011 החזירו לרשויות המקומיות חלק מהשליטה על משק המים שאבדה להם.
טענות עיקריות נגד תאגידי המים :
1. מחיר המים עלה בעשרות אחוזים.
התאגידים "עושים רווחים גדולים על חשבון הצרכנים". כך קבע דו"ח מכון ון ליר-2011
2. השירות שהתושבים מקבלים לא טוב – תלונות רבות של תושבים, ללא כתובת וללא מענה. בין התלונות, תלונות רבות על חשבונות מים גבוהים שאינן תואמות את הצריכה, וגם כשהשעון תקין ונבדק שאין נזילה גם אז 'אין עם מי לדבר'. (שידור 'הכל כלול ' נגה ניר נאמן וסיון כהן, ערוץ 10.)
3. מנגנונים מנופחים במשרות וההשלכות מכך, 'ברוני מים'.
4. משכורות גבוהות – חוסר שקיפות, סירוב לחשוף משכורות. ( שידור 'הכל כלול ' נגה ניר נאמן וסיון כהן, ערוץ 10 .)
5. רשויות שלא התאגדו נקנסות.
6. תעריפי המים לכל התושבים הם זהים, אך התעריף שבו קונים תאגידי המים את המים משתנים מרשות לרשות
7. חלק מעודף הכספים שבידי תאגידי המים מועברים מהתאגידים לרשות. הרשות עושה שימוש בכספים אלו למטרות מוניציפאליות אחרות – ללא כל פיקוח !
האם זה תקין ?
מדוע כספים שנגבו כתשלום עבור מים משמשים למטרות אחרות ?
אם יש כאן גביית יתר, יש להפחית לאלתר את תשלומי המים.
8. תשלום מע"מ – מס על מים שהם מצרך בסיסי קיומי.
9. דיוידנדים
סיפורו של אבירם דהרי,ראש עיריית קריית גת שהקים תאגיד בעירו, ציית לחוק ואיך תוגמל על זה אמרה יו"ר הוועדה ח"כ מירי רגב " משנים את כללי המשחק באמצע המשחק". עיריית קרית גת תכננה לכסות חלק מהגירעון שלה באמצעות חלקה ברווחים של תאגיד המים העירוני. ברשות המים הארצית סירבו להעביר לה את הדיבידנד בטענה שלא עמדה בקריטריונים. ראש העיר יצא למאבק בהחלטה, ח"כ רגב סייעה בנושא ואף הסתייעה ביועץ המשפטי לממשלה, עד שהוחלט שהעירייה תקבל 28 מיליון שקלים דיבידנד.
רגע, על כספי ציבור המשולמים עבור מים שהם מצרך בסיסי קיומי, עושים רווחים ?
10. החוק נועד להפרטה.
צעקת ראשי הרשויות שלא הקימו תאגיד, ויש להם נימוקים לא רעים
כאמור התקיים דיון סוער, עיקר הדיון התרכז בצעקת ראשי הרשויות שלא הקימו תאגיד ומתנגדים להקים תאגיד, וגם לתאגיד אזורי כשחרב המועד האחרון להתאגד בפתח, עוד חודש אחד 30.1.14.
הם ל א מ פ ח ד י ם
ראשי המועצות אלי לוי (להבים ), פיני בדש (עומר), רחמים מלול (רחובות ) דרור אלוני (כפר שמריהו) לא מוכנים להקים תאגיד מים כי הם מאמינים בצדקתם
הם משמיעים התנגדות להתאגד באופן מנומק:
1. הם מציגים ופורסים עובדות וקבלות על החלפה ושדרוג תשתיות, ניהול, הקמת מכוני טיהור והשבה, תפעול, זמינות בכל תקלה וטיפול טוב בכל הקשור לתשתיות מים וביוב, ( כפר שמריהו לא כולל ביוב ), מפרטים נתונים על השקעות, גביה ופחת נמוך, מה שמעיד שהם יודעים ויכולים ועושים את העבודה, ניהול משק מים תקין ועומדים בכל הקריטריונים של רשות המים באופן מוכח.
2. הם לא מוכנים להקים תאגיד כי כאשר יקימו, התושבים ישלמו יותר עבור המים, תעריף הגביה מהתושבים יעלה.
3. הם מבקשים פטור מהקמת תאגיד:
צידוק ראשון לבקשה מפורט בסעיף 1.
הבקשה נסמכת על דבר ממשי: הסכם פשרה אליו הגיע מרכז השלטון המקומי עם רשות המים לפיה מי שפועל על פי הקריטריונים שקבעה רשות המים פטור מתאגוד. הטענה שלהם היא שהם עומדים בקריטריונים הנדרשים המקנים להם פטור מלהתאגד ועל סמך עמידתם בקריטריונים ב'תנאי ההחרגה' דורשים מרשות המים שתפטור אותם מחובת ההתאגדות
למעשה רשות המים לא עמדה בהסכם כשלא פטרה אותם מתאגוד אף שפעלו לפי הקריטריונים.
4. מתנגדים להיות חלק מתאגיד אזורי, כל יישוב מסיבה ספציפית.
ראשי הרשויות הפנו את נימוקיהם וטענותיהם הקשות בתקיפות לנציג האוצר שלטענתם לא ענה לשאלתם בכמה אחוזים עלה מחיר המים. הם התבטאו בחריפות כלפי ישראל עינב הממונה על התאגידים שהגיב וטען נגד סגנון ההשתלכות ללא גבול, וענו לו : " אתה מתעלל בנו " , " אתה פקיד " . הם התווכחו, ונמקו ולא הרפו, כי הטענות והעובדות מבוססות על קבלות בשטח, הם עושים את הדברים נכון וטוב ארגונית, ביצועית וכלכלית. אלי לוי (להבים ), רחמים מלול (רחובות ) פיני בדש (עומר), הם לא יקימו תאגיד מים ברשות שבראשה הם עומדים, הם נכונים ללכת עד הסוף ומצהירים שהם.
מוכנים גם ללכת לכלא
הפתרון המוצע , כדי למנוע מצב של סנקציות עד הליכים משפטיים: לבקש דחיית מועד חיוב להתאגד בתאגיד, דחייה בשנה, ובזמן הזה לבצע עבודת מטה בכל הקשור.
מדברי הח"כים:
ח"כ יעקב אשר ( יהדות התורה ) לא נגד תאגידי מים, לדעתו יש לדחות את יישום החוק ולמצוא את המנגנון לפתור את המחלוקות.
ח"כ טלב אבו עראר ( רע”מ-תע”ל-מד”ע ) המליץ בסוגיה הזו לקיים וועדה משותפת של מס' וועדות .
ח"כ דוד צור ( התנועה ) העלה שאלה " מדוע התשלום למקורות כל כך חריג ? ", הביע הערכה וכן פפרגן לראשי היישובים ולרצינות שלהם " יש מקומות שעושים ויודעים לעשות את זה "
ח"כ יפעת קריב (יש עתיד ) טענה שתאגידי המים הוקמו בחטא , מעולם לא הייתה בעד הקמתם. נכון להיום צריך לצמצם את מספרם
ח"כ דב חנין ( חד"ש ): " צריך להבטיח שכספי המים יגיעו למשק המים " בחוק שהובא לכנסת ב- 2007 הייתה אופציה אמיתית – הפרטה. הזכיר את סוגיית המע"מ, מרגע שזה תאגיד התושבים מחוייבים במע"מ .
על כוונת האוצר לצמצם את מס' התאגידים – יצירת תאגידים אזוריים, נטען שהדבר יפגע ישירות ב- שרות, במחיר ובאזרח.
ישראל עינב הממונה על תאגידי המים השיב שיש ראשי רשויות שמרוצים מהתאגיד. אומר ש'קרן השיקום' אינה קנס וכספים יוחזרו לתאגיד כשיוקם. מתייחס לדיוידנדים, הם מחולקים עפ"י חוק, הכל שקוף.
ראש מועצת להבים אלי לוי השיב לו בכעס : " אתה הנציב העליון "
במהלך הדיון התברר ש :
1. בשנים שבהן ירדו מעט משקעים ונוהל הקמפיין ' ישראל מתייבשת ' , הציבור ציית לקריאה לחיסכון, הן לטובת כיסו והן לטובת המדינה וצריכת המים קטנה. ומה יצא לציבור מזה ? התאגידים התלוננו על כך שההכנסות קטנו וכדי להגדילן העלו את תעריפי המים. זה לא א ב ס ו ר ד ?
2. כ- 450 מיליון שקל נלקחו מהרשויות המקומיות החזקות לטובת המדינה ואת המחיר כבר משלמים התושבים באמצעות עדכון נוסחת התעריפים של הארנונה. את המידע הזה סיפק ראש עיריית רחובות, רחמים מלול שהתנגד למהלך ומתנגד לכל מהלך שיש בו בכדי לפגוע בכיס של התושבים. כיוון שאלו החלטות לא מוסריות ולא כלכליות. העניין הזה כמובן לא קשור לתאגידי המים אך אי אפשר לשמוע ולהתעלם, אני מרגישה חובה להעלות אותו כאן, ואני שואלת, האם אזרחי המדינה לא משלמים מספיק מיסים ?
סיכום
יו"ר ועדת הפנים ח"כ מירי רגב סיכמה את הדיון : תפעל ב 3 מישורים : משפטי, מבקר המדינה וציבורי. תקים צוות שיורכב 4 ראשי רשויות ו-4 ח"כים לדון בנושא
תפעל ב : 1. ברחוב
2. בג"ץ– אי עמידת רשות המים בהסכמים
3. חקיקה – תפעל לחוקק חוק שיבטל את תאגידי המים.
4. תקיים מפגש עם ראשי הרשויות ללא הגבלת מספרם כפי שישראל עינב הממונה על התאגידים הגביל רק ל- 15 .
